תנ"ך - והיה
תחת
בשם
מק
יהיה
ותחת
חגורה
נקפה
ותחת
מעשה
מקשה
קרחה
ותחת
פתיגיל
מחגרת
שק
כי־תחת
יפי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָה֩
תַ֨חַת
בֹּ֜שֶׂם
מַ֣ק
יִֽהְיֶ֗ה
וְתַ֨חַת
חֲגוֹרָ֤ה
נִקְפָּה֙
וְתַ֨חַת
מַעֲשֶׂ֤ה
מִקְשֶׁה֙
קָרְחָ֔ה
וְתַ֥חַת
פְּתִיגִ֖יל
מַחֲגֹ֣רֶת
שָׂ֑ק
כִּי־תַ֖חַת
יֹֽפִי:
(ישעיהו פרק ג פסוק כד)
וְהָיָה
תַחַת
בֹּשֶׂם
מַק
יִהְיֶה
וְתַחַת
חֲגוֹרָה
נִקְפָּה
וְתַחַת
מַעֲשֶׂה
מִקְשֶׁה
קָרְחָה
וְתַחַת
פְּתִיגִיל
מַחֲגֹרֶת
שָׂק
כִּי־תַחַת
יֹפִי:
(ישעיהו פרק ג פסוק כד)
והיה
תחת
בשם
מק
יהיה
ותחת
חגורה
נקפה
ותחת
מעשה
מקשה
קרחה
ותחת
פתיגיל
מחגרת
שק
כי־תחת
יפי:
(ישעיהו פרק ג פסוק כד)
והיה
תחת
בשם
מק
יהיה
ותחת
חגורה
נקפה
ותחת
מעשה
מקשה
קרחה
ותחת
פתיגיל
מחגרת
שק
כי־תחת
יפי:
(ישעיהו פרק ג פסוק כד)
וִיהֵי
אֲתַר
דַּהֲוַאָה
יָהֲבָן
בּוּסמִין
יִתמְסֵי
וַאֲתַר
דַּהֲוַאָה
אָסְרָן
פְּסִיקַיָא
יְהֵי
רוּשׁמִין
דְּמַחָא
וּחלָף
אַקָפוּת
פָּתָא
גִּיזוּז
רֵישׁ
וּחלָף
דַּהֲוַאָה
מְהַלְכָן
בְּגֵיוָא
יֵיסְרוּן
סַקִין
דָּא
פוֹרעָנוּתָא
תִּתעֲבֵיד
מִנְהוֹן
אֲרֵי
טְעַאָה
בְּשֻׁפרְהוֹן
:
חגורה
-
ב'
מלא
(בלישנא):
יש'
ג
,
כד;
לב
,
יא.
מעשה
-
י'
(בסגול):
במ'
לא
,
נא;
יש'
ג
,
כד;
יט
,
טו;
כט
,
טז;
איוב
לג
,
יז;
*קה'
ח
,
ט;
ט
,
י;
יב
,
יד;
דה"ב
טז
,
יד;
לא
,
כא.
מק
-
ל';
חגורה
-
ב'
מל';
נקפה
-
ל';
מעשה
-
י';
מקשה
-
ל';
פתיגיל
-
ל';
מחגרת
-
ל'.
תחת
בשם
מק
יהיה
-
מקום
שהיו
מתבשמות
בו
,
יהי
נמק.
ותחת
חגורה
נקפה
-
מקום
שחוגרות
שם
,
יהי
ניקף
,
נחתך
בחבורות
ורישמי
מכות
,
כמו
"ואחר
עורי
נקפו"
(איוב
יט
,
כו);
"ונקף
סבכי
היער"
(יש'
י
,
לד).
ותחת
מעשה
-
מקום
שהיו
עושות
בו
המעשה
האמור
למעלה
"הלוך
וטפוף
תלכנה"
(לעיל
,
טז)
,
והוא
בגובה
הראש
,
שם
תהיה
מקשה
,
קרחה
-
מכה
המקרחת
את
הראש.
מקשה
-
לשון
"דא
לדא
נקשן"
(דנ'
ה
,
ז).
ואני
הייתי
מפרשו:
תחת
מעשה
מקשה
-
מקום
שהיו
נותנין
טסי
זהב
העשויין
מקשה
-
'בטדיץ'
בלעז;
אלא
שהוא
נקוד
פתח
(היינו:
סגול)
,
והוא
במסורת
עשרה
הנקודים
פתח
,
ואין
אחד
מהם
דבוק
לתיבה
של
אחריו
,
וכל
'מעשה'
שהוא
דבוק
נקוד
קמץ
(היינו:
צירה).
ותחת
פתיגיל
-
הרי
הוא
כשתי
תיבות:
פתי
גיל
-
כלי
שהיה
מביאן
לידי
גילה
,
והוא
בית
הרחם
האמור
למעלה
"פתהן
יערה"
(לעיל
,
יז).
חילוף
אותה
גילה
תהיה
מחגורת
שק
-
בכל
מתנים.
כי
תחת
יופי
-
כי
זאת
הוגנת
להם
תחת
יופי
שהיו
משתחצות
בו.
והיה
תחת
בושם
מק
יהיה
-
במקום
שמבשמות
עצמן
יהיה
נְמָקִין
נמקין.
ותחת
חגורה
נקפה
-
במקום
שחוגרות
עצמן
יהיה
נקפים
נקפים.
ותחת
מעשה
מקשה
קרחה
-
במקום
שקושרות
מעשה
מקשה
,
הוא
תכשיט
שקורין
'פרישבטור'
בלעז
,
שמקיש
על
טס
של
זהב
בקורנס
עד
שמרדדין
אותו
ומעלין
עליו
צורה
,
וקושרות
אותו
בראש;
ובמקום
שקושרות
אותו
יהיה
קרחים
קרחים.
ותחת
פתיגיל
-
אף
הוא
מין
תכשיט
,
ולא
ידעתי
מה
הוא.
כי
תחת
יופי
-
כי
דבר
זה
יארע
להם
בעון
שהיו
מייפות
עצמן
לזנות
ולעבירה.
והיה.
בושם
-
יעמיד
הבשר
ויחזקנו.
והנה
מק
קרוב
מהפך
,
והוא
מפעלי
הכפל
,
ומגזרתו
"תמקנה
בחוריהן"
(זכ'
יד
,
יב).
נקפה
-
שם
,
והנו"ן
שורש
,
והוא
קרוב
מגזרת
"ונקף
סבכי
היער"
(יש'
י
,
לד)
,
וטעמו
כעין
'כריתות'.
מעשה
מקשה
-
גלוח
שער
בשוה
,
כמו
"ולא
עשה
רגליו"
(ש"ב
יט
,
כה).
פתיגיל
-
חלוק
דק
מרוקם
,
יושם
על
כל
המלבושים.
כי
תחת
יופי
-
אמר
הגאון:
כי
ההפך
שהוא
תחת
,
יותר
יפה
להם.
ואחרים
אמרו
שמלת
כי
מגזרת
"כויה"
(שמ'
כא
,
כה)
,
וכמוהו
"אף
ברי"
(איוב
לז
,
יא)
,
שהוא
מגזרת
'רווי';
ואיננו
נכון
בדקדוק
,
כי
וי"ו
'כויה'
שורש.
ולפי
דעתי
שהוא
כך:
כי
תחת
יופי
יעשו
המק
והנקפה
והקרחה.
והיה
תחת
בשם
מק
יהיה
-
כלפי
שהיה
בשרן
מלוחלח
שמן
הטוב
ובשמים
,
יהיה
מלוחלח
ליחת
מוגלא
ומקמוק
שחין;
"המק
בשרו"
(זכ'
יד
,
יב).
נקפה
-
ניקוף
,
כמו
"ונקף
סבכי
היער"
(יש'
י
,
לד).
מעשה
מקשה
-
עדי
זהב
שעל
ראשן
ועטרות.
פתיגיל
-
סינר
שקורין
'פורצינט'
(בלעז).
כי
-
מכה.
והיה
-
זו
הקללה
,
עד
סוף
הפרשה
,
בימי
אחז.
והנה
הבשם
מחזק
את
הבשר
ומעמידו
,
ויהיה
מק
בהפכו;
והוא
מסיסת
הבשר
,
כמו
"ולשונו
תמק
בפיהם"
(זכ'
יד
,
יב).
נקפה
-
יהיה
הבשר
נגוע
ומוכה
,
שלא
יוכלו
לחגור
עליו;
כמו
"ואחר
עורי
נקפו
זאת"
(איוב
יט
,
כו).
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
חולין
ז
,
ב):
אין
אדם
נוקף
באצבעו
מלמטה
,
אלא
אם
כן
מכריזין
עליו
מלמעלה.
מעשה
מקשה
-
פירוש:
מעשה
שוה
,
וכן
"כתמר
מקשה
המה"
(יר'
י
,
ה);
ועניינו:
תחת
שהיו
מתקנות
השער
ומשוות
אותו
,
תהיה
עתה
קרחה
תחת
אותה
השווית
השער
ותיקונו.
ומעשה
אינו
סמוך
,
כי
הוא
נקוד
סגול
,
ומקשה
תואר
לו.
פתיגיל
-
חגורת
משי
רחבה;
'יונילא'
בלעז.
כי
תחת
יופי
-
כל
זה
הכיעור
יבוא
להם
,
תחת
שהיו
מתייפות
בעדייהן
ובקישוטיהן.
ויש
מפרשים
כי
זה
כמו
'כויה';
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
שבת
סב
,
ב):
כי
תחת
יופי
-
אמר
רבא:
היינו
דאמרי
אינשי:
חלופי
שופרא
כואה.
מק
-
מטעם
"המק
בשרו"
(זכ'
יד
,
יב).
נקפה
-
מטעם
"ונקף
סבכי
היער"
(יש'
י
,
לד);
"כנקף
זית"
(יש'
יז
,
ו).
מקשה
-
אינו
הפך
'חלול'
,
והעד
ב"חצוצרות"
(במ'
י
,
ב)
,
אבל
זה
התאר
הוא
בשטח
החיצוני
מהגשם.
פתיגיל
-
אזור
נאה
ידוע
אצלם.
כי
-
היותר
נכון
שיהיה
שֵם
,
כענין
'כויה'
,
כמו
'אי'
,
'עי'
,
'צי'
,
ואחרים
כן.
והוא
הדין
שיהיה
נאות
אם
אמר
'ותחת
יופי
כי'
,
אבל
הפליג
להעירנו
על
שנוי
מליצות
ולכל
שתוף
שמות.
והיה
תחת
בשם
שהיו
מתבשמים
,
שם
יהיה
מק
,
כמו
"המק
בשרו"
(זכ'
יד
,
יב)
-
שימס
הבשר.
ותחת
חגורה
נקפה
-
כמו
"ונקף
סבכי
היער
בברזל"
(יש'
י
,
לד);
"ואחר
עורי
נקפו
זאת"
(איוב
יט
,
כו)
,
לשון
'חתיכה';
שתהיה
שם
חבורה
ולא
יוכלו
לחגור.
ותחת
מעשה
מקשה
-
כמו
"מקשה
זהב"
(במ'
ח
,
ד)
,
שהיו
מתקשטות
בראשן
,
יהיה
קרחה.
ותחת
פתיגיל
-
מין
'אזור'
הוא
,
יהיה
מחגורת
שק;
כי
זה
ראוי
להם
תחת
היופי
שהיו
מתייפים.