תנ"ך - והיתה
ציצת
נבל
צבי
תפארתו
אשר
על־ראש
גיא
שמנים
כבכורה
בטרם
קיץ
אשר
יראה
הראה
אותה
בעודה
בכפו
יבלענה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְֽהָ֨יְתָ֜ה
צִיצַ֤ת
נֹבֵל֙
צְבִ֣י
תִפְאַרְתּ֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
עַל־רֹ֖אשׁ
גֵּ֣יא
שְׁמָנִ֑ים
כְּבִכּוּרָהּ֙
בְּטֶ֣רֶם
קַ֔יִץ
אֲשֶׁ֨ר
יִרְאֶ֤ה
הָרֹאֶה֙
אוֹתָ֔הּ
בְּעוֹדָ֥הּ
בְּכַפּ֖וֹ
יִבְלָעֶֽנָּה:
ס
(ישעיהו פרק כח פסוק ד)
וְהָיְתָה
צִיצַת
נֹבֵל
צְבִי
תִפְאַרְתּוֹ
אֲשֶׁר
עַל־רֹאשׁ
גֵּיא
שְׁמָנִים
כְּבִכּוּרָהּ
בְּטֶרֶם
קַיִץ
אֲשֶׁר
יִרְאֶה
הָרֹאֶה
אוֹתָהּ
בְּעוֹדָהּ
בְּכַפּוֹ
יִבְלָעֶנָּה:
ס
(ישעיהו פרק כח פסוק ד)
והיתה
ציצת
נבל
צבי
תפארתו
אשר
על־ראש
גיא
שמנים
כבכורה
בטרם
קיץ
אשר
יראה
הראה
אותה
בעודה
בכפו
יבלענה:
ס
(ישעיהו פרק כח פסוק ד)
והיתה
ציצת
נבל
צבי
תפארתו
אשר
על־ראש
גיא
שמנים
כבכורה
בטרם
קיץ
אשר
יראה
הראה
אותה
בעודה
בכפו
יבלענה:
ס
(ישעיהו פרק כח פסוק ד)
וִיהֵי
דְּיָהֵיב
מַצנַפתָּא
לְרַשִׁיעַיָא
דְּבֵית
מַקדְּשָׁא
תֻּשׁבַּחתֵּיהּ
דְּעַל
רֵישׁ
חִילָא
שַׁמִינָא
כְּבָכְרָא
עַד
לָא
קֵיטָא
דְּאִם
יִחזֵי
דְחָזֵי
יָתַהּ
כְּאִילוּ
הִיא
בִּידֵיהּ
יִבלְעִינַהּ
:
אותה
-
ג'
מלא
בסיפרא:
יש'
כז
,
יא;
כח
,
ד;
לז
,
כו.
אותה
-
י"ב
מלא
(בלישנא):
ראה
יש'
כז
,
כא.
אותה
-
י"ג
מלא
(בלישנא):
ראה
יש'
כז
,
כא.
ציצת
-
ל';
כבכורה
-
ל';
אותה
-
ג'
מל'
בסיפ';
בעודה
-
ל';
יבלענה
-
ל'.
כבכורה
בטרם
קיץ
-
כבישולה
של
תאינת
'ציץ
נובל'
בטרם
קיץ
-
[קודם]
עת
בישול
שאר
התאנים
,
אשר
מתוך
שהיא
בכירה
קופץ
עליה
ובולעה
בעודה
בכפו
,
כך
"וישקוד
יי'
על
הרעה
ויביאה
עלינו"
(דנ'
ט
,
יד).
והיתה
ציצת
נובל
צבי
תפארתו
אשר
על
ראש
גיא
שמנים
כביכורה
בטרם
קיץ
-
[לשון
כנען
'ליטו';]
קודם
שיגיע
זמן
הבישול.
אשר
יראה
הרואה
אותה
בעודה
בכפו
יבלענה
-
כך
יבלעום
האומות.
והיתה
ציצת
נובל
-
כאילו
אמר:
זה
הציץ
שיהיה
נובל;
כמו
"בת
בבל
השדודה"
(תה'
קלז
,
ח).
או
ציצת
עלה
נובל;
והוא
הנכון.
כבכורה
-
היא
התאנה
הבכורה
בטרם
בוא
פרי
הקיץ.
והיתה
ציצת
נבל
צבי
תפארתו
-
כשתבול
,
יבאו
בזזים
לאלתר
ויחטפוה;
הוא
שיחטפו
עשרם
וכבודם
,
והוא
הניבול.
כבכורה
-
על
ציצת
נובל
מוסב
,
כבכורי
הציצה.
בטרם
קיץ
-
עד
שלא
תתבשל
לגמרי.
אשר
אם
יראה
הרואה
אותה
בראשיתה
,
יחטפנה
ויבלענה
בעודה
בכפו
-
שבא
לתולשה
,
עד
שלא
יתלשנה
ממש
,
יבלענה;
ואין
לומר
בכפו
-
כמו
"כפות
תמרים"
(וי'
כג
,
מ)
,
שאין
לשון
הכתובים
נכון.
והיתה
ציצת
נובל
-
נזכר
בלשון
זכר
"ציץ"
(לעיל
,
א)
,
ובלשון
נקבה
ציצת
,
וכן
'נץ'
(ראה
בר'
מ
,
י)
ו"נצה"
(יש'
יח
,
ה).
וציצת
אינו
סמוך
,
אלא
התי"ו
תבא
במקומות
רבים
במקום
ה"א
,
כמו
"עגלת
שלישיה"
(יש'
טו
,
ה);
"אל
תתני
פוגת
לך"
(איכה
ב
,
יח);
והדומים
להם
,
כמו
שכתבנו
'בספר
מכלל'
(יג
,
ב).
ולפי
שנזכר
ה'ציץ'
זכר
ונקבה
,
אמר
והיתה
ואמר
נובל.
עוד
דמה
ציץ
תפארתם
לבכורה
בטרם
קיץ
,
ואמר
כבכורה
בטרם
קיץ
,
כלומר:
התאנה
הבכורה
בטרם
שיצאו
פירות
הקיץ;
כלומר:
הבכורה
שתצא
בתחילה
,
בני
אדם
קופצים
עליה
לקחתה
,
והרואה
אותה
בתחלה
לוקט
אותה
,
ובעודה
בכפו
יבלענה
-
כלומר:
בזמן
שתהיה
בכפו
תכף
יבלענה
מרוב
חמדתו
אותה.
כן
יהיה
עושר
אפרים
וטובם
,
יבלעם
האויב
במהרה.
כבכורה
-
במפיק
ה"א;
ואינה
לכינוי
,
רק
היא
לתפארת
הקריאה
,
כמו
"ותעלומה
יוציא
אור"
(איוב
כח
,
יא);
"וגולה
על
ראשה"
(זכ'
ד
,
ב).
ואדוני
אבי
ז"ל
פירש:
בכפו
-
ענף
,
כמו
"וכפתו
לא
רעננה"
(איוב
טו
,
לב);
כלומר:
כשיראה
אותה
בענף
,
שם
בענף
יבלענה
מרוב
תאותו
לה.
ויונתן
תרגם:
"כאלו
היא
בידיה
יבלעינה".
ציצת
נובל
צבי
תפארתו
-
כמו
שקדם
"ציץ
נובל
צבי
תפארתו"
(לעיל
,
א).
בכפו
-
היותר
נאות
אצלי
,
שהכנוי
אל
הרואה.
ודרך
כל
אדם
,
כי
יראה
תאנים
טובים
מבושלים
,
על
דרך
משל
,
שהוא
תאב
לאכלם
,
ותכף
יעלה
על
האילן
עם
סל
קטן
כנהוג
,
ללקוט
ולאספם
בסל
כדי
שיאכלם
יחד
אחר
רדתו
במתון
,
כי
כן
המנהג
לכל
לוקטי
פירות
באילן;
אבל
לוקט
הבכורים
תגבר
תאותו
,
עד
שלא
ימתין
בכדי
שֶיֵעָשוּ
,
אבל
בעודה
בכפו
יבלענה;
כן
חפץ
זה
האויב
מאד
לכלות
את
ישראל
,
עשרת
השבטים
,
ויי'
שלחו.
והיתה
ציצית
(לפנינו:
ציצת)
נובל
צבי
תפארתו
אשר
על
ראש
גיא
שמנים
-
העטרה
שבראש
גאות
המלכים
המשוחים
,
שצבי
תפארתו
דומה
לציצית
נובל
-
כמו
"ציץ"
(לעיל
,
א)
-
כך
תהיה
אותה
העטרה.
כביכורה
בטרם
קיץ
-
שבעודה
בכפו
יבלענה
האדם
,
כך
תהיה
אותה
העטרה
שלהם
מבולעת
מיד
במלכי
אשור.