תנ"ך - המחלצות
והמעטפות
והמטפחות
והחריטים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַמַּֽחֲלָצוֹת֙
וְהַמַּ֣עֲטָפ֔וֹת
וְהַמִּטְפָּח֖וֹת
וְהָחֲרִיטִֽים:
(ישעיהו פרק ג פסוק כב)
הַמַּחֲלָצוֹת
וְהַמַּעֲטָפוֹת
וְהַמִּטְפָּחוֹת
וְהָחֲרִיטִים:
(ישעיהו פרק ג פסוק כב)
המחלצות
והמעטפות
והמטפחות
והחריטים:
(ישעיהו פרק ג פסוק כב)
המחלצות
והמעטפות
והמטפחות
והחריטים:
(ישעיהו פרק ג פסוק כב)
כִּיתוּנַיָא
וְשׁוֹשִׁיפַּיָא
וּלבוֹרנְקַיָא
וּמַחֲכַיָא
:
המחלצות
-
ל';
והמעטפות
-
ל';
והמטפחות
-
ל';
והחריטים
-
ל'.
המחלצות
-
"כיתונייא"
(ת"י);
כמו
"וקח
לך
את
חליצתם
(לפנינו:
חליצתו)"
(ש"ב
ב
,
כא)
,
שהגוף
מלובש
בה
וכשפושטין
אותה
,
חולצין
אותה
מן
הגוף.
והמעטפות
-
מצעות
המטה
,
כתרגומו:
"שושיפא".
והמטפחות
-
מפות.
והחריטים
-
תרגם
יונתן:
"מחכיא"
-
דפוס
בית
הרחם
(ראה
שבת
סד
,
א)
,
כדמתרגמינן
"וכומז"
(שמ'
לה
,
כב):
"מחוך".
המחלצות
-
תכשיטין
כפולין
שקורין
בלעז
'רְמוּרְאוּרֵש'.
[והמחלצות
וגו'
-
"כיתונייא
ושושפייא
ולבורנקיא
ומחכיא"
(ת"י).]
והמעטפות
-
הם
בגדי
רוקם
שלפשתן
שהולכות
בהן
מעוטפות
בכל
ארץ
כנען
,
ולובשות
אותן
במקום
שלובשות
הנשים
שבמקומנו
טליתות
,
וקורין
אותן
בלשון
כנען
(סלאבית)
'פלכטיצא';
ויש
שקורין
אותן
בלשון
כנען
'אוזיזא'.
המטפחות
-
היא
מפה
שעל
השלחן.
והחריטים
-
הוא
סינר
שהשרות
חוגרות
כשרוכבות
על
סוסים;
וקורין
אותו
'פורצינש'
בלעז.
והמחלצות
-
אלה
בגדים
,
כמו
"וקח
לך
את
חליצתו"
(ש"ב
ב
,
כא).
והמעטפות
-
יש
אומרים
בלבוש
,
תתעטף
בו
האשה;
ויש
אומרים:
מחלצות
-
חלוק
ומעטפות
-
מכנסים.
והמטפחות
-
כמו
"הבי
המטפחת
אשר
עליך"
(רות
ג
,
טו).
והחריטים
-
יש
אומרים
כדמות
'טלת'
,
קרוב
מלשון
ישמעאל;
או
הוא
מגזרת
"בחרט
אנוש"
(יש'
ח
,
א)
,
כאשר
אפרש
עוד.
המחלצות
-
כמו
"והלבש
אותך
מחלצות"
(זכ'
ג
,
ד)
,
והם
לבושים
נאים;
וכן
תרגם
יונתן:
"כתוניא".
והמעטפות
-
כסות
שמתעטפות
בו.
והמטפחות
-
כמו
צעיף
,
וכן
"הבי
המטפחת
אשר
עליך"
(רות
ג
,
טו).
והחריטים
-
כיסים
,
וכן
"בשני
חריטים"
(מ"ב
ה
,
כג);
וכן
נקרא
בערבי
הכיס
'כרטא'
-
והחי"ת
בעברי
כ"ף
בערבי
במקומות
רבים.
ויונתן
תרגם:
"ומחוכיא"
,
ותרגם
אונקלוס
"וכומז"
(שמ'
לה
,
כב):
"ומחוך".
ביום
ההוא
יסיר
יי'
את
תפארת
העכסים
וגו'
-
הירידה
והאריכות
לפרטים
האלה
ראויה
להמון
,
אבל
ליחידים
די
במלה
אחת;
וסוג
זה
הענין
למד
ממשה
רבינו
רבן
של
כל
הנביאים
עליו
השלום
,
ובאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
אבל
הופסקו
הפסוקים
לשנים
פרטים
ושלשה
וארבעה
וחמשה
,
כי
ידועים
המינים
להם
מהסוגים.