תנ"ך - כי
הנה
האדון
ה'
צבאות
מסיר
מירושלם
ומיהודה
משען
ומשענה
כל
משען־לחם
וכל
משען־מים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי֩
הִנֵּ֨ה
הָאָד֜וֹן
יְהוָ֣ה
צְבָא֗וֹת
מֵסִ֤יר
מִירוּשָׁלִַם֙
וּמִ֣יהוּדָ֔ה
מַשְׁעֵ֖ן
וּמַשְׁעֵנָ֑ה
כֹּ֚ל
מִשְׁעַן־לֶ֔חֶם
וְכֹ֖ל
מִשְׁעַן־מָֽיִם:
(ישעיהו פרק ג פסוק א)
כִּי
הִנֵּה
הָאָדוֹן
יְהוָה
צְבָאוֹת
מֵסִיר
מִירוּשָׁלִַם
וּמִיהוּדָה
מַשְׁעֵן
וּמַשְׁעֵנָה
כֹּל
מִשְׁעַן־לֶחֶם
וְכֹל
מִשְׁעַן־מָיִם:
(ישעיהו פרק ג פסוק א)
כי
הנה
האדון
ה'
צבאות
מסיר
מירושלם
ומיהודה
משען
ומשענה
כל
משען־לחם
וכל
משען־מים:
(ישעיהו פרק ג פסוק א)
כי
הנה
האדון
יהוה
צבאות
מסיר
מירושלם
ומיהודה
משען
ומשענה
כל
משען־לחם
וכל
משען־מים:
(ישעיהו פרק ג פסוק א)
אֲרֵי
הָא
רִבּוֹן
עָלְמָא
יְיָ
צְבָאוֹת
מַעדֵּי
מִירוּשׁלֶם
וּמִיהוּדָה
סָמֵיך
וְסָעֵיד
כָּל
סְמַך
מֵיכַל
וְכָל
סְמַך
מִשׁתֵּי
:
האדון
יי'
צבאות
-
ה':
ראה
יש'
א
,
כד.
ומיהודה
-
ב':
יש'
ג
,
א;
סה
,
ט.
האדון
יי'
צבאות
-
ה';
ומיהודה
-
ב';
משען
-
ל';
ומשענה
-
ל'.
מסיר
מירושלם
-
כולה
מפורשת
במסכת
חגיגה
(יד
,
א):
שמונה
עשרה
קללות
קילל
ישעיה
את
ישראל
ולא
נתקררה
דעתו
עד
שאמר
"ירהבו
הנער
בזקן
והנקלה
בנכבד"
(להלן
,
ה).
כי
הנה
האדון
יי'
צבאות
מסיר
מירושלם
ומיהודה
משען
ומשענה
כל
משען
לחם
וכל
משען
מים
-
מידה
זו
תפוס
בכל
הקרייה:
כל
מקום
שתמצא
שתי
תיבות
זו
אצל
זו
שאינם
מפורשים
,
או
שני
דברים
קצרים
זה
בצד
זה
והם
קצרים
וסתומים
,
אל
תייגע
עצמך
לתור
אחר
פתרונם
,
כי
לעולם
תמצא
פתרונם
בצדם.
ואפרש
לך
מקצתן
,
ומקצתן
יורו
על
רובן:
הריהו
אומר
"חרב
ליי'
מלאה
דם"
(יש'
לד
,
ו)
-
ולא
פירש
מאיזה
דם;
"הודשנה
מחלב"
(שם)
-
ולא
פירש
מאיזה
חלב;
והילך
פירושו
בצדו:
"מדם
כרים
ועתודים"
(שם);
ומאיזה
חלב
הודשנה?
"מחלב
כליות
אילים"
(שם).
כיוצא
בדבר
אתה
אומר
"ונתתי
מופתים
בשמים
ובארץ"
(יואל
ג
,
ג)
-
ולא
פירש
מה
הם
המופתים
,
והרי
לך
פירושם
בצדם:
"דם
ואש"
(שם)
-
דם
בארץ
,
"ואש
ותמרות
עשן"
(שם)
-
בשמים.
כיוצא
בדבר
אתה
אומר
"יען
וביען"
(וי'
כו
,
מג)
-
ולא
פירש
יען
מה
,
והרי
פירושו
בצדו:
"יען"
-
"במשפטי
מאסו"
(שם)
,
"וביען"
-
"בחוקותי
געלה
נפשם"
(שם).
כיוצא
בדבר
אתה
אומר
"כי
לא
בחפזון
תצאו...
כי
הולך
לפניכם
יי'"
(יש'
נב
,
יב)
-
ומפני
מה
"במנוסה
לא
תלכו"
(שם)?
שהרי
"מאספכם
קדוש
ישראל"
(ראה
שם)
"מאספכם"
-
פתרון:
הולך
אחריכם;
"ונסע
דגל
מחנה
בני
דן
מאסף
לכל
המחנות"
(במ'
י
,
כה);
וכן
הוא
אומר
"והמאסף
הולך
אחרי
הארון"
(יהו'
ו
,
ט).
כיוצא
בו
"ונגש
העם
איש
באיש"
(להלן
,
ה)
-
ולא
פירש
מי
במי;
הדבר
שקול;
יש
לומר:
בשבחן
דבר
הכתוב
,
שהנער
יהא
ניגש
על
ידי
זקן
,
שהקטנים
יהיו
נשמעין
לגדולים;
ויש
לסבותו
להפך.
"ואיש
ברעהו"
(שם)
-
לא
פירש
מי
ברעהו:
אם
הקטן
בגדול
,
וזהו
שבחן;
אם
הגדול
בקטן
,
וזהו
גנותן.
הרי
פירושו
בצדו:
מהו
"איש
באיש"?
"ירהבו
הנער
בזקן"
(שם);
ומהו
"איש
ברעהו"?
"הנקלה
בנכבד"
(שם).
אף
כאן
הריהו
אומר:
הנה
האדון
יי'
צבאות
מסיר
מירושלם
ומיהודה
משען
-
ולא
פירש
מהו
משען
ומהו
משענה;
והרי
לך
פירושו
בצדו:
מהו
המשען?
כל
משען
לחם;
ומה
המשענה?
כל
משען
מים.
כי
-
יתכן
היות
זאת
הפרשה
פירוש
הארזים
וההרים
וכלם
(יש'
ב
,
יג
-
יט);
או
יתכן
שתהיה
דבקה
עם
"חדלו
לכם
מן
האדם"
(יש'
ב
,
כב)
,
והוא
הנכון
בעיני.
משען
ומשענה
-
דרך
צחות
,
והטעם:
כל
משען;
ופירושו:
כל
משען
לחם
ומים.
כי
הנה
האדון
המושל
בכל
,
שבידו
כח
וגבורה
לעזור
ולהכשיל
,
מסיר
מירושלם
ומיהודה
,
בבא
מפלתם
,
גבור
ואיש
מלחמה
-
כל
אילו
מוסבים
על
משען
ומשענה:
איש
מלחמה
-
בעל
תחבולות
למערכי
מלחמה
,
שופט
-
לשפוט
איש
מיד
רעהו
,
ונביא
וקוסם
-
להגיד
העתידות
,
ויועץ
-
כגון
אחתופל
,
וחכם
חרשים
-
כמו
"החרש
והמסגר"
(מ"ב
כד
,
יד).
ולפי
שחכם
דבוק
לחרשים
,
נראה
שחרשים
שם
דבר
הוא
,
והוא
מחשבות
ומזמות
,
כמו
"אל
תחרש
על
רעך
רעה"
(מש'
ג
,
כט);
"חורש
רע
בכל
עת"
(מש'
ו
,
יד);
ונבון
לחש
יורה
עליו
,
כמו
"כי
עבדיו
מתלחשים"
(ש"ב
יב
,
יט);
"יחד
עלי
יתלחשו"
(תה'
מא
,
ח).
ואם
חרשים
לשון
'כשפים'
כלשון
ארמית
,
יורה
עליו
נבון
לחש
,
כלשון
"אשר
אין
להם
לחש"
(יר'
ח
,
יז);
"אשר
לא
ישמע
לקול
מלחשים"
(תה'
נח
,
ו);
"אם
ישוך
הנחש
בלא
לחש"
(קה'
י
,
יא).
כי
הנה
האדון
-
אמר
בפרשה
שלמעלה
גמול
הרשעים
וכלותם
בימי
המשיח
,
אמר
כי
עתה
יעשה
דין
ברשעים
בירושלם
וביהודה
,
ויתמו
ברעב
ובחרב
הגדולים
שבהם
,
וישארו
הנערים
והתעלולים
(ראה
להלן
,
ד).
ואמר
האדון
,
להודיעם
כי
הוא
אדון
,
ובידו
לבנות
ולהרוס
להשביע
ולהרעיב;
והם
אינם
חושבים
כי
הוא
אדון
ויפנה
אל
מעשיהם
,
כי
אם
היו
חושבים
זה
,
לא
היו
חוטאים
ולא
היו
יוצאים
מרשותו
וממצותו.
משען
ומשענה
-
לפי
שכפל
העניין
לחזק
כמנהג
,
שנה
העניין
במלות
שונות:
זכר
ונקבה;
ואחר
כן
פירש:
כל
משען
לחם
וכל
משען
מים.
ואמר
משען
,
כי
המאכל
והמשתה
משען
גוף
האדם
,
ובהם
ישען
ויחיה;
וכן
אמר
בתוכחות
"בשברי
לכם
מטה
לחם"
(וי'
כו
,
כו)
-
כמו
המטה
שישען
האדם
עליו
,
כן
ישען
במאכל
ובמשתה.
משען
ומשענה
-
להפלגה
,
וכן
דרך
הלעוזות.
ויועץ
-
בארו
ארסטו
ב'ספר
המדות'
,
וגם
שלשת
התארים
האלה
באר
המורה
(מו"נ
א
,
לד).
שר
חמשים
-
כל
שכן
שר
מאה
ואלף.
ונשוא
פנים
-
הנה
אלה
הפנים
הם
מעצמו
,
ואולם
פעל
הנשיאה
וההרמה
הוא
להם
ולו
,
וזה
ענין
דק
בלשון.
יועץ
-
וזה
כלו
פרשו
המורה
(שם).