תנ"ך - ביום
ההוא
יסיר
אדני
את
תפארת
העכסים
והשביסים
והשהרנים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיּ֨וֹם
הַה֜וּא
יָסִ֣יר
אֲדנָ֗י
אֵ֣ת
תִּפְאֶ֧רֶת
הָעֲכָסִ֛ים
וְהַשְּׁבִיסִ֖ים
וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים:
(ישעיהו פרק ג פסוק יח)
בַּיּוֹם
הַהוּא
יָסִיר
אֲדנָי
אֵת
תִּפְאֶרֶת
הָעֲכָסִים
וְהַשְּׁבִיסִים
וְהַשַּׂהֲרֹנִים:
(ישעיהו פרק ג פסוק יח)
ביום
ההוא
יסיר
אדני
את
תפארת
העכסים
והשביסים
והשהרנים:
(ישעיהו פרק ג פסוק יח)
ביום
ההוא
יסיר
אדני
את
תפארת
העכסים
והשביסים
והשהרנים:
(ישעיהו פרק ג פסוק יח)
בְּעִידָּנָא
הַהוּא
יַעדֵּי
יְיָ
יָת
תּוּשׁבְּחָת
מְסָנַיָא
וּשׁבִיסַיָא
וְסִבכַּיָא
:
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
לעיל.
והשהרנים
-
ג'
(בלישנא):
שו'
ח
,
כא
,
כו;
יש'
ג
,
יח.
העכסים
-
ל';
והשביסים
-
ל';
והשהרנים
-
ל'.
ביום
ההוא
-
לעתיד
לבא
,
כשיבא
הקדוש
ברוך
הוא
להשיב
את
ישראל
אליו
,
יסיר
יי'
מהן
את
תפארת
העכסים
שלא
יהו
תולין
תפארתם
בנוי
תכשיטי
נשים
ודברי
נבלה.
העכסים
-
המנעלים
אשר
ברגליהן
אשר
בהם
תעכסנה.
והשביסים
-
מיני
סבכה
לתכשיט
הראש
,
והרבה
יש
בלשון
משנה
(ראה
משנה
נגעים
יא
,
יא).
'שביס'
-
של
'שבכה'.
והסהרונים
-
יונתן
תרגם:
"סיבכיא".
ביום
ההוא
יסיר
יי'
את
תפארת
העכסים
-
המנעלים.
השביסים
-
בלעז
'קוייפש'.
והשהרונים
-
הם
הענקים
שבצואריהם.
ביום.
העכסים
-
הם
ברגלים.
השביסים
-
אין
לו
אח;
ויש
אומרים
כי
הם
בשוקים.
והשהרונים
-
כדמות
ירח
בחגורה
,
מגזרת
ארמית;
ועל
דעת
רבים
(ראה
אבן
בלעם)
כן
"אגן
הסהר"
(שה"ש
ז
,
ג).
ועל
גובה
הנשים:
ויאמר
יי'
יען
כי
גבהו
בנות
ציון
,
שהן
הולכות
נטויות
ופשוטות
גרון
דרך
גאוה
,
ומסקרות
עינים
-
לצדד
ולראות
דרך
גאוה
על
העניות
ההולכות
בצדנה
,
בביזוי.
כלומר:
מה
לך
עמי
,
הרי
אילו
שנים
גובה
הראש!
ועל
זה
יאמר:
וספח
(בנוסחנו:
ושפח)
יי'
קדקד
בנות
ציון.
ויי'
פתהן
יערה
-
מוסב
על
"הלוך
וטפוף...
וברגליהם
תעכסנה"
(לעיל
,
טז);
וכה
פתרונו:
"הלוך
וטפוף"
שמן
המור
ובשמים
ותמרוקים
"תלכנה"
(שם)
בשווקים
וברחובות
,
כדי
שיריחו
האנשים
את
ריחן
וימשכו
אליהם
,
ויתרחקו
מבנות
העניים
ההולכות
עמן
,
כלומר:
מה
לכם
אצל
מאוסה
זו?
וברגליהם
נועלות
תפארת
העכסים
להתיפות
בהילוכן
,
ולדקדק
בפסיעותיהן
,
שיהו
פסיעותיהן
נאות.
ונראה
,
שהעכסים
הללו
כעין
אצעדה
היו
,
ומטילות
שלשלת
כסף
או
זהב
או
משי
ביניהם
,
שלא
להרחיב
פסיעותיהן;
וכן
הוא
אומר
"וכעכס
אל
מוסר
אויל"
(מש'
ז
,
כב)
,
ופתרונו:
וכשור
הנקשר
אל
מוסרות
הליצנים
השוחקים
בהם
,
כגון
שור
האצטדין
וכיוצא
בהן
,
שפעמים
שהוא
מת
בהגיחם
אותו
,
אע"פ
כן
הולך
אחריו
,
כי
לא
ידע
כי
בנפשו
הוא.
ושפח
יי'
במספחת
אבעבועות
קדקד
בנות
ציון
שמתגאות
בו.
ויי'
פתהן
יערה
-
פיתויי
מרקחיהן
ועדייהן
שמתקשטות
בהן
אף
בין
בני
אדם
,
יערה
וישפוך
ויחשוף
מעליהן
,
כמו
שמפרש
והולך
(להלן
,
יח
ואי');
ואע"פ
שהוסרו
עדים
שלהן
מרוב
עוני
,
לא
יחדל
מהם
בכך.
ביום
ההוא
זה
,
"וביום
ההוא"
הבא
אחריו
(יש'
ד
,
א)
,
יש
מפרשים
אותו:
בימי
אחז
וחזקיהו;
כי
הפורענות
אשר
בפרשה
זו
היה
בימי
אחז
,
ולנשארים
היה
הטוב
והכבוד
בימי
חזקיהו;
ועליו
נאמר
"צמח
יי'
לצבי
ולכבוד"
(שם
,
ב).
ויש
לפרש
כל
זה
בשוב
הגלות
,
שיכלו
רבים
מישראל
שלא
שבו
ליי'
בכל
לבם
,
כמו
שנאמר
עליהם
"וברותי
מכם
המורדים
והפושעים
בי"
(יח'
כ
,
לח);
ונאמר
עוד
עליהם
"והבאתי
את
השלישית
באש"
(זכ'
יג
,
ט).
והנשארים
יהיו
ענוים
וקדושים
,
הפך
מה
שהיו
בימי
אחז
,
שהיו
גאים
וטמאים;
ולא
תהיינה
הנשים
מתפארות
עוד
בתכשיטיהן
,
לפיכך:
יסיר
יי'
את
תפארת
העכסים
וגו';
ונאמר
בנבואת
צפניה
"אז
אסיר
מקרבך
עליזי
גאותך
ולא
תוסיפי
לגבהה
עוד
בהר
קדשי.
והשארתי
בקרבך
עם
עני
ודל
וחסו
בשם
יי'"
(צפ'
ג
,
יא
-
יב).
ועתה
זכר
הדברים
אשר
היו
מתגאות
ומתפארות
בהם
בימי
אחז
,
שכולם
יהיו
בטלים
לעתיד
לבוא
,
שלא
תהיה
אז
גאוה
לא
באנשים
ולא
בנשים;
והדברים
ההם
הם:
העכסים
והשביסים
והשהרונים.
ופירוש
עכסים:
עדי
שמשימה
האשה
ברגליה
,
שמקשקש.
ויונתן
תרגם:
"מסניא";
ואפשר
שיהיה
זה
שמקשקש
תלוי
במנעל.
והשביסים
-
מן
"ושבצת"
(שמ'
כח
,
לט);
והוא
כלי
עשוי
כמלאכת
תשבץ.
והשהרונים
-
כלי
עשוי
בדמות
ירח
,
מתרגום
"ירח"
(יר'
לא
,
לד):
"סיהרא"
(ת"י).
ויונתן
תרגם:
"וסבכיא"
,
כלומר:
מיני
סבכה.
ביום
ההוא
יסיר
יי'
את
תפארת
העכסים
וגו'
-
הירידה
והאריכות
לפרטים
האלה
ראויה
להמון
,
אבל
ליחידים
די
במלה
אחת;
וסוג
זה
הענין
למד
ממשה
רבינו
רבן
של
כל
הנביאים
עליו
השלום
,
ובאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
אבל
הופסקו
הפסוקים
לשנים
פרטים
ושלשה
וארבעה
וחמשה
,
כי
ידועים
המינים
להם
מהסוגים.