תנ"ך - לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר: ס (ישעיהו פרק כט פסוק יד)

טקסט וניקוד:

לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת־הָעָם־הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר: ס (ישעיהו פרק כט פסוק יד)

טקסט בלבד:

לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר: ס (ישעיהו פרק כט פסוק יד)

תיקון קוראים:

לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר: ס (ישעיהו פרק כט פסוק יד)
בְּכֵין הָאֲנָא מוֹסֵיף לְמִמחֵי יָת עַמָא הָדֵין מַחָן מְפָרְשָׁן וְתֵיבַד חָכמְתָא מֵחַכִּימֵיהוֹן וְסֻכלְתָנוּתָא מִסֻכלְתָנֵיהוֹן תִּטְמַר :

יוסף - ה' חסר (יו"ד): ש"א יד , מד; מ"ב ו , לא; יש' כט , יד; לח , ה; מש' י , כב. הפלא - ב' , חד כתיב אל"ף וחד כתיב ה"א: יש' כט , יד; תה' יז , ז. ואחד: והפלא - דה"ב ב , ח. ואבדה - ג': יש' כט , יד; יר' מ , טו; יח' לז , יא. חכמיו - ב': יש' כט , יד; אס' ו , יג.

הפלא ב' וחד והפלא ב' כת' א' וחד כת' ה' לכן הנני יוסף הפלה חסדיך גדול והפלא .

יוסף - ה' חס'; הפלא - ב'; ופלא - ל'; ואבדה - ג'; חכמיו - ב'; נבניו - ל'; תסתתר - ל'.

לכן הנני הוא אשר יוסיף להפליא פלא נוסף על פלא , כיסוי על כסוי , אטום על אטום; ומהו הפלא ופלא? ואבדה חכמת חכמיו - קשה סילוקן של חכמי ישראל כפלים כחורבן בית המקדש וכל קללות של משנה תורה , שכולן אינן אלא הפלאה אחת , "והפלה יי' את מכותך" (דב' כח , נט) , וכאן שתי הפלאות (ראה איכ"ר א , לז).

לכן הנני הוא אשר יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא - פלא נוסף על פלא , כסוי על כסוי. במידה שהם עושים , שהם באים לכסות עין שלמעלה , באותה מידה אני אפרע מהם , שאוסיף להפליא פלא , כלומר: להפליא את העם הזה הפלא ופלא; שלא תוכחה זו האמורה למעלה בלבד (פס' יא) , שתהיה להם "חזות הכל כדברי הספר החתום" , אני עושה להם; על מה שאמור למעלה אני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא; שלא תאמר: בדברי הנביאים , שלא נגלו להם כזאת תעצמנה עיניהם , אלא אפילו החכמה שהיתה בהם , מהם תאבד; הדא הוא דכתיב: ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר - שתהא תורה משתכחת מהם , שלא תמצא הלכה ברורה בכל מקום , וכיון שישתכח התלמוד מן החכמים שלמדוהו , כבר בינת נבוניו תסתתר; הנבון , שמבין את שמועתו , מה יועיל לו בינתו , כיון שאבדה חכמת רבו? 'חכם' - קורא לאדם שלמד תלמודו כבר; 'נבון' - שלא למד כלום , אלא אם ישמע , יבין. וכן שנינו בספרי (ספ"ד יג): "ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי" (דב' ד , ו) - חכם דומה לשלחני עשיר , שאף בזמן שאין מראין לו מטבעות , מוציא משלו ורואה; כך חכם שלמד כבר , בזמן שמוצא בפני מי ילמוד , לומד , ובזמן שאין מוצא רב שילמדנו , הוא חוזר תלמודו שלמד כבר ושונה. נבון דומה לשלחני עני , שבזמן שמראין לו , רואה , אין מראין לו , עומד ותוהא; כך בזמן שמוצא רב בפני מי ילמוד , לומד , אינו מוצא , עומד ותוהא. אף כאן תלה הכתוב בינת הנבון בחכמת החכם , שכיון שאבדה חכמת חכמיו , בינת נבוניו תסתתר , כלומר: אם אבדה חכמת חכמיו , שנשתכח תלמודם מהם , מה מועיל בינת הנבונים , והלא אין מוצאין בפני מי שילמדו ויבינו? והבן , שבחכמת חכמים הוא אומר ואבדה , שאין אדם אובד אלא דבר שהוא אצלו כבר , אבל בבינת נבוניו אינו אומר 'ואבדה בינת נבוניו' , שאין נופל לומר 'ואבדה' אלא בדבר שיש בה ידיעה כבר ושכחה.

לכן הנני יוסיף - כמו "ונשאר אני" (יח' ט , ח); "כי אומלל אני" (תה' ו , ג) , בעבור שהוא פתוח הלמ"ד. ויש אומרים , שמלת יוסיף - פוֹעֵל , על משקל "תומיך גורלי" (תה' טז , ה). הפלא ופלא - שלא יבינו , על כן אחריו: ואבדה; ויש אומרים (ראה רס"ג תרגום) , שהוא כמו "עושה פלא" (שמ' טו , יא); ולפי דעתי , ש"עושה פלא" - כזה.

לכן , על אשר לא יראו ולא יבינו יראתי בלבם , ונפלאת ומכוסה היא יראתי מהם כדברי הספר החתום , הנני יוסיף על הפלאתם זו להפליא ולהעלים ולכסות מהם כל חכמה ועצה וכל בינה ותושיה מלהיעזר בעת צרתם , מדה במדה. להפליא - כמו "כי יפלא ממך דבר" (דב' יז , ח).

לכן... יוסיף - פועל , והוא בחירק כמו בצירי; וכן "הנני יוסיף על ימיך" (יש' לח , ה); "תומיך גורלי" (תה' טז , ה) - בחירק. ואמר: יוסיף עוד על מה שהבאתי עליהם להפליא - להביא עליהם רעה עד שיפלא בעיני הרואה; על דרך "ותרד פלאים" (איכה א , ט); לפיכך כפל ואמר: הפלא ופלא. ואבדה חכמת חכמיו - בגלות ובטלטול תאבד חכמתם; שהם חכמים , אבל חכמתם להרע ולא להטיב , כמו שאמר "חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו" (יר' ד , כב). או פירוש ואבדה - כי כשתבוא להם הרעה תאבד חכמתם , שלא יהיה להם עצה ותחבולה להנצל ממנה , ולא תועיל להם אז חכמתם.

להפליא וגו' - זה נאמר לשני ענינים יחד: האחד - פליאה לרעה ולאִבּוּד , והאחד - לטובה , כי תהיה תשועה מסנחריב באחרית , וידעו כל העם הזה , עם ישראל , שאין חכמה , רק לשם יתברך. וכבר אמר זה לפנים (ראה יש' כח , כט).

לכן הנני יוסיף - אותיות אהו"י מתחלפים , ובא הֵנָה היו"ד במקום האל"ף , והרי הוא כמו 'אוסיף'; וכן "הנני יוסיף על ימיך" (יש' לח , ה); וכן בא יו"ד במקום הה"א במלת "ואת הנערים יודעתי" (ש"א כא , ג) , שפתרונו: כמו 'הודעתי'. להפליא את העם הזה - כמו "לא נפלאת היא ממך" (דב' ל , יא) , מתורגם: "לא מכסא היא" (ת"א).
ריכוז קישורים