תנ"ך - התמהמהו
ותמהו
השתעשעו
ושעו
שכרו
ולא־יין
נעו
ולא
שכר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִתְמַהְמְה֣וּ
וּתְמָ֔הוּ
הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ
וָשֹׁ֑עוּ
שָׁכְר֣וּ
וְלֹא־יַ֔יִן
נָע֖וּ
וְלֹ֥א
שֵׁכָֽר:
(ישעיהו פרק כט פסוק ט)
הִתְמַהְמְהוּ
וּתְמָהוּ
הִשְׁתַּעַשְׁעוּ
וָשֹׁעוּ
שָׁכְרוּ
וְלֹא־יַיִן
נָעוּ
וְלֹא
שֵׁכָר:
(ישעיהו פרק כט פסוק ט)
התמהמהו
ותמהו
השתעשעו
ושעו
שכרו
ולא־יין
נעו
ולא
שכר:
(ישעיהו פרק כט פסוק ט)
התמהמהו
ותמהו
השתעשעו
ושעו
שכרו
ולא־יין
נעו
ולא
שכר:
(ישעיהו פרק כט פסוק ט)
אִתרְפוֹ
שְׁהוֹ
אִשׁתַּגִּישׁוּ
וְאִשׁתְּמִימוּ
רְווֹ
וְלָא
מִן
חֲמַר
טְעוֹ
וְלָא
מִן
עַתִּיק
:
התמהמהו
-
ל';
ותמהו
-
ל';
השתעשעו
-
ל';
ושעו
-
ל'.
התמהמהו
-
הוו
מתונין
להתבונן
על
מעלליכם.
ותמהו
-
ותהיו
תמיהין
על
קלקולכם.
השתעשעו
-
לשון
"עיניו
השע"
(יש'
ו
,
י):
הוו
עוורים
מראות.
שכרו
-
חכמיכם
ולא
מיין;
למה?
התמהמהו
ותמהו
השתעשעו
ושועו
-
לשון
"עיניו
השע"
(יש'
ו
,
י).
התמהמהו
ותמהו
-
ידבר
אל
אנשי
ציון
,
שיתמהו
לחפש
איך
יהיה
זה
,
ומה
סוד
זאת
הנבואה.
והנה
הנביא
ידבר
כאשר
ידבר
איש
אל
רעהו
,
ולמה
לא
ידעו?
כי
הם
שכורים
,
ולא
מהיין.
ותמהו
מוכיח
על
התמהמהו
שהוא
לשון
'אשטורדישון'
(בלעז)
,
ושעו
מוכיח
על
השתעשעו
שהוא
לשון
'השע
עינים'
(ראה
יש'
ו
,
י);
והרי
הוא
כאילו
אומר:
הרי
אתם
מוכים
בתמהון
לבב
שלא
להבין
,
ובעורון
עינים
שלא
לראות
,
והרי
אתם
מחוגגים
ונעים
כמו
שכורים
(ע"פ
תה'
קז
,
כז)
,
ולא
מיין
ושכר.
התמהמהו
ותמהו
-
זאת
הנבואה
בימי
אחז.
אמר:
התמהמהו
,
כנגד
אנשי
ירושלם;
פירוש:
התעכבו
,
כמו
"ויתמהמה"
(בר'
יט
,
טז);
והעיכוב
הזה
במחשבה.
אמר:
האריכו
את
מחשבותיכם
,
ותחשבו
בלבבכם
בעיכוב
,
כדי
שתתבוננו
בדבר;
ואחר
שתתבוננו
,
תמהו
בעצמכם
,
איך
נהיתה
בכם
הרעה
הזאת
,
שתניחו
דברי
אלהים
חיים
שאומרים
לכם
נביאי
האמת
,
ואתם
מתפתים
בדברים
שאומרים
לכם
נביאי
השקר
,
השתעשעו
ושעו
-
פירש
אדוני
אבי
ז"ל:
התעַוְרו
ועַוְרו
אחרים
,
מענין
"ועיניו
השע"
(יש'
ו
,
י);
והם
נביאי
השקר;
התעורו
ועורו
אתכם
מלראות
הנכונה.
שכרו
ולא
יין
-
הם
נביאי
השקר.
ואמר
ולא
יין
,
ולמעלה
אמר
"תעו
בשכר"
(ראה
יש'
כח
,
ז)!?
אינו
אומר
בזה
הפסוק
שאינם
משתכרים
,
אלא
אמר
,
כי
גם
בעת
שאינם
שותים
הם
שכורים
,
כי
לא
ישכילו
ולא
יבינו
,
כמו
השכור.
וכפל
הפסוק
במלות
שונות
,
כי
נעו
-
כמו
שכרו
,
כי
השכור
ינוע
וינוד
גופו
הנה
והנה
,
עד
שנופל.
התמהמהו
ותמהו
וגו'
-
עתה
ישוב
להוכיחם
על
סכלותם;
ולו
היה
ההכפל
אלף
פעמים
,
לא
היה
מוֹתָר
,
ועדין
לא
הועיל;
ובפרט
היה
מוכיח
וגוער
עתה
בני
יהודה
"אנשי
לצון"
,
כמו
שקדם
זכרם
(יש'
כח
,
יד)
,
ובכלל:
כתות
רעות
רבות
שהיו
שם
,
שלא
היו
בוטחים
בשם
שיוכל
להושיעם
מיד
סנחריב
באחרונה
,
כמו
שלא
הושיעם
בראשונה
,
עד
שהוצרך
חזקיה
לקצץ
דלתות
היכל
יי'
(ראה
מ"ב
יח
,
טז).
ואולם
התמהמהו
-
מטעם
"אם
יתמהמה
חכה
לו"
(חב'
ב
,
ג)
,
ואין
ענין
תֵמַה.
וכן
השתעשעו
ושעו
-
משרש
'שעה'
ומענינו
,
רוצה
לומר:
מטעם
"ואל
קין
ואל
מנחתו
לא
שעה"
(בר'
ד
,
ה);
כלומר:
ההשקפה
וההשגחה
לדבר
,
כמו
"ואל
תשתע"
(יש'
מא
,
י)
,
אבל
ושעו
-
משרש
'שועה';
והמכוון
בזה
,
כי
עוד
יראו
פליאות
שיעשה
השם
להם
כשיצילם
מיד
סנחריב.
ואותם
הסכלים
שכרו
בלי
יין
ששתו
,
כלומר
,
שהם
שכורי
הדעת.
וטעם
נעו
-
כי
כן
דרך
השכור
להתנועע
,
כאמרו
"נוע
תנוע
ארץ
כשכור"
(יש'
כד
,
כ).
התמהמהו
ותמהו
-
אמר
הנביא
לרשעים
שלא
היו
מקשיבים
לדבריו:
עמדו
בתמהון
לבב
ולא
תשימו
לב
לדבריי.
השתעשעו
ושועו
-
לשון
"ועיניו
השע"
(יש'
ו
,
י);
והוא
כמו
"כי
טח
מראות
עינם"
(יש'
מד
,
יח)
,
שתרגום
"וטח
את
הבית"
(וי'
יד
,
מב):
"ושע
ית
ביתא"
(ת"א).
שכרו
הרשעים
ועמדו
בבלי
דעת
,
ולא
יין
שִכרם
,
אלא
הרשע
שלהם
,
שאינם
רוצים
לשמוע
לדברי
הבורא.
נעו
,
ולא
שכר
הניעם.