תנ"ך - הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנֵּ֨ה חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔י כְּזֶ֥רֶם בָּרָ֖ד שַׂ֣עַר קָ֑טֶב כְּ֠זֶרֶם מַ֣יִם כַּבִּירִ֥ים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽד: (ישעיהו פרק כח פסוק ב)

טקסט וניקוד:

הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד: (ישעיהו פרק כח פסוק ב)

טקסט בלבד:

הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד: (ישעיהו פרק כח פסוק ב)

תיקון קוראים:

הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד: (ישעיהו פרק כח פסוק ב)
הָא מַחָן תַּקִיפָן וְחַסִינָן אָתיָן מִן קֳדָם יְיָ כְּזָרָמִית בְּרַד כְּעַלעוּל רוּחַ כְּזָרָמִית מַיִין תַּקִיפִין שָׁטְפִין כֵּין יֵיתוֹן עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא וְיַגלוּנוּן מֵאֲרַעהוֹן לַאֲרַע אוּחרִי בְּחוֹבַיָא דְבִידֵיהוֹן :

ואמץ - ב' חסר (בלישנא): ש"ב טו , יב; יש' כח , ב. לאדני - ז' כתיב אל"ף: בר' יח , ל , לב; יש' כח , ב; מל' א , יד; תה' כב , לא; קל , ו; דנ' ט , ט. לאדני - קל"ד (בלישנא): ראה יש' ג , יז. מים כבירים - ב': יש' יז , יב; כח , ב.

ואמץ ב' חס' ויהי הקשר אמץ הנה חזק ואמץ .

ואמץ - ב' חס'; לאדני - ז' כת' א'; קטב - ל'; מים כבירים - ב'.

הנה יש רוח חזק ואמיץ ליי' , שהוא כזרם ברד ושער קטב מרירי. הניח לארץ ביד - יניחהו על ארצם בידו החזקה , ויפיל הנובלות מן התאנים.

הנה חזק ואמיץ ליי' - הנה רוח חזק ואמיץ בא מאת יי' , שהוא קשה כזרם ברד. שער - לשון 'סערה'. קטב - לשון 'כריתות'. כזרם מים כבירים שוטפים כך הוא , ומניח את העטרת שבראש שכורי אפרים לארץ; הדא הוא דכתיב: כזרם מים כבירים הניח לארץ ביד - בעון שבידם.

הנה חזק - תואר ל'יום' או ל'חיל'. שער קטב - והכ"ף הראשון מושך אחר , וכן הוא: כשער קטב - כמו "אהי קטבך שאול" (הו' יג , יד). הניח לארץ - הטעם , כי השם הוריד אלה הזרמים והניחם לארץ בידו החזקה.

הוי עטרת גאות שכורי אפרים - עד כאן דבר דרך משל ועל גלות בבל: "לך עמי בא בחדריך" (יש' כו , כ) , "על לויתן נחש בריח" (יש' כז , א) , "כרם חמר ענו לה" (שם , ב) , "יציץ ופרח" (שם , ו); ועכשיו מדבר אותו הענין על אותו שבימיו. וכלפי שאמר שהבאים ונסתרים ונכנעים מפני זעמו , "ישרש" (שם) ו"יציץ ופרח" (שם) בכרמו , אומר עתה: הוי על אותם שמתגאים בעשרם וכבודם , ואינם חרדים לבא להיחבאות מפני זעמו , מגובה רוחם; כי הם לא ישרשו ולא יציצו ויפרחו בכרמי , שאף ציץ פרחם יהא נובל מהם. ו"לשאר עמו" (להלן , ה) - הנחבאים מפני זעמי וחרדים על דבריי , אהיה להם "לעטרת צבי" (שם) , ולא לציץ נובל כמותם; כן השיטה. הוי על עטרת גאות שכורי אפרים , שעל ידי שמחת לבב שהיין משמח ומטיב לבם , אינם חרדים לדברי להסתר מפני זעמי , אלא מתגאים כנגד נביאיי על עשרם וכבודם כטוב לבם. הוי להם! וציץ נבל יהיה לו , כציץ העשב המיפה אותו , שהוא בראשו כעטרה ולמחר ימולל ויבול , כן יבול מהם מהרה קיום העמדת העטרה שהוא מתפאר בה שתתקיים לו לעולם , העטרה אשר על ראש בני גיא שמנים , שיהו הלומי יין בראשם במקום העטרה , כענין "הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי" (מש' כג , לה). גיא שמנים - מקום מובחר הוא , 'אלפא' ליין , והוא 'בקרן בן שמן' הנזכר ב"כרם היה לידידי בקרן בן שמן" (יש' ה , א) , כי כן שיחת ישעיה , שכל ארץ ישראל מדמה לאותו מקום; ו'עטרה' מדמה ל'ציץ פרח העשב' המקפת ראשו כעטרה. ומה 'הוי על העטרה'? הנה שער קטב חזק ואמץ ליי' , כענין "וסער מתחלל על ראש רשעים יחול" (יר' כג , יט) , כזרם ברד הבא בסערה , וקוטב וטורף וממית אדם ובהמה אשר ימצא בשדה , כן יהא קוטב והולם אותם בראשם; והקטב הוא הלומי יין שאמר; ולבד הקטב וההלימה , יהיה כזרם מים כבירים שוטפים , להוריד מראשותיהם עטרת תפארתם ארצה. והיאך? שבידם יניחו לארץ עטרת ראשם , הם בעצמם , מרוב צרה , כענין "גזי נזרך והשליכי" (יר' ז , כט); "ויגז את ראשו" (איוב א , כ). ואחרי שהונחה לארץ , תרמסנה עטרותיהם ברגלים לבוז ולקלון.

הוי עטרת גאות - עתה דבר על אנשי זמנו במלכות אפרים , על השבטים שלא גלו עדיין , והיו מתענגים בטובה שהיתה להם , והיה כל עסקם במאכל ובמשתה ובתענוג בשמן המבושם , עד שהיו באים לידי שכרות , ומקיאים ויוצאים כדרך השיכורים; והיו נמשכים אחר הנאות העולם , ושכחו האל ומצותיו , כמו שאמר "שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו" וגו' (דב' לב , טו); ואמרו רבותינו ז"ל (ראה שבת קמז , ב): חמרא דפרוגיתא ומיא דרומסית הם קפחו עשרת השבטים מישראל. ואמר הנביא עליהם הוי עטרת גאות על דרך משל , כי מן הגאוה היו עושים עטרה להם והיו מתפארים בעשרם ובתענוגם. ודמה חמדתם והתפארותם כציץ העשב או האילן שהוא יפה בצאתו , וכשהרוח נושבת בו הוא נובל ונופל לארץ , והנה נשחת יפיו ושב עפר; כן יהיה צבי תפארת אפרים ועטרת גאותם. ואמר אפרים , כי הוא ראש ממלכת ישראל. צבי - פירוש: חפץ וחמדה ופאר , כמו "צבי היא לכל הארצות" (יח' כ , ו). ואמר אשר על ראש - פירוש: עטרת הגאות וציץ התפארת שהיא על ראש השכורים האלה שהם הלומי יין - כלומר: מוכי היין , שהיין מכה אותם לארץ , שנופלים שכורים מתגוללים בקיאם ובצאתם. וקרא ראשם גיא שמנים - על דרך הפלגה , מרוב השמן המבושם שיוצקים על ראשם , כאלו היא גיא מליאה מים. ועתה אומר להם מה סוף תענוגם , ואמר: הנה חזק ואמיץ ליי' - הנה יום חזק ליי' שיבא עליהם כזרם ברד , שמפיל האילנות ומשברם. שער קטב - וכשער קטב; וכ"ף כזרם עומדת במקום שנים. ושער הוא אומר על רוח סערה שקוטב וכורת הכל. ועוד המשילוֹ לזרם מים כבירים שיבאו וישטפו כל אשר יעברו עליהם ויפילו האילנות הגבוהים; כן זה היום החזק והאמיץ. הניח לארץ - כמו 'יניח' , עבר במקום עתיד , וכמוהו רבים. אמר שזה היום החזק יניח עטרת גאותם לארץ ביד - כלומר: בחזקה.

הנה חזק ואמיץ ליי' - הטעם: מלך אשור שהוא החיה הראשונה (ראה הקדמתו לישעיה) , ובפרט שלמנאצר שהחריב עשרת השבטים (ראה מ"ב יח , ט - יא) , והוא היה שליח השם יתברך בלי ספק , אך מלאך מות. שער - כמו "סער" (יר' ל , כג) בענין. וטעם שער קטב אצל הברד - כמו שהתבאר ב'אותות עליונות' , שהוית הברד מצד הגברת החום בחזק.

הנה יום יבוא ליי' חזק ואמץ כזרם שלברד וכמו סער - רוח סערה העושה קטב , כמו "וקטב מרירי" (דב' לב , כד). כזרם מים כבירים שהן שוטפין , כך הבורא הניח כל מבצריה לארץ בידו.
ריכוז קישורים