תנ"ך - הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־ה' לא דרשו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ: (ישעיהו פרק לא פסוק א)

טקסט וניקוד:

הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל־סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל־רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי־עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ: (ישעיהו פרק לא פסוק א)

טקסט בלבד:

הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־ה' לא דרשו: (ישעיהו פרק לא פסוק א)

תיקון קוראים:

הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו: (ישעיהו פרק לא פסוק א)
יֵי דְנָחֲתִין לְמִצרַיִם לִסעֵיד עַל סוּסָוָותָא מִסתַּמכִין וּמִתרַחצִין עַל רְתִיכַּיָא אֲרֵי סַגִּיאָן וְעַל פָּרָשִׁין אֲרֵי תַקִיפִין לַחדָּא וְלָא אִסתְּמִיכוּ עַל מֵימַר קַדִּישָׁא דְיִשׂרָאֵל וְאֻלפָן מִן קֳדָם יְיָ לָא תְבַעוּ :

הירדים מצרים (ירידה מצרים) - ד': בר' מג , טו; יהו' כד , ד; יש' ל , ב; לא , א. ישענו - ב': יש' לא , א; מי' ג , יא. רב - ל"ג בקמץ (בנוסף לאתנחתא או סוף פסוק): ראה יש' ל , כה. על - קדוש - ב': מ"ב יט , כב; יש' לא , א. ואת - יי' - ו' (בלישנא): ראה יש' ט , יב.

על קדוש ב' ותשא מרום עיניך דמלכים ולא שעו על קדוש ישראל .

הירדים מצרים - ד'; ישענו - ב'; על - קדוש - ב'; ואת - יי' - ו'.

הוי - על הושע ועשרת השבטים , היורדים מצרים לעזרה , "אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים" (מ"ב יז , ד). ועל (בנוסחנו: על) סוסים - הבאים להם משם , שהם קלים לרוץ , ישענו. ולא שעו אל (בנוסחנו: על) קדוש ישראל , כמו שעשה חזקיה , שנאמר "ביי' אלהי ישראל בטח... וימרד במלך אשור" (מ"ב יח , ה , ז).

הוי - כמו: אוי ליורדים מצרים; שלא ראו זאת התשועה , והלכו להנצל , ושם ימותו. ולא שעו - שלא הרפו עצמם לבטוח בשם; מגזרת "שעו מני" (יש' כב , ד). והאומרים כי שעו חסר נו"ן , איננו נכון.

וזו התשועה יושעו עם ציון וירושלם , אבל הוי היורדים למצרים לעזרה , שעל סוסים ישענו ולא שעו ולא בטחו על קדוש ישראל.

הוי... על סוסים ישענו - על סוסי מצרים. ולא שעו על קדוש ישראל - ולא בטחו , וכן "ישעה האדם אל (בנוסחנו: על) עושהו" (יש' יז , ז).

הוי היורדים מצרים לעזרה - כל זה מבואר ממה שקדם , וכן עשו בתגברת החיה הראשונה (ראה הקדמתו לישעיה) פעמים רבות. ולא שעו וגו' - זאת השלילה הכרחית אחר החיוב הקודם , כמו שצריך באמרו "והעם לא שב עד המכהו ואת יי' צבאות לא דרשו" (יש' ט , יב) , וכן גם כן "בחליו לא דרש את יי' כי אם ברופאים" (ראה דה"ב טז , יב) , ואין כן "וחיו ולא ימותו" (במ' ד , יט) , או "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (בר' מ , כג). ובאור גם זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

הוי היורדים מצרים לעזרה - זה הושע בן אלה שמרד במלך אשור והיה בוטח על מצרים , שנאמר "וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים" (מ"ב יז , ד).
ריכוז קישורים