תנ"ך - התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר: (ישעיהו פרק כט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא־יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר: (ישעיהו פרק כט פסוק ט)

טקסט בלבד:

התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר: (ישעיהו פרק כט פסוק ט)

תיקון קוראים:

התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר: (ישעיהו פרק כט פסוק ט)
אִתרְפוֹ שְׁהוֹ אִשׁתַּגִּישׁוּ וְאִשׁתְּמִימוּ רְווֹ וְלָא מִן חֲמַר טְעוֹ וְלָא מִן עַתִּיק :

התמהמהו - ל'; ותמהו - ל'; השתעשעו - ל'; ושעו - ל'.

התמהמהו - הוו מתונין להתבונן על מעלליכם. ותמהו - ותהיו תמיהין על קלקולכם. השתעשעו - לשון "עיניו השע" (יש' ו , י): הוו עוורים מראות. שכרו - חכמיכם ולא מיין; למה?

התמהמהו ותמהו השתעשעו ושועו - לשון "עיניו השע" (יש' ו , י).

התמהמהו ותמהו - ידבר אל אנשי ציון , שיתמהו לחפש איך יהיה זה , ומה סוד זאת הנבואה. והנה הנביא ידבר כאשר ידבר איש אל רעהו , ולמה לא ידעו? כי הם שכורים , ולא מהיין.

ותמהו מוכיח על התמהמהו שהוא לשון 'אשטורדישון' (בלעז) , ושעו מוכיח על השתעשעו שהוא לשון 'השע עינים' (ראה יש' ו , י); והרי הוא כאילו אומר: הרי אתם מוכים בתמהון לבב שלא להבין , ובעורון עינים שלא לראות , והרי אתם מחוגגים ונעים כמו שכורים (ע"פ תה' קז , כז) , ולא מיין ושכר.

התמהמהו ותמהו - זאת הנבואה בימי אחז. אמר: התמהמהו , כנגד אנשי ירושלם; פירוש: התעכבו , כמו "ויתמהמה" (בר' יט , טז); והעיכוב הזה במחשבה. אמר: האריכו את מחשבותיכם , ותחשבו בלבבכם בעיכוב , כדי שתתבוננו בדבר; ואחר שתתבוננו , תמהו בעצמכם , איך נהיתה בכם הרעה הזאת , שתניחו דברי אלהים חיים שאומרים לכם נביאי האמת , ואתם מתפתים בדברים שאומרים לכם נביאי השקר , השתעשעו ושעו - פירש אדוני אבי ז"ל: התעַוְרו ועַוְרו אחרים , מענין "ועיניו השע" (יש' ו , י); והם נביאי השקר; התעורו ועורו אתכם מלראות הנכונה. שכרו ולא יין - הם נביאי השקר. ואמר ולא יין , ולמעלה אמר "תעו בשכר" (ראה יש' כח , ז)!? אינו אומר בזה הפסוק שאינם משתכרים , אלא אמר , כי גם בעת שאינם שותים הם שכורים , כי לא ישכילו ולא יבינו , כמו השכור. וכפל הפסוק במלות שונות , כי נעו - כמו שכרו , כי השכור ינוע וינוד גופו הנה והנה , עד שנופל.

התמהמהו ותמהו וגו' - עתה ישוב להוכיחם על סכלותם; ולו היה ההכפל אלף פעמים , לא היה מוֹתָר , ועדין לא הועיל; ובפרט היה מוכיח וגוער עתה בני יהודה "אנשי לצון" , כמו שקדם זכרם (יש' כח , יד) , ובכלל: כתות רעות רבות שהיו שם , שלא היו בוטחים בשם שיוכל להושיעם מיד סנחריב באחרונה , כמו שלא הושיעם בראשונה , עד שהוצרך חזקיה לקצץ דלתות היכל יי' (ראה מ"ב יח , טז). ואולם התמהמהו - מטעם "אם יתמהמה חכה לו" (חב' ב , ג) , ואין ענין תֵמַה. וכן השתעשעו ושעו - משרש 'שעה' ומענינו , רוצה לומר: מטעם "ואל קין ואל מנחתו לא שעה" (בר' ד , ה); כלומר: ההשקפה וההשגחה לדבר , כמו "ואל תשתע" (יש' מא , י) , אבל ושעו - משרש 'שועה'; והמכוון בזה , כי עוד יראו פליאות שיעשה השם להם כשיצילם מיד סנחריב. ואותם הסכלים שכרו בלי יין ששתו , כלומר , שהם שכורי הדעת. וטעם נעו - כי כן דרך השכור להתנועע , כאמרו "נוע תנוע ארץ כשכור" (יש' כד , כ).

התמהמהו ותמהו - אמר הנביא לרשעים שלא היו מקשיבים לדבריו: עמדו בתמהון לבב ולא תשימו לב לדבריי. השתעשעו ושועו - לשון "ועיניו השע" (יש' ו , י); והוא כמו "כי טח מראות עינם" (יש' מד , יח) , שתרגום "וטח את הבית" (וי' יד , מב): "ושע ית ביתא" (ת"א). שכרו הרשעים ועמדו בבלי דעת , ולא יין שִכרם , אלא הרשע שלהם , שאינם רוצים לשמוע לדברי הבורא. נעו , ולא שכר הניעם.
ריכוז קישורים