תנ"ך - ישא
ביום
ההוא
׀
לאמר
לא־אהיה
חבש
ובביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
לא
תשימני
קצין
עם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יִשָּׂא֩
בַיּ֨וֹם
הַה֤וּא
׀
לֵאמֹר֙
לֹא־אֶהְיֶ֣ה
חֹבֵ֔שׁ
וּבְבֵיתִ֕י
אֵ֥ין
לֶ֖חֶם
וְאֵ֣ין
שִׂמְלָ֑ה
לֹ֥א
תְשִׂימֻ֖נִי
קְצִ֥ין
עָֽם:
(ישעיהו פרק ג פסוק ז)
יִשָּׂא
בַיּוֹם
הַהוּא
׀
לֵאמֹר
לֹא־אֶהְיֶה
חֹבֵשׁ
וּבְבֵיתִי
אֵין
לֶחֶם
וְאֵין
שִׂמְלָה
לֹא
תְשִׂימֻנִי
קְצִין
עָם:
(ישעיהו פרק ג פסוק ז)
ישא
ביום
ההוא
׀
לאמר
לא־אהיה
חבש
ובביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
לא
תשימני
קצין
עם:
(ישעיהו פרק ג פסוק ז)
ישא
ביום
ההוא
׀
לאמר
לא־אהיה
חבש
ובביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
לא
תשימני
קצין
עם:
(ישעיהו פרק ג פסוק ז)
יָתִיב
בְּעִידָּנָא
הַהוּא
לְמֵימַר
לֵית
אֲנָא
כָשַׁר
לְמִהוֵי
רֵישׁ
וּבבֵיתִי
לֵית
מָא
דְאֵיכוֹל
וְלֵית
מָא
דְאַתכַּסֵי
לָא
תְמַנוֹנַנִי
רָב
עַל
עַמָא
:
ישא
-
ל"ז:
ראה
יש'
ב
,
ד.
אין
-
י'
פסוקים
'אין
ואין'
באמצע
פסוק:
שמ'
לב
,
יח;
במ'
כא
,
ה;
יהו'
ו
,
א;
ש"ב
ז
,
כב;
כא
,
ד;
מ"א
ה
,
יח;
יש'
ג
,
ז;
יר'
ח
,
יג;
יח'
יג
,
טו;
דה"א
יז
,
כ.
וכל
ראשי
פסוקים
דכותהון
בר
מן
ב':
יר'
ל
,
יג;
תה'
לח
,
ד.
חבש
-
ל';
ובביתי
-
ל';
תשימני
-
ל'.
ישא
ביום
ההוא
-
אין
'ישא'
אלא
לשון
'שבועה':
הוא
ישבע
להם;
לא
אהיה
חובש
-
לא
הייתי
מחובשי
בית
המדרש
,
ובביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
-
אין
בידי
לא
טעם
משנה
ולא
טעם
אגדה.
דבר
אחר
לפי
פשוטו:
לא
אהיה
חובש
-
לא
אהיה
שופט
,
שהוא
חובש
את
הנידונים
בבית
הסוהר.
כי
יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
שמלה
לך
(בנוסחנו:
לכה)
קצין
וגו'
-
אין
דעתי
מתקררת
,
עד
שאביאם
לעוני
גדול
כזה
,
שכי
יתפש
איש
באחיו
בית
אביו
ויאמר
לו:
שמלה
לך
קצין
תהיה
לנו.
והוא
הדין
שיתפש
באיש
אחר
,
אלא
שדיבר
הכתוב
בהווה
,
שאין
אדם
בוש
לבקש
צרכיו
מאחד
מבית
אביו
כשם
שהוא
בוש
מאחרים.
והמכשלה
הזאת
תחת
ידיך
(בנוסחנו:
ידך)
-
ודבר
זה
שאני
נכשל
בו
,
שאינה
אצלי
,
ישנה
תחת
ידיך
לאלתר.
איני
יודע
מה
היא
המכשלה
שהוא
נכשל
עליה
,
לפי
שהוא
חסר
ממנה
,
אבל
מן
התשובה
שהנשאל
נשבע
ומשיב
דבר
לשואל:
בביתי
אין
לחם
,
אני
למד
שהמכשלה
,
שהשואל
שואלו
אם
היא
תחת
ידו
,
הוא
הלחם
,
ועליו
הנשאל
משיבו:
בביתי
אין
לחם.
לא
אהיה
חובש
-
אין
בי
יכולת
לעצור
אותך
בביתי;
[וכן
"נעצרה
נא
אותך"
דמנוח
(שו'
יג
,
טו).]
כשאדם
מאסף
אל
ביתו
אדם
אחד
מן
החוץ
,
דבר
זה
קורא
לשון
'עצור';
'דְטְנוּד'
בלעז.
ישא
-
ישבע
,
כמו
"לא
תשא
את
שם
יי'"
(שמ'
כ
,
ז).
חובש
-
כמו
חובש
מוּכָה
,
והטעם:
עוצר
,
וכתיב
"יורש
עצר"
(שו'
יח
,
ז).
ואין
שמלה
-
אפילו
לנפשי.
לא
אהיה
חובש
ועוצר
ואוסר
אדם
בשבילך
לדין;
ואתה
אומר
"שמלה
לך"
(לעיל
,
ו)
,
והרי
בביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
,
ואיני
פנוי
לכך.
ישא
-
פירוש:
ישא
האל
בפיו
,
כלומר:
ישבע
,
וכן
"לא
תשא
את
שם
יי'
אלהיך
לשוא"
(שמ'
כ
,
ז).
חובש
-
מושל;
נקרא
כן
,
לפי
שהוא
חובש
העוברים
על
מצותו
,
וכמוהו
"האף
שונא
משפט
יחבוש"
(איוב
לד
,
יז).
וטעם
לא
אהיה
-
כי
אינני
ראוי
לכך
,
כי
אין
בביתי
לא
לחם
ולא
שמלה
,
ואע"פ
שאני
מתראה
בחוץ
בשמלה
זו.
וכל
זה
אמר
,
להודיע
כי
עניות
רב
ומסכנות
יהיה
בעיר
,
כי
אפילו
המתראים
בחוץ
,
ביתם
ריק
מכל
טוב.
והדרש
(ראה
שבת
קכ
,
א):
לא
אהיה
חובש
-
לא
הייתי
מחובשי
עצמן
בבית
המדרש;
ובידי
אין
לחם
ואין
שמלה
-
שאין
בידי
לא
טעם
מקרא
ולא
טעם
משנה.
ישא
-
הטעם
פה:
ישא
קולו.
חובש
-
כטעם
"זה
יעצור
בעמי"
(ש"א
ט
,
יז).
אין
לחם
-
הוא
יאמר
להם
יותר
ממה
שהעירוהו.
ישא
ביום
ההוא
לאמר
-
יענה
,
כמו
"וישא
משלו
ויאמר"
(במ'
כג
,
ז).
לא
אהיה
חובש
-
איני
ראוי
להיות
מושל
ועוצר
בכם
,
כמו
"האף
שונא
משפט
יחבש"
(איוב
לד
,
יז);
ואע"פ
שתראוני
לבוש
בשמלה
יפה
,
בביתי
אין
לחם
ואין
שמלה
,
כי
אם
זאת
שאני
מתכסה
בה
לעיני
בני
אדם.