תנ"ך - ישעיהו פרק ל פסוק כט - השיר יהיה לכם כליל התקדש־חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר־ה' אל־צור ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַשִּׁיר֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּהוֹלֵךְ֙ בֶּחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר־יְהוָ֖ה אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל: (ישעיהו פרק ל פסוק כט)

טקסט וניקוד:

הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר־יְהוָה אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵל: (ישעיהו פרק ל פסוק כט)

טקסט בלבד:

השיר יהיה לכם כליל התקדש־חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר־ה' אל־צור ישראל: (ישעיהו פרק ל פסוק כט)

תיקון קוראים:

השיר יהיה לכם כליל התקדש־חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר־יהוה אל־צור ישראל: (ישעיהו פרק ל פסוק כט)
תּוּשׁבְּחָא תְּהֵי לְכוֹן כְּלֵיליָא דְּאִתקַדַּשׁ בֵּיהּ חַגָּא וְחֶדוַת לִיבָּא כְּמָא דְנָגְדִין בְּתוֹדְתָא וּבַאֲבוּבָא לְמֵיעַל בְּטוּר קֻדשָׁא דַייָ לְאִתַּחזָאָה קֳדָם תַּקִיפָא דְיִשׂרָאֵל :

השיר - ה': ראה יש' כו , א. בהר - יי' - ג': *בר' כב , יד; יש' ל , כט; תה' כד , ג. אל - צור - כל לשון צור , הצור 'על' בר מן ג' ('אל'): ש"ב כא , י; יש' ל , כט; נא , א.

השיר - ה'; כליל - ל'; כהולך - ל' ומל' בסיפ'; בהר - יי' - ג'; אל - צור - ג'.

השיר יהיה לכם - בליל הפסח תבא לכם שמחה זו. כליל התקדש חג - כמו שאמרתם שיר על הפסחים במצרים. [ונראה המקרא הזה כאילו בא ללמד על סנחריב ולימד על פרעה , שאמרו הלל בליל אכילת פסחים; מדרש תילים (שו"ט א , כ)]. כהולך בחליל - ותשמחו במפלת סנחריב כשמחת מביאי ביכורים , שהיה החליל מכה לפניהם (ראה משנה בכורים ג , ג - ד). לבא בהר יי' - כמו ששנינו במסכת ביכורים (שם , ד).

השיר יהיה לכם כליל התקדש חג - מקרא זה ממדות ששנו רבותינו ב'ארבעים ותשע מדות' (וראה שו"ט קלו , ו): עדיין לא למדנו שאמרו שירה מבערב , כשהתחילה להם הגאולה מבערב; שבערב ארבעה עשר נתכנסו כל הבכורים אצל פרעה , אמרו לו: הרי אנו רואים שכל מה שמשה מתנבא מתקיים , בבקשה ממך שלח את האנשים פן נמות , לפי שמתנבא עלינו "ומת כל בכור" (שמ' יא , ה). אמר פרעה: צאו וקפחו שוקיהם של אילו; מיד נזדרזו הבכורים והתחילו להכות באבותם , דכתיב "למכה מצרים בבכוריהם" (תה' קלו , י); הנה שמענו שהתחילה להם הגאולה מבערב , אבל לא שמענו שאמרו עליו שירה מבערב , כשהוא אומר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג , למדנו שאמרו עליו שירה מבערב; ואף עתה במפלתו של סנחריב תשוררו על הנס כליל המקודש לחג , ששרתם כשיצאתם למחרת ממצרים. ושמחת לבב יהיה לכם במפלתו של סנחריב , ותשוררו כהולך בחליל לבא בהר יי' אל צור ישראל - כמביאי בכורים לירושלם , שהיו באים בשמחת לבב והחליל היה מכה לפניהם , והדוכוסין והאיפרכין עומדין מכאן ומכאן כשמגיעין אל הר יי' לצור ישראל ואומרים: אנשי מקום פלוני , בואכם לשלום.

השיר - הכ"ף לנכח יהודה. כליל התקדש חג - ליל הפסח , על כן אמרו הקדמונים ז"ל (שמ"ר יח , ה) , כי בליל הפסח נכחד מחנה אשור. לבוא בהר יי' - דבק עם כהולך.

ואז יהיה לכם השיר - שיר הפלא הזה , כליל התקדש חג - שבכניסת החג יוצאים בחצות בתופים ובמחולות. ושמחת לבב יהיה לכם , כהולך בחליל לבא וליראות פני אלהי ישראל; ולכך תפס כליל התקדש חג - שכל היום היו טרוחים וטרודים , אף כאן כל היום היו עציבים , ועכשיו שמחים.

השיר יהיה לכם - באותו יום שתהיה המגפה במחנה אשור , יהיה לכם יושבי ירושלם שיר ושמחה כמו הלילה שמתקדש בו החג - והוא הלילה של חג ששמחים בו ואומרים בו שיר; כן יהיה לכם ליל מפלת מחנה אשור , שתשמחו ותשירו ותהללו לאל שעשה לכם נס גדול. והשיר הוא בפה והשמחה היא בלב , לפיכך אמר: ושמחת לבב. ואמר כהולך בחליל , כי ההולך בחליל באמת יש לו שמחת לבב. ואמר הולך , כי המחול הוא שהולכים רבים איש ביד חבירו סביב סביב , והחליל מכה בתוכם. לבא בהר יי' - שיבאו בהר יי' , שהוא בית המקדש , לשיר ולהלל שם אל צור ישראל , שהיה צורם וחזקם עם מלך אשור. ורבותינו ז"ל פירשו (ראה שמ"ר יח , ה) , כי בליל פסח היתה המגפה במחנה אשור , שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג - שאומרים בו שירה והלל , זהו ליל הפסח.

השיר יהיה לכם - גם בזה ה"א ההודעה למין שיר בכלל , כמו שקדם לנו באמרו "הימים" (לעיל , כו) , שאין ענין זה , רק לאמר: שיר גדול יהיה לכם , כלומר: ימצא לכם; כי זה גזרה נפרדת , ויהיה - מלת המציאות , רק שהפליג לזכור דמיון , ואמר: כליל התקדש חג , כי אז יושר שיר גדול מופלג; ואמר גם כן אחרי זה: ושמחת לבב וגו'. ואלו אמר 'ושמחת הלבב' , או 'והשמחה בלבב' , או 'והשמחה' בסתם , היה גם כן נכון. והנה יהיה לכם משרת גם לזה.

השיר הזה שלמפלת סנחריב יהיה לכם כליל התקדש חג - זהו לילו שלפסח. ושמחת לבב כהולך בחליל - כמביאי ביכורים , כדתנן (משנה ביכורים ג , ג): החליל מכה לפניהם.