תנ"ך - ישעיהו פרק כט פסוק טז - הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַ֨פְכְּכֶ֔ם אִם־כְּחֹ֥מֶר הַיֹּצֵ֖ר יֵחָשֵׁ֑ב כִּֽי־יֹאמַ֨ר מַעֲשֶׂ֤ה לְעֹשֵׂ֙הוּ֙ לֹ֣א עָשָׂ֔נִי וְיֵ֛צֶר אָמַ֥ר לְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א הֵבִֽין: (ישעיהו פרק כט פסוק טז)

טקסט וניקוד:

הַפְכְּכֶם אִם־כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב כִּי־יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין: (ישעיהו פרק כט פסוק טז)

טקסט בלבד:

הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין: (ישעיהו פרק כט פסוק טז)

תיקון קוראים:

הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין: (ישעיהו פרק כט פסוק טז)
הַלְמִהפַּך עוּבָדֵיכוֹן אַתּוּן בָּעַן הָא כְמָא דְטִינָא בְּיַד פַּחָרָא כֵּין אַתּוּן חֲשִׁיבִין קֳדָמַי הֲאִפשָׁר דְּיֵימַר טִינָא לְעָבְדֵיהּ לָא עֲבַדתָּנִי וּבִריְתָא דְּתֵימַר לְבָרַהָא לָא חָכַמתּ לִי :

היצר - ב' חסר: יש' כט , טז; תה' לג , טו. מעשה - י' (בסגול): ראה יש' ג , כד. הבין - ג': יש' כט , טז; איוב כח , כג; *דנ' א , יז.

היצר ב' חס' אם כחמר היצר היצר יחד לבם . הבין ג' וסימנהון דניאל הפך איסרטה .

הפככם - ל'; היצר - ב' חס'; מעשה - י'; הבין - ג'.

הפככם אם כחומר היוצר יחשב - תהפוכות שלכם , הזאת אתם יודעים שהוא כחומר היוצר? כמו שאין החומר יכול לומר לעושהו לא עשאני , כך אינכם יכולים לומר שאיני מבין מעשיכם. אם כחומר וגו' - לשון תמיהא הוא , ויש בתמיהות - המתקיימות. ויצר אמר ליוצרו לא הבין - אמר על יוצרו: לא הבין מה ביצרי , והלא הוא בנה את המטמוניות והחדרים והמחשבות? לעושהו - כמו 'על עושהו' , ודוגמתו: "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג) , כמו 'על בני' וגו'; "פן יאמרו לי אשה הרגתהו" (שו' ט , נד).

הפככם - הפיכה שלכם. אם כחומר היוצר יחשב - נדמה אותה להפיכת היוצר: כי "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (יר' יח , ו). כי יאמר מעשה לעושהו - כמו 'על עושהו'; ודוגמתו "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג) - על בני ישראל; וכן "פן יאמרו לי אשה הרגתהו" (שו' ט , ד); וכן "וישאלו אנשי המקום לאשתו" (בר' כו , ז) - על אשתו.

הפככם - והנה הפך האמת. אם כחומר ביד היוצר יחשב - האדם. ויצר , מגזרת 'יוצר' , אמר בעבור יוצרו: לא יבין; והנה הלמ"ד כלמ"ד "אמרי לי" (בר' כ , יג).

הוי המעמיקים ומסתירים מיי' עצתם , והיה במחשך וסתר מעשיהם , שלא יראם אדם , ויאמרו: מי רואנו ומי יודעינו שיעשה בנו משפט? שהרי הפך שלכם הוא זה , שמדתכם אתם נותנים בי ומדתי בכם , ואיפשר כן? אם היוצר יחשב בלי דעת ותבונה כחומר שהוא יוצר ממנו כלי , שיאמר כלי מעשה על עושהו: ולא עשני - לא הוא נתן בי חכמה ודעת בלבי שיֵדַע מחשבתי? ואם יצר הנוצר מן האומן אמר על יוצרו: לא הבין בי , ומה מלאכתו? שאתם אומרים שאיני מבין בכם ולא יצרתי בכם לב מבין לחשוב; הלא אין לכם מחשבה ועצה אלא ממני , ואיך לא אבין את מחשבתיכם?

הפככם. אם - כעניין 'אמת' , כמו "ואם בריאה יברא יי'" (במ' טז , ל); "אם ללצים הוא יליץ" (מש' ג , לד); והדומים להם , שפירשתי אותם כך ב'ספר מכלל' בחלק הדקדוק העניין ממנו (שרשים: 'אם'). אמר: באמת הפככם בידי , כחומר ביד היוצר יחשב לפני; כמו היוצר שהחומר בידו , ועשה כלי ואחר כך שב לעשותו כלי אחר , "כאשר יישר בעיני היוצר" (יר' יח , ד) , כן נקל הפככם בידי , כי אתם בידי כמו החומר ביד היוצר; ואיך אתם אומרים כי אינני רואה מעשיכם? כי יאמר מעשה לעושהו - בתמיה: וכי יאמר מעשה לעושהו: לא עשני? ומה לו להפוך אותו מכלי לכלי? וכפל הדבר במלות שונות , ואמר: ויצר אמר ליוצרו לא הבין. ויצר - הוא שם לכלי היוּצָר ביד היוצר. ולמ"ד לעושהו , ליוצרו - במקום 'בעבור' , כמו "אמרי לי" (בר' כ , יג).

הפככם וגו' - הטעם , כי מאמרם זה הוא הפך הטבע והפך הראוי , כי אנחנו ביד השם , ובערך לַשֵם - כענין החמר ביד היוצר. ואמנם אמרו מלת אם אינו , רק לתנאי מבואר בעצמו , כמו שידוע בהגיון. ואמר מעשה , ויצר - שהם שמות נרדפים , והם שמות דמיונים ראשונים כענין שֵם נגזר , וכזה למאות ולאלפים.

הפככם אם כחומר היוצר יחשב - זה אם הוא 'אשר'; ופתרונו: ההפך שלכם אשר יחשב לפניו כחומר היוצר - כמו שהיוצר מחשב , מהפך הטיט לכל עניין שרוצה , כך הבורא מהפך אתכם לכל עניין שרוצה. כי יאמר - בתימה; וכי יאמר המעשה , דהיינו: הכלי , לעושהו: לא עשאני; והיֵצֶר , דהיינו: היוּצַּר , יאמר ליוֹצְרוֹ: לא הבין; שהם מסתירים מעשיהם במחשך וסבורים שאין הבורא מרגיש במעשיהם?