תנ"ך - חמה אין לי מי־יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֙יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד: (ישעיהו פרק כז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

חֵמָה אֵין לִי מִי־יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד: (ישעיהו פרק כז פסוק ד)

טקסט בלבד:

חמה אין לי מי־יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד: (ישעיהו פרק כז פסוק ד)

תיקון קוראים:

חמה אין לי מי־יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד: (ישעיהו פרק כז פסוק ד)
הָא גְבוּרָן סַגִּי קֳדָמַי הֲלָא אִם יְשַׁווֹן בֵּית יִשׂרָאֵל אַפֵּיהוֹן לְמֶעֱבַד אוֹרָיתָא אֲשַׁלַח רוּגזִי וְחִמתִּי בְּעַמְמַיָא דְמִתגָּרַן בְּהוֹן וַאֲשֵׁיצֵינוּן כְּמָא דִמשֵׁיצְיָא אִישָׁתָא הוּבאֵי וּבוּר כַּחדָּא :

שמיר שית - ל'; אפשעה - ל'; אציתנה - ל'.

חמה אין לי - אין לי פה להגביר חמתי על האומות , לפי שאף ישראל חוטאים , ומדת הדין מקטרגת. מי יתנני שמיר ושית (בנוסחנו: שית) במלחמה - בבני מלחמתי ובאיש חרמי , הוא עֵשָו , מי יתנני ואוכל לפקוד עליהם , ולא תוכל מדת הדין למחות שישובו [ישראל] בתשובה , והיא הנותנת אותי שמיר ושית (בנוסחנו: שית) במלחמה , אפסע פסיעה על מדת הדין , ואפקוד עליהם אף יתירות ונוספות על עוונם , ואציתם יחד. [כן תרגם יונתן על האומות; ורבותינו פירשו (ראה ע"ז ד , א) על ישראל , והוא מוסב על הכרם: חמה אין לי בכל הכעסים שהכעיסה הכרם הזאת לפני , לא אוכל לשפוך חמתי עליה לבערה , מפני השבועה שנשבעתי לאבותיהם; מי יתנני כימים שעברו; לולי השבועה הייתי שמיר ושית במלחמה הייתי פוסע בה בכרם ואציתנה יחד.]

חימה אין לי על הכרם , שכבר נשבעתי מקצוף עליה ומגער בה , דכתיב "כי מי נח זאת לי" וגו' (יש' נד , ט). מי יתנני שלא נשבעתי , שאלמלא שבועתי , בשעה שהם חוטאים לפני , אהיה להם לשמיר ושית במלחמה - כאנשי מלחמה שבוססין את הכרמים ושמים אותם לשמיר ושית. אפשעה בה - בכרם , אציתנה יחד.

חמה - יש אומרים , כי גם אלה דברי השם , והטעם: אין לי חמה רבה. מי יתנני - כדרך בן אדם דבר הכתוב. ויחסר בי"ת , כמו "כי ששת ימים" (שמ' כ , יא) , וכן הוא: מי יתנני בשמיר ובשית שיש בכרם? והטעם: על הרשעים. וביום מלחמתי בכרם אפשעה בה - כמו "כי כפשע" (ש"א כ , ג). אציתנה - אבעירנה , כמו "למה הציתו עבדיך" (ש"ב יד , לא). או יחזק ישראל במעוזי , אז לא אלחם עם ישראל; כטעם "היה יי' כאויב" (איכה ב , ה). וטעם שלום יעשה לי , פעמיים - ולא עם אומות העולם , בשבילם. ויאמר רבי משה הכהן כי פירושו כן: זה שאומר , לא אוֹמַר אותו בחמה שיש לי; מי יתנני - כמו 'מי יתן לי' , וכמוהו "כי ארץ הנגב נתתני" (יהו' טו , יט); מי יתן לי השמיר והשית בכרם; והטעם: אם לא יסורו ישראל הרשעים מהם , אהרג הכל; או יחזק במעוזי , אז "ישרש יעקב" (להלן , ו). ולפי דעתי , כי חמה אין לי איננו דברי השם; ואל תתמה , כי בספר הזה רבים כאלה , והנה עֵד קרוב: "הרינו חלנו" (יש' כו , יח); "יחיו מתיך" (שם , יט); ואלה דברי איש יהודה , אחר שהשם אמר "אני יי' נצרה לרגעים... פן יפקוד עליה" (לעיל , ג) , אמרו: אין אנחנו מדברים בחמה , שאם יבוא האויב לשום הכרם שמיר ושית , הייתי הורג את עצמי - כמו "והיה יחזקאל לכם" (יח' כד , כד); "ואת שמואל" (ש"א יב , יא); "כאשר עשה ביום הזה" (וי' ח , לד); והנה במלחמה דבק עם מי יתנני - או יחזק השם , שיתן לי עוז ברית , שיהיה השם בשלום עמי , גם האויב , אז "ישרש יעקב" (להלן , ו). והוצרכתי לפירוש הזה , בעבור מלת יעשה שלום לי , כי השם עושה שלום לבדו.

חמה זו , להשמיד את עמי ולהכרית מעל פני האדמה , אין לי עליהם; שמי שהיה נותן לי להיות כשמיר ושית , המציתין בהבערתם מגדיש ועד קמה ועד כרם זית , כלומר , שאילו היה לי חמה להכריתם במלחמת הנחשים והתנינים שהייתי מבער והורג סביבות הכרם , לא הייתי מחפש אחר התנינים והנחשים , אלא הייתי פוסע בתוך , ומצית יחד כל הכרם בשביל הנחשים הנטמנים בו; אלא חסתי על הכרם , והייתי מחפש אחר הנחשים והורגם , והכרם הייתי משייר. או יחזק במעזי (בנוסחנו: במעוזי) - מוסב על אפשעה בם (בנוסחנו: בה) אציתנה יחד; כלומר: או הכל הייתי מכלה , או היה נכנע אף הנחש והתנין מפני , להחזיק במעוזי - שלא יאמר עוד "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל" (דב' ח , יז) , ופושע בי; אבל אם הוא לא יכנע מפני , לעשות לי שלום ונחת רוח לגמרי , שלא להלחם אפילו בו להורגו , אז אף הכרם הייתי מכלה על ידו; וחמה זו אין לי עליהם , אלא על פי שהנחש והתנין עומד במרדו.

חמה אין לי - כי אינה ממדותי , אלא "ארך אפים" (שמ' לד , ו); ואע"פ שכתוב "נוקם יי' ובעל חימה" (נח' א , ב) , הרי פירש אחריו "נוקם" הוא "לצריו" (שם) , והם אומות העולם , להם הוא נוקם ונוטר לעת יבא אידם; ואע"פ שמאריך להם זמן רב , עושה כדי להאבידם מכל , כמו שאמר "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" (דב' ז , י) , ואומר "להשמדם עדי עד" (תה' צב , ח); אבל לישראל אינו עושה כן , אבל כשיחטאו , מעט מעט הוא פוקד עונם , ואינו שומר להם עד שיכלם , כמו שאמר "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם" (עמ' ג , ב); לפיכך אמר: חמה אין לי , כלומר: על ישראל , שאם היה לי חמה , מי הוא שיתן לי שמיר ושית - כלומר: הכרם שנותן לי שמיר ושית במקום ענבים , אם היה לי חמה , הייתי פוסע בה פסיעה אחת , והייתי שורפה כולה כאחת במלחמה - כשאני נלחם עמה על עונותיה. כן פירש אדוני אבי ז"ל הפסוק , והוא הטוב שבפירושים. שמיר שית - חסר ו"ו השמוש , כאלו אמר 'שמיר ושית'; כמו "שמש ירח" (חב' ג , יא); "ראובן שמעון" (שמ' א , ב); והדומים להם. שמיר ושית הם מיני קוצים.

חמה אין לי - והנה כתוב "נוקם יי' ובעל חמה" (נח' א , ב)!? ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. מי יתנני - אין זה כמו "מי יתן והיה לבבם" וגו' (דב' ה , כו) , רוצה לומר: שוה מכל הצדדים , אבל הכל תחת סוג ענין אחד. ואיך שיהיה , הנה הענין בזה דרך מליצת שיר , כאלו השם שואל , דרך מתוכח , עם ישראל וכל העולם , כמו "מי נתן למשסה יעקב" וגו' (יש' מב , כד); כלומר: מי יתן לי שזאת הכרם תהיה שמיר ושית , מצד מלחמות האויבים הצרים עליה , כמו שקדם "ועלה שמיר ושית" (יש' ה , ו) , וכן "כל מקום אשר יהיה" (יש' ז , כג); ואולם אמר השם כנוי יתנני - לעצמו , כי הוא הפועל לכל. אפשעה בה - ואפשעה; מטעם "כפשע ביני ובין המות" (ש"א כ , ג) , מענין 'פסיעה' , כי כל מצית אש בשדה או כרם כן הוא עושה; והטעם: אעשה בה פסיעות ואציתנה.

אומר הבורא: תאב אני לנקום מן הגוים , אבל אין לי חמה מפני שמידת הדין מקטרגת ואומרת: מה נשתנו אילו מאילו? אילו ואילו חטאו לך! מי יתנני שמיר ושית (בנוסחנו: שית) במלחמה - שהייתי להם כקוץ מכאיב. שמיר ושית - מיני קוצים חזקים. אפשעה בה - הייתי מדלג ומקפץ במלחמה. אציתנה יחד - הייתי מבעיר את המלחמה יחד על כולם , אלא שמידת הדין אינה מנחת אותי ברוב קינטוריה.
ריכוז קישורים