תנ"ך - כי־יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
שמלה
לכה
קצין
תהיה־לנו
והמכשלה
הזאת
תחת
ידך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי־יִתְפֹּ֨שׂ
אִ֤ישׁ
בְּאָחִיו֙
בֵּ֣ית
אָבִ֔יו
שִׂמְלָ֣ה
לְכָ֔ה
קָצִ֖ין
תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ
וְהַמַּכְשֵׁלָ֥ה
הַזֹּ֖את
תַּ֥חַת
יָדֶֽךָ:
(ישעיהו פרק ג פסוק ו)
כִּי־יִתְפֹּשׂ
אִישׁ
בְּאָחִיו
בֵּית
אָבִיו
שִׂמְלָה
לְכָה
קָצִין
תִּהְיֶה־לָּנוּ
וְהַמַּכְשֵׁלָה
הַזֹּאת
תַּחַת
יָדֶךָ:
(ישעיהו פרק ג פסוק ו)
כי־יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
שמלה
לכה
קצין
תהיה־לנו
והמכשלה
הזאת
תחת
ידך:
(ישעיהו פרק ג פסוק ו)
כי־יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
שמלה
לכה
קצין
תהיה־לנו
והמכשלה
הזאת
תחת
ידך:
(ישעיהו פרק ג פסוק ו)
אֲרֵי
יֵיחוֹד
גְּבַר
בַּאֲחוּהִי
מִזַרעִית
בֵּית
אֲבוּהִי
כְּסוּ
אִית
לָך
רָב
תְּהֵי
עֲלַנָא
וּמַגבִּיתָא
הָדָא
תְּהֵי
תְחוֹת
יְדָך
:
לכה
-
ד'
מלא
(בלישנא):
בר'
כז
,
לז;
ש"ב
יח
,
כב;
יש'
ג
,
ו;
תה'
פ
,
ג.
וכל
לשון
'הליכה'
דכותהון
בר
מן
ג'
(לך):
במ'
כג
,
יג;
שו'
יט
,
יג;
דה"ב
כה
,
יז.
לכה
-
ד'
מל';
והמכשלה
-
ל'.
כי
יתפש
איש
באחיו
-
אשר
יתפש
איש
באחיו
בבית
אביו
,
לאמר:
עשיר
אתה
בתורה
,
ומחוורת
היא
בידך
כשמלה.
קצין
תהיה
לנו
,
ותלמדנו;
והמכשלה
הזאת
,
שאנו
נכשלים
בה
באיסור
והיתר
,
או
בטומאה
וטהרה
,
תחת
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
היא
,
שאתה
יודע
להורות
לנו.
[דבר
אחר:
שמלה
לך
(בנוסחנו:
לכה)
להלביש
ערום;
והמכשלה
,
'פיילנצא'
בלעז
,
מחסרוני
שאני
מחוסר
לחם
,
תחת
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
להספיקני;
ולכך
קצין
תהיה
לנו.
והוא
משיב:
בביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
,
ומה
טיבי
לקצין?]
כי
יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
שמלה
לך
(בנוסחנו:
לכה)
קצין
וגו'
-
אין
דעתי
מתקררת
,
עד
שאביאם
לעוני
גדול
כזה
,
שכי
יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
ויאמר
לו:
שמלה
לך
קצין
תהיה
לנו.
והוא
הדין
שיתפש
באיש
אחר
,
אלא
שדיבר
הכתוב
בהווה
,
שאין
אדם
בוש
לבקש
צרכיו
מאחד
מבית
אביו
כשם
שהוא
בוש
מאחרים.
והמכשלה
הזאת
תחת
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
-
ודבר
זה
שאני
נכשל
בו
,
שאינה
אצלי
,
ישנה
תחת
ידיך
לאלתר.
איני
יודע
מה
היא
המכשלה
שהוא
נכשל
עליה
,
לפי
שהוא
חסר
ממנה
,
אבל
מן
התשובה
שהנשאל
נשבע
ומשיב
דבר
לשואל:
בביתי
אין
לחם
,
אני
למד
שהמכשלה
,
שהשואל
שואלו
אם
היא
תחת
ידו
,
הוא
הלחם
,
ועליו
הנשאל
משיבו:
בביתי
אין
לחם.
לא
אהיה
חובש
-
אין
בי
יכולת
לעצור
אותך
בביתי;
[וכן
"נעצרה
נא
אותך"
דמנוח
(שו'
יג
,
טו).]
כשאדם
מאסף
אל
ביתו
אדם
אחד
מן
החוץ
,
דבר
זה
קורא
לשון
'עצור';
'דְטְנוּד'
בלעז.
כי...
בית
אביו
-
משפחתו.
שמלה
לכה
-
אע"פ
שהוא
בה"א
,
הוא
כמו
חביריו.
והטעם:
לא
נבקש
ממך
שתתן
לנו
שמלה.
והמכשלה
-
הטעם
על
ירושלם
,
וכן
כתב
"כי
כשלה"
(להלן
,
ח);
כדרך
בן
אדם
שידבר
כן
בעת
הכעס.
כי
אף
באחיו
הגדול
בבית
אביו
יתפוש
להשען
עליו
,
שלא
ייכשל
בפני
לוחציו
ודוחקיו
,
בראותו
כי
יצעק
לפני
שרי
העיר
ומושליה
ואין
משען
ומשענה
בהם
,
ויאמר
לו:
שמלה
לכה
-
כלומר:
הרי
אינך
חסר
כלום
ויש
לך
פרנסת
ביתך;
קצין
תהיה
לנו
-
לפני
משפחתך
,
והיטפל
בנו
להושיענו
מיד
המרעים
לנו;
והמכשלה
הזאת
שאנו
נכשלים
ונופלים
ביד
חזקים
ממנו
,
מאין
משען
ומשענה
,
תהיה
תחת
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
לסמכנו
,
ותהיה
לנו
למשען
לְמַכְשֵלָתֵנו;
שאם
זרים
ונכרים
רחקו
ממנו
,
אתה
שאתה
אחינו
בשרינו
,
אין
לך
להעלם
עיניך
ממנו;
ואף
הוא
לא
יעמד
לאחיו
"ביום
ההוא"
(להלן
,
ז).
יתפש
-
על
לשון
"משען
ומשענה"
(לעיל
,
א)
נופל
לשון
'תפישה'
,
כמו
"בתפשם
בך
בכף
תרוץ"
(יח'
כט
,
ז)
,
שלמעלה
אומר
"יען
היותם
משענת
קנה
לבית
ישראל"
(שם
,
ו)
,
ואומר
"ובהשענם
עליך
תשבר"
(שם
,
ז);
ואף
זה
כן:
בתפשם
באחיהם
בית
אביהם
למשענת
,
יִשָבֵר
תחתם
כקנה
רצוץ.
כי
יתפש
-
כאשר
יתפש
איש
באחיו;
כלומר
,
שיתפשו
בבגדו
לדבר
עמו
ולבקש
ממנו
זה.
ופירוש
בית
אביו:
ממשפחת
בית
אביו
,
כי
אינו
רוצה
לומר
'אחיו
בן
אביו'
,
אלא
איש
ממשפחתו
,
שיש
לו
קירוב
הדעת
עמו.
ויאמר
לו:
בבקשה
,
כיון
ששמלה
לך
-
שאתה
מלובש
בגדים
נאים
,
ותתראה
גדול
וישאו
פניך
,
תהיה
קצין
לנו
,
ותוכיח
מי
שראוי
להוכיח
,
ותהיה
תחת
ידך
ותחת
ממשלתך
המכשלה
הזאת
-
שאנחנו
נכשלים
איש
ברעהו
,
ואין
אנו
יראים
איש
מפני
רעהו.
לכה
-
בה"א
נוספת
,
כמו
"ולכה
אפוא
מה
אעשה
בני"
(בר'
כז
,
ז).
והדרש
(ראה
שבת
קיט
,
ב
ואי'):
שמלה
-
דברים
שאדם
מתכסה
בהם
כשמלה
,
והמכשלה
-
דברים
שאין
בני
אדם
עומדים
עליהם
אלא
אם
כן
נכשלים
בהן
,
ישנן
תחת
ידך
,
קצין
תהיה
לנו.
ויונתן
תרגם
והמכשלה:
"ומגביתא"
,
כלומר:
גבות
המס
שהיו
מלכי
האומות
מטילין
עליהם
,
[כמו
שכתוב
בפרעה
נכה
"ויתן
עונש
על
הארץ
מאה
ככר
כסף
וככר
זהב"
(מ"ב
כג
,
לג).]
ונגש
-
ונדחק
,
כלומר
,
שכל
איש
ידחוק
האחר
,
כמו
שיפרש:
כי
יתפוש
איש
באחיו
בית
אביו
,
כי
זה
ראוי
ברוב
לתת
כבוד
לבית
אבות.
ובכאן
קצור
לשון
נכון
בעברי
ובהגיון
,
כי
הטעם:
ויאמר
שמלה
לך
(בנוסחנו:
לכה)
וגו'.
וטעם
שמלה
בכאן:
שם
מיוחד
לכסות
גדול
הערך
,
כמו
"והוא
מתכסה
בשלמה
חדשה"
(מ"א
יא
,
כט)
,
ולכן
יאמרו
לזה
בני
משפחתו:
הנה
ידענו
כי
לך
שמלה
,
לכן
קצין
תהיה
לנו
-
כי
תלבשנה
דרך
קצין
ומנהיג
לרבים;
כמו
שנאמר
בלעז
'טאברד'.
והמכוון
בזה
,
כי
דרך
פלא
וזרות
אז
כי
ימצא
מלבוש
כבוד
לשום
אדם
,
והעד
,
שגם
לזה
לא
יהיה
כמו
שחשבו
קרוביו
,
כי
מכרהו
לצורך
מחיתו
או
לקחוהו
האויבים
או
שמהו
במשכון.
וטעם
והמכשלה
-
כמו
שידוע
בעברי
ובהגיון
,
שיוקח
שֵם
דמיון
מקום
שֵם
נגזר
,
ורבים
כן
לאין
מספר;
והטעם:
תהיה
תחת
ידך.
כי
יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
-
כל
כך
יהיו
מחוסרין
אנשים
הגונים
,
שיתפשו
בכל
מי
שיראו
שהוא
מלובש
יפה
,
ויאמרו:
שמלה
נאה
יש
לך
ונאה
לך
השררה
,
קצין
תהיה
לנו;
והמכשלה
הזאת
-
העדה
הנכשלת
תחת
ידך
,
ותמשול
עלינו.