תנ"ך - ואנו
ואבלו
פתחיה
ונקתה
לארץ
תשב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָנ֥וּ
וְאָבְל֖וּ
פְּתָחֶ֑יהָ
וְנִקָּ֖תָה
לָאָ֥רֶץ
תֵּשֵֽׁב:
(ישעיהו פרק ג פסוק כו)
וְאָנוּ
וְאָבְלוּ
פְּתָחֶיהָ
וְנִקָּתָה
לָאָרֶץ
תֵּשֵׁב:
(ישעיהו פרק ג פסוק כו)
ואנו
ואבלו
פתחיה
ונקתה
לארץ
תשב:
(ישעיהו פרק ג פסוק כו)
ואנו
ואבלו
פתחיה
ונקתה
לארץ
תשב:
(ישעיהו פרק ג פסוק כו)
וִיצַדּוֹן
וִיסוּפוּן
תַּרעֵי
קִרוַהָא
וְתִתרוֹקַן
אַרעַהּ
וְתִחרוּב
:
ואנו
-
ב':
יש'
ג
,
כו;
יט
,
ח.
לארץ
תשב
(ישיבה
לארץ)
-
ד':
יש'
ג
,
כו;
מז
,
א;
איוב
ב
,
יג;
איכה
ב
,
י.
ואנו
-
ב';
פתחיה
-
ל';
ונקתה
-
ל';
לארץ
תשב
-
ד'.
ואנו
-
לשון
אנינה.
פתחיה
-
שערי
עיירות
ובתים;
בכל
שערים
יהי
מספד.
ונקתה
-
ותתרוקן
מכל
,
כמו
"גם
אני
נתתי
להם
נקיון
שנים"
(עמ'
ד
,
ו).
ובלשון
משנה
(ראה
ב"ק
מא
,
א):
יצא
פלוני
נקי
מנכסיו.
לארץ
תשב
-
מגובה
לשפלות
,
"ישבו
לארץ
ידמו"
(איכה
ב
,
י)
-
בתשעה
באב.
ואנו
ואבלו
פתחיה
-
מכיון
שיפלו
בעליהן
בחרב;
שכל
זמן
שבעל
הבית
קיים
,
הבית
עומד
,
מת
בעל
הבית
-
מיד
הבית
הולך
ומתנפל.
ונקתה
לארץ
תשב
-
ואף
האשה
היושבת
לארץ
מקוננת
על
בעלה.
ואנו
-
כמו
"לא
אכלתי
באוני"
(דב'
כו
,
יד)
,
והוא
מהשניים
הנראים.
ובאה
המלה
כמו
"וסרו
הצפרדעים"
(שמ'
ח
,
ז)
-
מלרע.
פתחיה
-
שב
אל
"ציון"
הנזכרת
בראש
הפרשה
(לעיל
,
טז)
,
והטעם:
חסרון
הזכרים.
ונקתה
-
כמו
"נקיון
שינים"
(עמ'
ד
,
ו).
לארץ
תשב
-
שב
אל
ציון.
פתחיה
-
פתחי
ציון
,
מרוב
הרוגים
וחללים.
ונקתה
היא
לבדה
,
ציון
,
מעונש;
שלא
תלקה
אז
בעת
ההיא
עם
בניה
ובנותיה
החוטאים
,
כי
לא
בא
יומה
עדיין
,
יומה
ליהרג
וליחרב
,
ולכך:
מעט
מזער
יוָתֵר
בה
,
כמו
שמפרש
למטה
"והיה
הנשאר
בציון"
(יש'
ד
,
ג)
,
מכלל
שציון
תהיה
קיימת.
לארץ
תשב
-
שוממה
מבניה.
ואנו
-
עניין
"תאניה
ואניה"
(איכה
ב
,
ה)
,
וכן
ואבלו
-
עניין
"אבל"
(יש'
סא
,
ג);
והוא
על
דרך
משל
,
כמו
"כל
שעריה
שוממין"
(איכה
א
,
ד).
ונקתה
-
תהיה
נקייה
מאנשיה
,
מאין
יושב
בה.
לארץ
תשב
-
שתהיה
חרבה
,
ויפלו
חומותיה
ובתיה
ומגדליה
לארץ.
או
פירוש
לארץ
תשב
על
דרך
משל:
דרך
אבילות
,
כאלו
תשב
העיר
חרבה
לארץ
,
על
אנשיה
שיצאו
ממנה;
כמו
"ישבו
לארץ
ידמו
זקני
בת
ציון"
(איכה
ב
,
י);
ויונתן
תרגם:
"ותתרוקן
ארעא
ותחרב".
ואנו
ואבלו
פתחיה
-
על
דרך
"דרכי
ציון
אבלות"
(איכה
א
,
ד).
וכנוי
פתחיה
-
לזאת
העדה
הרעה.
ונקתה
-
מטעם
"נקיון
שנים...
וחסר
לחם"
(עמ'
ד
,
ו).
ובכלל:
סוג
הנקוי
הוא
כסוג
ההעדר
,
ולכן
הוא
פעם
לטובה
ופעם
לרעה
,
והכל
לפי
הדבר
המוּסָר
והנעדר
ולפי
המקבלים.
ונקתה
לארץ
תשב
-
לשון
'חרבה
ושממה'
,
כמו
"כמוה
נקה"
(זכ'
ה
,
ג).