תנ"ך - לכן
הנני
יוסף
להפליא
את־העם־הזה
הפלא
ופלא
ואבדה
חכמת
חכמיו
ובינת
נבניו
תסתתר:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָכֵ֗ן
הִנְנִ֥י
יוֹסִ֛ף
לְהַפְלִ֥יא
אֶת־הָעָם־הַזֶּ֖ה
הַפְלֵ֣א
וָפֶ֑לֶא
וְאָֽבְדָה֙
חָכְמַ֣ת
חֲכָמָ֔יו
וּבִינַ֥ת
נְבֹנָ֖יו
תִּסְתַּתָּֽר:
ס
(ישעיהו פרק כט פסוק יד)
לָכֵן
הִנְנִי
יוֹסִף
לְהַפְלִיא
אֶת־הָעָם־הַזֶּה
הַפְלֵא
וָפֶלֶא
וְאָבְדָה
חָכְמַת
חֲכָמָיו
וּבִינַת
נְבֹנָיו
תִּסְתַּתָּר:
ס
(ישעיהו פרק כט פסוק יד)
לכן
הנני
יוסף
להפליא
את־העם־הזה
הפלא
ופלא
ואבדה
חכמת
חכמיו
ובינת
נבניו
תסתתר:
ס
(ישעיהו פרק כט פסוק יד)
לכן
הנני
יוסף
להפליא
את־העם־הזה
הפלא
ופלא
ואבדה
חכמת
חכמיו
ובינת
נבניו
תסתתר:
ס
(ישעיהו פרק כט פסוק יד)
בְּכֵין
הָאֲנָא
מוֹסֵיף
לְמִמחֵי
יָת
עַמָא
הָדֵין
מַחָן
מְפָרְשָׁן
וְתֵיבַד
חָכמְתָא
מֵחַכִּימֵיהוֹן
וְסֻכלְתָנוּתָא
מִסֻכלְתָנֵיהוֹן
תִּטְמַר
:
יוסף
-
ה'
חסר
(יו"ד):
ש"א
יד
,
מד;
מ"ב
ו
,
לא;
יש'
כט
,
יד;
לח
,
ה;
מש'
י
,
כב.
הפלא
-
ב'
,
חד
כתיב
אל"ף
וחד
כתיב
ה"א:
יש'
כט
,
יד;
תה'
יז
,
ז.
ואחד:
והפלא
-
דה"ב
ב
,
ח.
ואבדה
-
ג':
יש'
כט
,
יד;
יר'
מ
,
טו;
יח'
לז
,
יא.
חכמיו
-
ב':
יש'
כט
,
יד;
אס'
ו
,
יג.
הפלא
ב'
וחד
והפלא
ב'
כת'
א'
וחד
כת'
ה'
לכן
הנני
יוסף
הפלה
חסדיך
גדול
והפלא
.
יוסף
-
ה'
חס';
הפלא
-
ב';
ופלא
-
ל';
ואבדה
-
ג';
חכמיו
-
ב';
נבניו
-
ל';
תסתתר
-
ל'.
לכן
הנני
הוא
אשר
יוסיף
להפליא
פלא
נוסף
על
פלא
,
כיסוי
על
כסוי
,
אטום
על
אטום;
ומהו
הפלא
ופלא?
ואבדה
חכמת
חכמיו
-
קשה
סילוקן
של
חכמי
ישראל
כפלים
כחורבן
בית
המקדש
וכל
קללות
של
משנה
תורה
,
שכולן
אינן
אלא
הפלאה
אחת
,
"והפלה
יי'
את
מכותך"
(דב'
כח
,
נט)
,
וכאן
שתי
הפלאות
(ראה
איכ"ר
א
,
לז).
לכן
הנני
הוא
אשר
יוסיף
להפליא
את
העם
הזה
הפלא
ופלא
-
פלא
נוסף
על
פלא
,
כסוי
על
כסוי.
במידה
שהם
עושים
,
שהם
באים
לכסות
עין
שלמעלה
,
באותה
מידה
אני
אפרע
מהם
,
שאוסיף
להפליא
פלא
,
כלומר:
להפליא
את
העם
הזה
הפלא
ופלא;
שלא
תוכחה
זו
האמורה
למעלה
בלבד
(פס'
יא)
,
שתהיה
להם
"חזות
הכל
כדברי
הספר
החתום"
,
אני
עושה
להם;
על
מה
שאמור
למעלה
אני
יוסיף
להפליא
את
העם
הזה
הפלא
ופלא;
שלא
תאמר:
בדברי
הנביאים
,
שלא
נגלו
להם
כזאת
תעצמנה
עיניהם
,
אלא
אפילו
החכמה
שהיתה
בהם
,
מהם
תאבד;
הדא
הוא
דכתיב:
ואבדה
חכמת
חכמיו
ובינת
נבוניו
תסתתר
-
שתהא
תורה
משתכחת
מהם
,
שלא
תמצא
הלכה
ברורה
בכל
מקום
,
וכיון
שישתכח
התלמוד
מן
החכמים
שלמדוהו
,
כבר
בינת
נבוניו
תסתתר;
הנבון
,
שמבין
את
שמועתו
,
מה
יועיל
לו
בינתו
,
כיון
שאבדה
חכמת
רבו?
'חכם'
-
קורא
לאדם
שלמד
תלמודו
כבר;
'נבון'
-
שלא
למד
כלום
,
אלא
אם
ישמע
,
יבין.
וכן
שנינו
בספרי
(ספ"ד
יג):
"ואמרו
רק
עם
חכם
ונבון
הגוי"
(דב'
ד
,
ו)
-
חכם
דומה
לשלחני
עשיר
,
שאף
בזמן
שאין
מראין
לו
מטבעות
,
מוציא
משלו
ורואה;
כך
חכם
שלמד
כבר
,
בזמן
שמוצא
בפני
מי
ילמוד
,
לומד
,
ובזמן
שאין
מוצא
רב
שילמדנו
,
הוא
חוזר
תלמודו
שלמד
כבר
ושונה.
נבון
דומה
לשלחני
עני
,
שבזמן
שמראין
לו
,
רואה
,
אין
מראין
לו
,
עומד
ותוהא;
כך
בזמן
שמוצא
רב
בפני
מי
ילמוד
,
לומד
,
אינו
מוצא
,
עומד
ותוהא.
אף
כאן
תלה
הכתוב
בינת
הנבון
בחכמת
החכם
,
שכיון
שאבדה
חכמת
חכמיו
,
בינת
נבוניו
תסתתר
,
כלומר:
אם
אבדה
חכמת
חכמיו
,
שנשתכח
תלמודם
מהם
,
מה
מועיל
בינת
הנבונים
,
והלא
אין
מוצאין
בפני
מי
שילמדו
ויבינו?
והבן
,
שבחכמת
חכמים
הוא
אומר
ואבדה
,
שאין
אדם
אובד
אלא
דבר
שהוא
אצלו
כבר
,
אבל
בבינת
נבוניו
אינו
אומר
'ואבדה
בינת
נבוניו'
,
שאין
נופל
לומר
'ואבדה'
אלא
בדבר
שיש
בה
ידיעה
כבר
ושכחה.
לכן
הנני
יוסיף
-
כמו
"ונשאר
אני"
(יח'
ט
,
ח);
"כי
אומלל
אני"
(תה'
ו
,
ג)
,
בעבור
שהוא
פתוח
הלמ"ד.
ויש
אומרים
,
שמלת
יוסיף
-
פוֹעֵל
,
על
משקל
"תומיך
גורלי"
(תה'
טז
,
ה).
הפלא
ופלא
-
שלא
יבינו
,
על
כן
אחריו:
ואבדה;
ויש
אומרים
(ראה
רס"ג
תרגום)
,
שהוא
כמו
"עושה
פלא"
(שמ'
טו
,
יא);
ולפי
דעתי
,
ש"עושה
פלא"
-
כזה.
לכן
,
על
אשר
לא
יראו
ולא
יבינו
יראתי
בלבם
,
ונפלאת
ומכוסה
היא
יראתי
מהם
כדברי
הספר
החתום
,
הנני
יוסיף
על
הפלאתם
זו
להפליא
ולהעלים
ולכסות
מהם
כל
חכמה
ועצה
וכל
בינה
ותושיה
מלהיעזר
בעת
צרתם
,
מדה
במדה.
להפליא
-
כמו
"כי
יפלא
ממך
דבר"
(דב'
יז
,
ח).
לכן...
יוסיף
-
פועל
,
והוא
בחירק
כמו
בצירי;
וכן
"הנני
יוסיף
על
ימיך"
(יש'
לח
,
ה);
"תומיך
גורלי"
(תה'
טז
,
ה)
-
בחירק.
ואמר:
יוסיף
עוד
על
מה
שהבאתי
עליהם
להפליא
-
להביא
עליהם
רעה
עד
שיפלא
בעיני
הרואה;
על
דרך
"ותרד
פלאים"
(איכה
א
,
ט);
לפיכך
כפל
ואמר:
הפלא
ופלא.
ואבדה
חכמת
חכמיו
-
בגלות
ובטלטול
תאבד
חכמתם;
שהם
חכמים
,
אבל
חכמתם
להרע
ולא
להטיב
,
כמו
שאמר
"חכמים
המה
להרע
ולהטיב
לא
ידעו"
(יר'
ד
,
כב).
או
פירוש
ואבדה
-
כי
כשתבוא
להם
הרעה
תאבד
חכמתם
,
שלא
יהיה
להם
עצה
ותחבולה
להנצל
ממנה
,
ולא
תועיל
להם
אז
חכמתם.
להפליא
וגו'
-
זה
נאמר
לשני
ענינים
יחד:
האחד
-
פליאה
לרעה
ולאִבּוּד
,
והאחד
-
לטובה
,
כי
תהיה
תשועה
מסנחריב
באחרית
,
וידעו
כל
העם
הזה
,
עם
ישראל
,
שאין
חכמה
,
רק
לשם
יתברך.
וכבר
אמר
זה
לפנים
(ראה
יש'
כח
,
כט).
לכן
הנני
יוסיף
-
אותיות
אהו"י
מתחלפים
,
ובא
הֵנָה
היו"ד
במקום
האל"ף
,
והרי
הוא
כמו
'אוסיף';
וכן
"הנני
יוסיף
על
ימיך"
(יש'
לח
,
ה);
וכן
בא
יו"ד
במקום
הה"א
במלת
"ואת
הנערים
יודעתי"
(ש"א
כא
,
ג)
,
שפתרונו:
כמו
'הודעתי'.
להפליא
את
העם
הזה
-
כמו
"לא
נפלאת
היא
ממך"
(דב'
ל
,
יא)
,
מתורגם:
"לא
מכסא
היא"
(ת"א).