תנ"ך - מלכם
מה־לכם
תדכאו
עמי
ופני
עניים
תטחנו
נאם־אדני
ה'
צבאות:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַלָּכֶם֙
מַה־לָּכֶם֙
תְּדַכְּא֣וּ
עַמִּ֔י
וּפְנֵ֥י
עֲנִיִּ֖ים
תִּטְחָ֑נוּ
נְאֻם־אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
צְבָאֽוֹת:
ס
(ישעיהו פרק ג פסוק טו)
מַלָּכֶם
מַה־לָּכֶם
תְּדַכְּאוּ
עַמִּי
וּפְנֵי
עֲנִיִּים
תִּטְחָנוּ
נְאֻם־אֲדנָי
יְהֹוִה
צְבָאוֹת:
ס
(ישעיהו פרק ג פסוק טו)
מלכם
מה־לכם
תדכאו
עמי
ופני
עניים
תטחנו
נאם־אדני
ה'
צבאות:
ס
(ישעיהו פרק ג פסוק טו)
מלכם
מה־לכם
תדכאו
עמי
ופני
עניים
תטחנו
נאם־אדני
יהוה
צבאות:
ס
(ישעיהו פרק ג פסוק טו)
מָא
לְכוֹן
דְּאַתּוּן
מְמַסכְּנִין
יָת
עַמִי
וְאַפֵּי
חַשִׁיכַיָא
מוֹבְלִין
אַתּוּן
וּמֵיתַן
בְּדִינְהוֹן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
צְבָאוֹת
:
מלכם
-
ה"י
כתב
מלה
חדה
(אחת)
וקרי
תרתין
מלין
(שתי
מלים):
*בר'
ל
,
יא;
שמ'
ד
,
ב;
דב'
לג
,
ב;
יש'
ג
,
טו;
יר'
ו
,
כט;
יח
,
ג;
יח'
ח
,
ו;
תה'
י
,
י;
נה
,
טז;
קכג
,
ד;
איוב
לח
,
א;
מ
,
ו;
נחמ'
ב
,
יג;
דה"א
ט
,
ד;
כז
,
יב.
(וחלופיהון
ח'
כתיב
תרתין
וקרי
חדה:
שו'
טז
,
כה;
ש"א
ט
,
א;
כד
,
ח;
יש'
ט
,
ו;
מד
,
כד;
*איכה
א
,
ו;
ד
,
ג;
דה"ב
לד
,
ו.)
ופני
-
י"ו:
ש"א
יג
,
יב;
ש"ב
יד
,
כד
,
כח;
יש'
ג
,
טו;
יח'
א
,
י
(שלוש
פעמים);
י
,
יד;
מא
,
יט
(פעמיים)
,
כא;
נח'
ב
,
יא;
תה'
פב
,
ב;
איוב
לח
,
ל;
אס'
ז
,
ח;
דה"א
יב
,
ט.
עניים
-
ג'
(בלישנא):
יש'
ג
,
טו;
נח
,
ז;
איוב
לו
,
ו.
וכל
לשון
דל
ואביון
דכותהון
בר
מן
ב'
('ענוים'):
יש'
כט
,
יט;
עמ'
ב
,
ז.
נאם
אדני
יי'
צבאות
-
ד':
יש'
ג
,
טו;
יר'
ב
,
יט;
מט
,
ה;
נ
,
לא.
נאם
אדני
יי'
צבאות
ד'
מלכם
תדכאו
הנני
מביא
עליך
פחד
הנני
אליך
זדון
תיסרך
רעתך
.
מלכם
-
כתב
מלה
חדה
וקרי
תרת'
מלין;
עניים
-
ג'
וכל
דל
ואביון
ב'
מ'
ב';
תטחנו
-
ל';
נאם
-
אדני
יי'
צבאות
-
ד'.
מַלָכם
-
כמו
'מה
לכם'.
תטחנו
-
תכתתו
ותמעיטו
,
לבזותם
בדינם.
[נצב
לריב
יי'
ועומד
לדין
עמים
-
תרגומו:
"ומתגלי
למעבד
פורענות
דין
מן
עממיא".
יי'
במשפט
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
-
"יי'
בדינא
ייעול
ית
סבי
עמיה
וסרבוהי"
(ת"י).
מלכם
תדכאו
עמי
-
"מה
אתון
ממסכנין
ית
עמי"
(ת"י).]
נצב
לריב
יי'
ועומד
לדין
עמים.
לדין
-
פתרון:
לשפוט
,
שהלמ"ד
נקודה
בפתח
ולא
בחטף.
עמים
-
אילו
ישראל
,
כמדתמר
"עמים
הר
יקראו"
(דב'
לג
,
יט)
,
ותרגומו:
"שבטיא
דישראל"
(ת"א).
והעניין
מוכיח
שהוא
כן
,
שאינו
מדבר
אלא
בישראל
,
שאומר
אחריו:
יי'
במשפט
יבא
עם
זקני
עמו
ושריו;
וכן
יאמר
להם:
אתם
בערתם
הכרם
-
"כי
כרם
יי'
צבאות
בית
ישראל"
(יש'
ה
,
ז)
,
גזילת
העני
בבתיכם.
מלכם
-
דגשות
הלמ"ד
בעבור
חסרון
ה"א
'מה'
,
והם
שתי
מלות
,
כמו
"מזה
בידך"
(שמ'
ד
,
ב).
תטחנו
-
כמו
'תשחקו';
דרך
משל
על
הקלון
והבזיון.
מה
לכם
תדכאו
עמי
-
אם
שאר
העם
גוזלים
וחומסים
,
אתם
,
מה
לכם
לעשות
זאת?!
הנה
פורענות
גובה
האנשים.
מלכם
-
כתוב
מלה
אחת
,
הה"א
נבלעת
בדגש
,
וקרי:
מה
לכם;
וכן
"מזה
בידך"
(שמ'
ד
,
ב).
אומר
להם
לשרים:
מה
לכם
תדכאו
עמי
-
והם
העניים
,
וכן
"אם
כסף
תלוה
את
עמי"
וגו';
וקורא
אותם
כן
,
לפי
שהעניים
אין
להם
עוזר
וסומך
,
אלא
האל
יתעלה.
לא
דיי
להם
שתגזלו
ממונם
,
אלא
שתדכאו
אותם
בגופם
ותטחנו
פניהם
,
כלומר:
תכו
אותם
ותכתתו
פניהם
,
רוצה
לומר:
מכת
לחי.
נאם
יי'
-
הוא
אומר
לכם
זה
,
כי
הוא
יודע
מעשיכם
הרעים
,
ואתם
תחשבו:
"אין
יי'
רואה
אותנו"
(יח'
ח
,
יב);
והנה
הוא
מעיד
בכם
,
על
גזילת
העני
שהיא
בבתיכם
ועל
מה
שתדכאו
העניים;
והוא
רואה
הכל
וישפט
אתכם
על
הכל
,
כי
הוא
אדון
צבאות
מעלה
ומטה.
תטחנו
-
להפלגת
ההתדכאות;
ודיוק
זה
על
הכנסת
האצבע
בעינים
ותוך
הפה
,
כענין
"תטחן
לאחר
אשתי"
(איוב
לא
,
י).
מה
לכם
תדכאו
עמי
ותייסרו
אותם
למשול
עליהם
,
כיון
שאינכם
שופטים
אותם
בצדק.