תנ"ך - ישעיהו פרק כט פסוק טז - הפככם
אם־כחמר
היצר
יחשב
כי־יאמר
מעשה
לעשהו
לא
עשני
ויצר
אמר
ליצרו
לא
הבין:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַ֨פְכְּכֶ֔ם
אִם־כְּחֹ֥מֶר
הַיֹּצֵ֖ר
יֵחָשֵׁ֑ב
כִּֽי־יֹאמַ֨ר
מַעֲשֶׂ֤ה
לְעֹשֵׂ֙הוּ֙
לֹ֣א
עָשָׂ֔נִי
וְיֵ֛צֶר
אָמַ֥ר
לְיֹצְר֖וֹ
לֹ֥א
הֵבִֽין:
(ישעיהו פרק כט פסוק טז)
הַפְכְּכֶם
אִם־כְּחֹמֶר
הַיֹּצֵר
יֵחָשֵׁב
כִּי־יֹאמַר
מַעֲשֶׂה
לְעֹשֵׂהוּ
לֹא
עָשָׂנִי
וְיֵצֶר
אָמַר
לְיֹצְרוֹ
לֹא
הֵבִין:
(ישעיהו פרק כט פסוק טז)
הפככם
אם־כחמר
היצר
יחשב
כי־יאמר
מעשה
לעשהו
לא
עשני
ויצר
אמר
ליצרו
לא
הבין:
(ישעיהו פרק כט פסוק טז)
הפככם
אם־כחמר
היצר
יחשב
כי־יאמר
מעשה
לעשהו
לא
עשני
ויצר
אמר
ליצרו
לא
הבין:
(ישעיהו פרק כט פסוק טז)
הַלְמִהפַּך
עוּבָדֵיכוֹן
אַתּוּן
בָּעַן
הָא
כְמָא
דְטִינָא
בְּיַד
פַּחָרָא
כֵּין
אַתּוּן
חֲשִׁיבִין
קֳדָמַי
הֲאִפשָׁר
דְּיֵימַר
טִינָא
לְעָבְדֵיהּ
לָא
עֲבַדתָּנִי
וּבִריְתָא
דְּתֵימַר
לְבָרַהָא
לָא
חָכַמתּ
לִי
:
היצר
-
ב'
חסר:
יש'
כט
,
טז;
תה'
לג
,
טו.
מעשה
-
י'
(בסגול):
ראה
יש'
ג
,
כד.
הבין
-
ג':
יש'
כט
,
טז;
איוב
כח
,
כג;
*דנ'
א
,
יז.
היצר
ב'
חס'
אם
כחמר
היצר
היצר
יחד
לבם
.
הבין
ג'
וסימנהון
דניאל
הפך
איסרטה
.
הפככם
-
ל';
היצר
-
ב'
חס';
מעשה
-
י';
הבין
-
ג'.
הפככם
אם
כחומר
היוצר
יחשב
-
תהפוכות
שלכם
,
הזאת
אתם
יודעים
שהוא
כחומר
היוצר?
כמו
שאין
החומר
יכול
לומר
לעושהו
לא
עשאני
,
כך
אינכם
יכולים
לומר
שאיני
מבין
מעשיכם.
אם
כחומר
וגו'
-
לשון
תמיהא
הוא
,
ויש
בתמיהות
-
המתקיימות.
ויצר
אמר
ליוצרו
לא
הבין
-
אמר
על
יוצרו:
לא
הבין
מה
ביצרי
,
והלא
הוא
בנה
את
המטמוניות
והחדרים
והמחשבות?
לעושהו
-
כמו
'על
עושהו'
,
ודוגמתו:
"ואמר
פרעה
לבני
ישראל"
(שמ'
יד
,
ג)
,
כמו
'על
בני'
וגו';
"פן
יאמרו
לי
אשה
הרגתהו"
(שו'
ט
,
נד).
הפככם
-
הפיכה
שלכם.
אם
כחומר
היוצר
יחשב
-
נדמה
אותה
להפיכת
היוצר:
כי
"הנה
כחומר
ביד
היוצר
כן
אתם
בידי
בית
ישראל"
(יר'
יח
,
ו).
כי
יאמר
מעשה
לעושהו
-
כמו
'על
עושהו';
ודוגמתו
"ואמר
פרעה
לבני
ישראל"
(שמ'
יד
,
ג)
-
על
בני
ישראל;
וכן
"פן
יאמרו
לי
אשה
הרגתהו"
(שו'
ט
,
ד);
וכן
"וישאלו
אנשי
המקום
לאשתו"
(בר'
כו
,
ז)
-
על
אשתו.
הפככם
-
והנה
הפך
האמת.
אם
כחומר
ביד
היוצר
יחשב
-
האדם.
ויצר
,
מגזרת
'יוצר'
,
אמר
בעבור
יוצרו:
לא
יבין;
והנה
הלמ"ד
כלמ"ד
"אמרי
לי"
(בר'
כ
,
יג).
הוי
המעמיקים
ומסתירים
מיי'
עצתם
,
והיה
במחשך
וסתר
מעשיהם
,
שלא
יראם
אדם
,
ויאמרו:
מי
רואנו
ומי
יודעינו
שיעשה
בנו
משפט?
שהרי
הפך
שלכם
הוא
זה
,
שמדתכם
אתם
נותנים
בי
ומדתי
בכם
,
ואיפשר
כן?
אם
היוצר
יחשב
בלי
דעת
ותבונה
כחומר
שהוא
יוצר
ממנו
כלי
,
שיאמר
כלי
מעשה
על
עושהו:
ולא
עשני
-
לא
הוא
נתן
בי
חכמה
ודעת
בלבי
שיֵדַע
מחשבתי?
ואם
יצר
הנוצר
מן
האומן
אמר
על
יוצרו:
לא
הבין
בי
,
ומה
מלאכתו?
שאתם
אומרים
שאיני
מבין
בכם
ולא
יצרתי
בכם
לב
מבין
לחשוב;
הלא
אין
לכם
מחשבה
ועצה
אלא
ממני
,
ואיך
לא
אבין
את
מחשבתיכם?
הפככם.
אם
-
כעניין
'אמת'
,
כמו
"ואם
בריאה
יברא
יי'"
(במ'
טז
,
ל);
"אם
ללצים
הוא
יליץ"
(מש'
ג
,
לד);
והדומים
להם
,
שפירשתי
אותם
כך
ב'ספר
מכלל'
בחלק
הדקדוק
העניין
ממנו
(שרשים:
'אם').
אמר:
באמת
הפככם
בידי
,
כחומר
ביד
היוצר
יחשב
לפני;
כמו
היוצר
שהחומר
בידו
,
ועשה
כלי
ואחר
כך
שב
לעשותו
כלי
אחר
,
"כאשר
יישר
בעיני
היוצר"
(יר'
יח
,
ד)
,
כן
נקל
הפככם
בידי
,
כי
אתם
בידי
כמו
החומר
ביד
היוצר;
ואיך
אתם
אומרים
כי
אינני
רואה
מעשיכם?
כי
יאמר
מעשה
לעושהו
-
בתמיה:
וכי
יאמר
מעשה
לעושהו:
לא
עשני?
ומה
לו
להפוך
אותו
מכלי
לכלי?
וכפל
הדבר
במלות
שונות
,
ואמר:
ויצר
אמר
ליוצרו
לא
הבין.
ויצר
-
הוא
שם
לכלי
היוּצָר
ביד
היוצר.
ולמ"ד
לעושהו
,
ליוצרו
-
במקום
'בעבור'
,
כמו
"אמרי
לי"
(בר'
כ
,
יג).
הפככם
וגו'
-
הטעם
,
כי
מאמרם
זה
הוא
הפך
הטבע
והפך
הראוי
,
כי
אנחנו
ביד
השם
,
ובערך
לַשֵם
-
כענין
החמר
ביד
היוצר.
ואמנם
אמרו
מלת
אם
אינו
,
רק
לתנאי
מבואר
בעצמו
,
כמו
שידוע
בהגיון.
ואמר
מעשה
,
ויצר
-
שהם
שמות
נרדפים
,
והם
שמות
דמיונים
ראשונים
כענין
שֵם
נגזר
,
וכזה
למאות
ולאלפים.
הפככם
אם
כחומר
היוצר
יחשב
-
זה
אם
הוא
'אשר';
ופתרונו:
ההפך
שלכם
אשר
יחשב
לפניו
כחומר
היוצר
-
כמו
שהיוצר
מחשב
,
מהפך
הטיט
לכל
עניין
שרוצה
,
כך
הבורא
מהפך
אתכם
לכל
עניין
שרוצה.
כי
יאמר
-
בתימה;
וכי
יאמר
המעשה
,
דהיינו:
הכלי
,
לעושהו:
לא
עשאני;
והיֵצֶר
,
דהיינו:
היוּצַּר
,
יאמר
ליוֹצְרוֹ:
לא
הבין;
שהם
מסתירים
מעשיהם
במחשך
וסבורים
שאין
הבורא
מרגיש
במעשיהם?