תנ"ך - ביום
ההוא
כרם
חמר
ענו־לה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיּ֖וֹם
הַה֑וּא
כֶּ֥רֶם
חֶ֖מֶר
עַנּוּ־לָֽהּ:
(ישעיהו פרק כז פסוק ב)
בַּיּוֹם
הַהוּא
כֶּרֶם
חֶמֶר
עַנּוּ־לָהּ:
(ישעיהו פרק כז פסוק ב)
ביום
ההוא
כרם
חמר
ענו־לה:
(ישעיהו פרק כז פסוק ב)
ביום
ההוא
כרם
חמר
ענו־לה:
(ישעיהו פרק כז פסוק ב)
בְּעִידָּנָא
הַהוּא
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
דְּהִיא
כִּכרַם
נְסָב
בַּאֲרַע
טָבָא
שַׁבַּחוּ
לַהּ
:
ביום
ההוא
-
בעת
הגאולה
ישירו
לישראל:
זו
היא
כרם
חמר
,
הוציאה
יינה
הטוב;
חמר
-
'וינושא'
בלעז.
ביום
ההוא
-
ביום
שיהרג
את
התנין
שהיה
משחית
הכרם.
כיון
שנהרג
התנין
שהיה
מחבל
הכרם
,
הם
בית
ישראל
שנמשלו
לכרם
,
כדכתיב
"כי
כרם
יי'
צבאות
בית
ישראל"
(יש'
ה
,
ז)
,
אותה
שעה
כרם
חמר
ענו
לה
-
שבחו
לה.
כרם
חמר
-
שעושה
יין
הרבה;
כלומר
,
שירבו
ויעצמו
במאד
מאד.
ביום.
חמר
-
תירוש
,
כמו
"תשתה
חמר"
(דב'
לב
,
יד);
והטעם
,
שתתן
פרי
הרבה.
ענו
-
ניגון
,
"קול
ענות"
(שמ'
לב
,
יח).
לה
-
לציון
,
ומלת
ענו
-
למנגנים.
וכבר
הזכיר
הנביא
שיהודה
נטע
שעשועי
השם
(יש'
ה
,
ז).
וכאשר
יתבערו
הרשעים
,
הנשכים
את
העם
,
מן
הארץ
,
אז
כרם
חמר
ענו
לה
-
לארץ.
לה
-
מוסב
על
"יושב
הארץ"
שאמר
למעלה
(יש'
כו
,
כא);
ו'ישב
הארץ'
הן
הנחשים.
כרם
חמר
-
יין.
ענו
לה
-
לארץ;
כלומר:
לחוס
עליה
,
שלא
לכלות
הכל
בשביל
נחשים
שבה
,
אלא
הנחשים
אמית
,
והנטיעות
יישארו
כשיכלו
רשעי
הארץ
בבבל.
ביום
ההוא
כרם
חמר
ענו
לה
-
פירוש:
לכנסת
ישראל
,
שירו
לה
וענו
לה.
כרם
חמר
-
כרם
שעושה
יין
טוב.
ולפי
שהנביא
בתחילת
נבואתו
קרא
לה
'כרם
שעושה
באושים
ולא
ענבים'
(ראה
יש'
ה
,
ב)
,
לפיכך
אמר
כי
בעת
ההיא
שהיא
עת
הישועה
,
אז
יקראו
לה
כרם
חמר
-
שעושה
ענבים
טובים
שיוצא
מהם
יין
טוב
אדום;
כי
חמר
-
עניין
אדמימות
,
וכן
אמר
"יין
חמר"
(תה'
עה
,
ט)
,
רוצה
לומר
,
שאודם
היין;
כי
כן
חשיבות
היין
-
אדמימותו
,
כמו
שאמר
"אל
תרא
יין
כי
יתאדם"
(מש'
כג
,
לא)
,
ותרגום
"יין"
(יש'
ה
,
יב):
"חמרא"
,
והאדום
יקרא
בערבי
'אחמר'.
כרם
חמד
(בנוסחנו:
חמר)
-
נחמד
וטוב.
וטעם
ענו
-
כמו
"ותען
להם
מרים"
(שמ'
טו
,
כא)
,
וכן
כתוב
"אשירה
נא
לידידי
שירת
דודי
לכרמו"
(יש'
ה
,
א).
וזה
הפך
"ואשיתהו
בתה"
וגו'
(שם
,
ו).
ביום
ההוא
-
אמר
הבורא:
כרם
חמר
ענו
לה
-
לירושלם
,
שבחו
אותה
כי
היא
כרם
חמר
,
כמו
"ותען
להם
מרים"
(שמ'
טו
,
כ)
,
ויימצא
בו
'קל'
ו'כבד'.