תנ"ך - אמרו
צדיק
כי־טוב
כי־פרי
מעלליהם
יאכלו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִמְר֥וּ
צַדִּ֖יק
כִּי־ט֑וֹב
כִּֽי־פְרִ֥י
מַעַלְלֵיהֶ֖ם
יֹאכֵֽלוּ:
(ישעיהו פרק ג פסוק י)
אִמְרוּ
צַדִּיק
כִּי־טוֹב
כִּי־פְרִי
מַעַלְלֵיהֶם
יֹאכֵלוּ:
(ישעיהו פרק ג פסוק י)
אמרו
צדיק
כי־טוב
כי־פרי
מעלליהם
יאכלו:
(ישעיהו פרק ג פסוק י)
אמרו
צדיק
כי־טוב
כי־פרי
מעלליהם
יאכלו:
(ישעיהו פרק ג פסוק י)
אֵימַרוּ
לְצַדִּיקַיָא
טוּבֵיכוֹן
אֲרֵי
פֵירֵי
עוּבָדֵיהוֹן
יִשׁתַּלְמוּן
:
אמרו
למי
שהוא
צדיק
,
כי
טוב
עשה.
אוי
לרשע
רע
-
שהוא
רע
לעצמו
ורע
לאחרים;
גורם
רעה
לו
ולאחרים.
בתנחומא
(תנח'
אמור
ה).
[והמקרא
הזה
מוסב
על
אמרו:
אמרו
צדיק
כי
טוב
לו
,
ואוי
לו
לרשע
רע.]
אמרו
צדיק
כי
טוב
כי
פרי
מעלליהם
יאכלו
-
פתרון:
שבחו
צדיק
,
כי
טוב
יהיה
לו
באחריתו.
ומה
היא
הטובה?
כי
פרי
מעלליהם
יאכלו
-
אם
היום
למד
תורה
להכיר
את
קונו
,
מחר
יתמנה
שופט
,
יועץ
,
חכם
חרשים.
אמרו
-
יש
אומרים:
שַבְּחו
,
כמו
"את
יי'
האמרת"
(דב'
כו
,
יז);
והישר
בעיני
שהוא
מלשון
'אמירה'
,
בלב
ובפה.
יאכלו
-
כל
הצדיקים
,
והיא
דרך
קצרה;
והטעם
,
שלא
תחשוב
כי
צדיק
אחד
לבדו
יאכל
פרי
מעלליו.
וטעם
זה
הפסוק
דבק
עם
"אוי
לנפשם"
(לעיל
,
ט).
אמרו
צדיק
כי
טוב
לו
,
ואעפ"י
שתראוהו
מעונה
ומדוכא
נִגַּש
ונַעֲנֶה
(ע"פ
יש'
נג
,
ז)
,
כי
סוף
סוף
פרי
מעלליו
הטובים
אוכל;
ולא
יקפח
הקדוש
ברוך
הוא
שכרו
,
ותקוה
ואחרית
תהיה
לו.
ואם
תראו
רשע
מצליח
בדרכיו
,
אל
תאשרוהו;
אִמְרוּ
לרשע:
אוי
לו
,
רע
לו
,
כי
אע"פ
שהוא
מצליח
עכשיו
,
סוף
כי
גמול
ידיו
הרע
יעשה
לו
ולא
ינצל
,
ואחריתו
תכרת;
כי
בכך
אתם
טועים.
אמרו
-
אינו
צווי
למיוחדים
,
אלא
לכל
אדם;
כמו
"ראה
ריח
בני"
(בר'
כז
,
כז);
"אמור
למלך
ולגבירה
(יר'
יג
,
יח);
והדומים
להם.
אומר
לכל
מי
שיכיר
האמת
וידע
כי
משפטי
האל
אמת:
אמרו
וקראו
לכל
צדיק
,
כי
ישלם
לו
האל
כצדקתו
,
ולרשע
כרשעתו.
וסמך
זה
לפסוק
"אוי
לנפשם"
(לעיל
,
ט)
,
לפי
שפעמים
יהיה
טוב
לרשע
בעולם
הזה
,
אמרו:
כי
על
כל
פנים
תאבד
נפשו
,
גמול
מעשיו
הרעים
,
כי
"אל
אמונה
ואין
עול"
(דב'
לב
,
ד).
צדיק
כי
טוב
-
פירוש:
צדיק
כאשר
יהיה
טוב
,
שלא
ישוב
"מצדקתו
ועשה
עול"
(יח'
יח
,
כד)
,
אמרו:
כי
פרי
מעשיהם
יאכלו
בזה
או
בבא.
וכן
אִמרו:
אוי
לרשע
רע
-
שיעשה
רעה
ולא
שב
מרעתו
,
כי
על
כל
פנים
גמול
ידיו
יעשה
לו
בזה
או
בבא;
אבל
בזה
העולם
יהיה
גמולם
ברוב
,
כמו
שתראו
בישראל
,
כי
כשלו
ונפלו
מפני
מעשיהם
הרעים
,
ועליהם
תצדיקו
את
הדין.
ורבותינו
ז"ל
דרשו
את
הפסוק
כן
(ראה
קידושין
מ
,
א):
אמרו
צדיק
כי
טוב
-
וכי
יש
צדיק
שאינו
טוב?
אלא
טוב
לשמים
וטוב
לבריות
,
זהו
צדיק
טוב
,
ועליו
נאמר:
כי
פרי
מעלליהם
יאכלו
-
שאוכל
פירות
בעולם
הזה
,
והקרן
קיים
לעולם
הבא;
טוב
לשמים
ואינו
טוב
לבריות
,
זהו
צדיק
שאינו
טוב.
אוי
לרשע
רע
-
וכי
יש
רשע
רע
ורשע
שאינו
רע?
אלא
רע
לשמים
ורע
לבריות
,
זהו
רשע
רע;
רע
לשמים
ואינו
רע
לבריות
,
זהו
רשע
שאינו
רע;
ורשע
רע
,
גמול
ידיו
יעשה
לו
בעולם
הזה.
ואמרו
נמי
(ראה
שם):
הזכות
יש
לה
קרן
ויש
לה
פירות
,
שנאמר:
כי
פרי
מעלליהם
יאכלו;
עבירה
יש
לה
קרן
ואין
לה
פירות
,
שנאמר:
כי
גמול
ידיו
יעשה
לו;
שהעבירה
עקרה
היא
ואין
לה
פירות
,
אלא
אם
כן
עשתה
פירות
,
כגון
שבא
על
הערוה
והוליד
ממנה
בן.
ויונתן
תרגם:
"אמרו
לצדיקיא
טוביכון
ארי
פירי
עובדיהון
ישתלמון";
אוי
לרשע:
"ווי
לרשיעיא
דעובדיהון
בישין".
צדיק
-
לצדיק.
כי
טוב
יהיה
לו.
מעלליהם
-
כנוי
לצדיק
,
שהוא
סוג
לאישים
רבים
,
כמו
"נסו
ואין
רודף
רשע"
(מש'
כח
,
א)
,
והפך
זה
"וצדיקים
ככפיר
יבטח"
(שם)
,
כי
האישים
הרבים
הנה
המין
והכלל
יכללם;
וכן
שנה
ואמר
על
הרשע:
ידיו
ולו.
והכל
נכון
בעברי
ובהגיון
,
וכל
אלה
הענינים
הלא
הם
מטבע
סוג
האפשרי.
וגם
שנה
בכאן
ממה
שכתב
במשלי
,
כי
לצדיק
אמר
לשון
רבים
,
ואל
הרשע
לשון
יחיד
,
ומי
שיכוין
בזה
טעמים
הנה
הוא
שוטה
גמור.
וטעם
אמרו
רע
-
כי
יהיה
לו
רע
,
כמו
שקדם:
כי
טוב
,
ואם
כן
לא
כוון
המורה
(כנראה
מו"נ
ג
,
י)
,
כבודו
מונח
במקומו.