תנ"ך - ישעיהו פרק ל פסוק כז - הנה שם־ה' בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנֵּ֤ה שֵׁם־יְהוָה֙ בָּ֣א מִמֶּרְחָ֔ק בֹּעֵ֣ר אַפּ֔וֹ וְכֹ֖בֶד מַשָּׂאָ֑ה שְׂפָתָיו֙ מָ֣לְאוּ זַ֔עַם וּלְשׁוֹנ֖וֹ כְּאֵ֥שׁ אֹכָֽלֶת: (ישעיהו פרק ל פסוק כז)

טקסט וניקוד:

הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת: (ישעיהו פרק ל פסוק כז)

טקסט בלבד:

הנה שם־ה' בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת: (ישעיהו פרק ל פסוק כז)

תיקון קוראים:

הנה שם־יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת: (ישעיהו פרק ל פסוק כז)
הָא שְׁמָא דַייָ מִתגְּלֵי כְּמָא דְאִתנַבִּיאוּ עֲלוֹהִי נְבִיַיָא מִלְקַדמִין תַּקִיף רוּגזֵיהּ וּקשֵׁי מִלְסוֹבָרָא מִן קֳדָמוֹהִי עַל רַשִׁיעַיָא נָפֵיק לְוָט וּמֵימְרֵיהּ כְּאִישָׁא אָכְלָא :

ולשונו - ז' מלא (בלישנא): שו' ז , ה; יש' ל , כז; זכ' יד , יב; תה' י , ז; לז , ל; מש' יז , כ; כא , כג.

משאה - ל'; ולשונו - ז' מל'; אכלת - ל'.

שם יי' - גבורתו , שתהא לו לשם , מה שיעשה בסנחריב. בא ממרחק - בא להאמין מה שהבטיח זה ימים רבים. משאה - ה"י יתירה , ואינו אלא כמו 'משא' , לפיכך נקודה רפי.

הנה. טעם שם - שישמע מעשה השם במחנה אשור. וטעם ממרחק - מהשמים , בעבור רדת המלאך. וכבד משאה - כמו "והמשאת החלה" (שו' כ , מ) , כי שמות הם לעשן.

שהנה שם יי' ושמעו בא ממרחק על הפלא שיעשה. בער אפו וכובד משאה על סנחריב מלך אשור הבא עליכם.

הנה שם יי' - שם יי' , שחרפו מלאכי מלך אשור , הנה הוא בא להנקם ממנו. ומה שאמר ממרחק , לפי שהיה חושב מלך אשור כי האל הוא כאלו הוא במרחק ממנו , ולא יוכל להרע לו , לפיכך אמר כי הנה הוא בא ממרחק. בוער אפו - שאפו בוער על מלך אשור ועל מחנהו. וכובד משאה - הה"א אינה כינוי לנקבה , כי היא רפה. אמר: כובד משאה עמו , כלומר: כבד יהיה עליהם לסבול המשא הכבידה ההיא שישא עליהם האל. שפתיו מלאו זעם ולשונו - כפל עניין במלות שונות. ושפתיו ולשונו הם דברי הנבואה שהתנבא הנביא עליהם. ויונתן תרגם ממרחק: "כמא דאתנבי עלוהי נבייא מלקדמין".

הנה שם יי' וגו' - גם זה מענין מה שקדם על נפילת סנחריב והִוָשע חזקיה ויהודה. משאה - הרמתה; כי כן תנועת האש למעלה.

הנה שם יי' בא ממרחק - חוזר עכשיו על סנחריב. וכבד משאה - שלאש , כמו "משאת... העיר" (שו' כ , לח).