תנ"ך - ונגש
העם
איש
באיש
ואיש
ברעהו
ירהבו
הנער
בזקן
והנקלה
בנכבד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנִגַּ֣שׂ
הָעָ֔ם
אִ֥ישׁ
בְּאִ֖ישׁ
וְאִ֣ישׁ
בְּרֵעֵ֑הוּ
יִרְהֲב֗וּ
הַנַּ֙עַר֙
בַּזָּקֵ֔ן
וְהַנִּקְלֶ֖ה
בַּנִּכְבָּֽד:
(ישעיהו פרק ג פסוק ה)
וְנִגַּשׂ
הָעָם
אִישׁ
בְּאִישׁ
וְאִישׁ
בְּרֵעֵהוּ
יִרְהֲבוּ
הַנַּעַר
בַּזָּקֵן
וְהַנִּקְלֶה
בַּנִּכְבָּד:
(ישעיהו פרק ג פסוק ה)
ונגש
העם
איש
באיש
ואיש
ברעהו
ירהבו
הנער
בזקן
והנקלה
בנכבד:
(ישעיהו פרק ג פסוק ה)
ונגש
העם
איש
באיש
ואיש
ברעהו
ירהבו
הנער
בזקן
והנקלה
בנכבד:
(ישעיהו פרק ג פסוק ה)
וְיִתגָּרוּן
עַמָא
גְּבַר
בִּגבַר
וּגבַר
בְּחַברֵיהּ
יִשׁלְטוּן
עוּלֵימָא
בְּסָבָא
וּדשִׁיט
בִּדיַקִיר
:
ונגש
-
ד'
(בלישנא):
ש"א
יג
,
ו;
יד
,
כד;
יש'
ג
,
ה;
נג
,
ז.
ונגש
-
ד';
ירהבו
-
ל';
והנקלה
-
ל';
בנכבד
-
ל'.
ונגש
העם
-
יהו
דחוקים
ונגושים
זה
על
ידי
זה
בתגר
וחירום.
ירהבו
הנער
בזקן
-
יתגדל
הנער
על
הזקן.
והנקלה
בנכבד
-
כפשוטו.
ומדרשו
(ראה
חגיגה
יד
,
א):
יבא
מי
שחמורות
דומות
עליו
כקלות
,
וירהב
במי
שהקלות
דומות
לו
ככבידות.
ונגש
-
בניין
'נפעל'
,
כמו
"נצב
לריב"
(להלן
,
יג).
ויש
אומרים
כי
הנו"ן
שורש
,
מהבניין
הכבד
הדגוש.
ירהבו
-
כמו
'ישלטו
וינצחו'
,
כמו
"המחצבת
רהב"
(יש'
נא
,
ט).
וכאשר
אסיר
מהם
כל
אלה
,
אז
ונתתי
נערים
שריהם
להכשילם
ולהשחיתם
,
שיהא
נגש
ונלחץ
ונדחק
העם
איש
באיש
מפני
גוזלים
ועושקים
וחומסים
,
ואין
מושיע.
גם
ירהבו
וישתוררו
הנער
בזקן
והנקלה
בנכבד
,
ואין
משפט
,
כל
כך
יסור
מהם
"משען
ומשענה"
(לעיל
,
א)
של
שרים
וזקנים
ושופטים.
ונגש
העם
-
עוד
קללה
אחרת:
שלא
יכנעו
מפני
שריהם
ומפני
המושלים
שישימו
עליהם
,
אלא
כל
אחד
יהיה
נעשה
נוגש
ושוטר
בחבירו
,
ואפילו
הקטן
בגדול.
ופירוש
ירהבו:
יחזקו
עליו
ויעיזו
בו
פניהם
,
הנער
בזקן
והנקלה
בנכבד.
וירהבו
-
עניינו
מן
"ורהבם
עמל
ואון"
(תה'
צ
,
י).
ויונתן
תרגם
ונגש:
"ויתגרון"
,
ותרגום
ירהבו:
"ישלטון"
,
וענין
אחד
הוא
למה
שפירשנו.
והדרש
(ראה
חגיגה
יד
,
א):
הנער
בזקן
-
מי
שהוא
מנוער
מן
המצוות
,
ירהב
במי
שמלא
מצוות
כרימון;
והנקלה
בנכבד
-
מי
שחמורות
דומות
עליו
כקלות
,
ירהב
במי
שקלות
דומות
עליו
כחמורות.
ונגש
-
ונדחק
,
כלומר
,
שכל
איש
ידחוק
האחר
,
כמו
שיפרש:
כי
יתפוש
איש
באחיו
בית
אביו
,
כי
זה
ראוי
ברוב
לתת
כבוד
לבית
אבות.
ובכאן
קצור
לשון
נכון
בעברי
ובהגיון
,
כי
הטעם:
ויאמר
שמלה
לך
(בנוסחנו:
לכה)
וגו'.
וטעם
שמלה
בכאן:
שם
מיוחד
לכסות
גדול
הערך
,
כמו
"והוא
מתכסה
בשלמה
חדשה"
(מ"א
יא
,
כט)
,
ולכן
יאמרו
לזה
בני
משפחתו:
הנה
ידענו
כי
לך
שמלה
,
לכן
קצין
תהיה
לנו
-
כי
תלבשנה
דרך
קצין
ומנהיג
לרבים;
כמו
שנאמר
בלעז
'טאברד'.
והמכוון
בזה
,
כי
דרך
פלא
וזרות
אז
כי
ימצא
מלבוש
כבוד
לשום
אדם
,
והעד
,
שגם
לזה
לא
יהיה
כמו
שחשבו
קרוביו
,
כי
מכרהו
לצורך
מחיתו
או
לקחוהו
האויבים
או
שמהו
במשכון.
וטעם
והמכשלה
-
כמו
שידוע
בעברי
ובהגיון
,
שיוקח
שֵם
דמיון
מקום
שֵם
נגזר
,
ורבים
כן
לאין
מספר;
והטעם:
תהיה
תחת
ידך.
ונגש
העם
איש
באיש
-
זה
ידחוק
את
זה.
ירהבו
הנער
בזקן
-
יתגדלו
,
כמו
"המחצבת
רהב"
(יש'
נא
,
ט)
-
גדולת
פרעה.