תנ"ך - הכרת
פניהם
ענתה
בם
וחטאתם
כסדם
הגידו
לא
כחדו
אוי
לנפשם
כי־גמלו
להם
רעה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַכָּרַ֤ת
פְּנֵיהֶם֙
עָ֣נְתָה
בָּ֔ם
וְחַטָּאתָ֛ם
כִּסְדֹ֥ם
הִגִּ֖ידוּ
לֹ֣א
כִחֵ֑דוּ
א֣וֹי
לְנַפְשָׁ֔ם
כִּי־גָמְל֥וּ
לָהֶ֖ם
רָעָֽה:
(ישעיהו פרק ג פסוק ט)
הַכָּרַת
פְּנֵיהֶם
עָנְתָה
בָּם
וְחַטָּאתָם
כִּסְדֹם
הִגִּידוּ
לֹא
כִחֵדוּ
אוֹי
לְנַפְשָׁם
כִּי־גָמְלוּ
לָהֶם
רָעָה:
(ישעיהו פרק ג פסוק ט)
הכרת
פניהם
ענתה
בם
וחטאתם
כסדם
הגידו
לא
כחדו
אוי
לנפשם
כי־גמלו
להם
רעה:
(ישעיהו פרק ג פסוק ט)
הכרת
פניהם
ענתה
בם
וחטאתם
כסדם
הגידו
לא
כחדו
אוי
לנפשם
כי־גמלו
להם
רעה:
(ישעיהו פרק ג פסוק ט)
אִשׁתְּמוֹדְעוּת
אַפֵּיהוֹן
בְּדִינָא
אַסהֵיד
בְּהוֹן
וּחטָאֵיהוֹן
כִּסדוֹמָאֵי
קָבְלִין
לָא
מָנְעִין
וָי
לְנַפשְׁהוֹן
אֲרֵי
גְרַמוּ
דְּתֵיתֵי
לְהוֹן
בִּשׁתָּא
:
כסדם
-
ד':
יש'
א
,
ט;
ג
,
ט;
יר'
כג
,
יד;
צפ'
ב
,
ט.
הכרת
פניהם
-
עון
שהם
מכירין
פנים
בדין
,
היא
ענתה
בם
לפני.
לשון
אחר:
הכרת
פניהם
-
נכרין
הם
בעזות
פניהם.
כסדום
הגידו
-
בפרהסיא
עשו.
הכרת
פניהם
ענתה
בם
-
מעזות
פניהם
ניכרים
מעשיהם
מה
הם
,
והכרת
פניהם
מעידה
בהם.
ולשון
בני
אדם
הוא;
כשאדם
רואה
דבר
כיעור
בחבירו
הוא
אומר
לו:
מעשיך
מעידים
עליך
מי
אתה.
הכרת
פניהם
-
בלעז:
'ביין
שפנט
קונויישטרא
כיאילשונט'.
ענתה
בם
-
העידה
בם.
וחטאתם
כסדם
הגידו
לא
כחדו
-
שכשאדם
עובר
עבירה
בגלוי
,
הריהו
כאומר
לבריות:
רשע
הוא.
אוי
לנפשם
כי
גמלו
להם
רעה
-
שהם
גרמו
לעצמם
,
כשמכעיסין
לפניו
,
שלא
נמצא
בהם
איש
שופט
ונביא
ולא
נשוא
פנים
ונבון
לחש
(ראה
לעיל
,
ג).
וכל
כך
למה?
לפי
שלא
למדו
ללכת
בדרכי
האלהים
,
ולא
הכירו
דרכיו
ולא
ישבו
נתיבותיו.
הכרת
-
יש
אומרים:
מגזרת
'כרת'.
והישר:
מגזרת
"הכירוהו"
(איוב
ב
,
יב)
,
והדגש
לחסרון
הנו"ן
,
והנה
נראה
במלת
"ינכר
שונא"
(מש'
כו
,
כד);
והטעם:
מי
שיכיר
בפנים
לדעת
תולדת
הגוף
,
הם
יענו
ויודו
דרך
האמת
,
אין
צריך
לעדים
,
על
כן
וחטאתם
כסדום
הגידו.
וטעם
לא
כחדו
-
כי
המכחד
עוד
יש
לו
מעט
בושת.
הכרת
פניהם
-
שמכירים
פנים
במשפט
,
ואינן
בושים
להטות
משפט
בשביל
גדול
ונשוא
פנים
,
היא
ענתה
בם
-
שממרין
אותו
לעיני
כבודו;
שאע"פ
שיודעים
שאני
נצב
שם
ובקרב
אלהים
אשפוט
(ע"פ
תה'
פב
,
א)
,
אינן
נמנעים;
ועל
המשפט
קינתר
אותם
למעלה
בכל
הענין
(ראה
יש'
א
,
כא
-
כג)
,
לפיכך
אף
זה
מדבר
בכך.
וחטאתם
הגדולה
כסדום
לגאות
,
כמו
שקנתרם
למעלה
(ראה
יש'
א
,
י)
,
וגם
שיד
עני
ואביון
לא
החזיקו
לחיותו
עמם
,
הגידו
ולא
כחדו
-
כי
בגלוי
עושקים
ורוצצים
דלים
ואביונים
,
ואין
מושיע;
והן
הן
חטאות
סדום
,
כעדות
יחזקאל
הנביא:
הלא
"זה
היה
עון
סדום...
גאון
שבעת
לחם...
ויד
עני
ואביון
לא
החזיקה"
(יח'
טז
,
מט).
וכאשר
ימרוני
לעיני
כבודי
ומכעיסים
אותי
על
פני
תמיד
,
מה
הן
סבורים
,
שמא
לגמול
לי
רעה?
בתמיה.
אוי
לנפשם
,
כי
לעצמם
הם
גומלים
רעה
,
ולא
לי
,
כי
אין
כבודי
חסר
ונפגם
בכך
כלום.
הכרת
-
מעניין
"ואת
אחיו
לא
הכיר"
(דב'
לג
,
ט);
רוצה
לומר:
כי
בפניהם
יוכל
אדם
להכיר
שהם
רעים.
וחטאתם
כסדם
הגידו
-
והם
גם
כן
מגידים
חטאתם
בפיהם
ואינם
מכחידים
,
כמו
שהיו
אנשי
סדום
עושים
,
שהיו
מתפארים
ברשעם.
ואדוני
אבי
ז"ל
פירש:
הכרת
-
הה"א
שרש
,
ופירש:
עזות
פניהם;
וכן
פירש
"לא
תבשו
תהכרו
לי"
(איוב
יט
,
ג):
תעיזו
פניכם
לי;
ודמהו
ללשון
ערב
,
שאומרים
'הכר'
לעזות
מצח.
ויונתן
תרגם
הכרת
פניהם
-
שהם
מכירים
פנים
בדין:
"אשתמודעת
אפהון
בדינא
אסהיד
בהון".
אוי
לנפשם
-
כלומר:
שתאבד
נפשם
במותם
מפני
מעשיהם
הרעים
,
לבד
מן
הפורענות
שיבא
להם
בחייהם;
והנה
הם
גמלו
רעה
לנפשם
,
ברעה
שעשו
לאחרים.
הגידו
-
כטעם
"הגדת
היום
כי
אין
לך
שרים"
וגו'
(ש"ב
יט
,
ז).
ורבים
כן
בתורה
ובנביאים
,
שאין
הכרח
שתהיה
כל
'הגדה'
בדבור
החיצוני
,
וכן
לשון
'דבור'
ו'אמירה'
וכל
הנמשך
לזה;
ובאור
יותר
ימצא
ב'גביע'.
לנפשם
-
נכון
שיהיה
טעמו
בכאן
נפש
לבד
,
ואם
אין
זה
הכרחי.
להם
-
לעצמם
,
כטעם
"כי
מקללים
להם"
וגו'
(ש"א
ג
,
יג).
הכרת
פניהם
ענתה
בם
-
שהן
חצופים
ועזי
פנים
,
ובהכרת
פניהם
הם
ניכרים
שהם
רשעים;
ואינם
בושים
מחטאתם
,
אלא
מגידים
אותה
ומתפארים
בה.