תנ"ך - וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם־ה' אשר־אור לו בציון ותנור לו בירושלם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְסַלְעוֹ֙ מִמָּג֣וֹר יַעֲב֔וֹר וְחַתּ֥וּ מִנֵּ֖ס שָׂרָ֑יו נְאֻם־יְהוָ֗ה אֲשֶׁר־א֥וּר לוֹ֙ בְּצִיּ֔וֹן וְתַנּ֥וּר ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם: פ (ישעיהו פרק לא פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר־אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם: פ (ישעיהו פרק לא פסוק ט)

טקסט בלבד:

וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם־ה' אשר־אור לו בציון ותנור לו בירושלם: פ (ישעיהו פרק לא פסוק ט)

תיקון קוראים:

וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם־יהוה אשר־אור לו בציון ותנור לו בירושלם: פ (ישעיהו פרק לא פסוק ט)
וְשִׁלטוֹנוֹהִי מִן קֳדָם דַּחלָא יִעדּוֹן וְיִתַּברוּן מִן קֳדָם נִיסָא רַברְבוֹהִי אֲמַר יְיָ דְּזֵיהוֹר לֵיהּ בְּצִיוֹן לְעָבְדֵי אוֹרָיתֵיהּ וְתַנוּר בָּעַר לֵיהּ דְּאִישָׁא בִּירוּשׁלֶם לְדַעֲבַרוּ עַל מֵימְרֵיהּ :

יעבור - ז' מלא: ראה יש' כו , כ.

וסלעו - ל'; יעבור - ז' מל'.

וסלעו ממגור יעבור - וחוזקו מרוב פחד יחלש. וחתו מנס - מפני הניסים , שיראו שהקדוש ברוך הוא עושה לישראל. אשר אור לו בציון - שם יהיה האש מוכן לשורפם.

וחרב לא אדם תאכלנו - חרב שהוא נופל בה אינו חרב של אדם , אלא של מלאך. וסלעו ממגור יעבור - וחזקו מרוב פחד יחלש. וחתו מנס שריו - ויפחד עד אשר לא היו יכולים לנוס שריו. נאם יי' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם - נאם יי' אשר שָׂם לו ציון וירושלם תנור לכל העמים; שכשם שמביאין לו העצים לתנור ומבערין אותן לתוכו , כך נותן בלב כל העמים לצבוא על ירושלם , וכשמגיעין לירושלם דנם לבאר שחת; שנתן בלב סנחריב לשים פניו לעלות לירושלם , וכשהגיע קרוב לה , "ויצא מלאך יי' ויך במחנה אשור" (יש' לז , לו); זהו פשוטו של מקרא ויישובו. ומדרש רבותינו (ב"ר ו , ו): רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש , תרוויהון אמרין: אין גיהנם , אלא יום שמלהט את הרשעים; מה טעם? "כי הנה היום בא בוער כתנור" (מל' ג , יט); ורבנן אמרין: יש גיהנם , שנאמר: נאום יי' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר (שם): לא יום ולא גיהנם , אלא אש היא שיוצאה מגופו של רשע ומלהטתו , שנאמר "תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם" (יש' לג , יא).

וסלעו. יעבור סלעו , הוא גבול מלכותו , מרוב פחדו , וזה הטעם: ממגור; והטעם , כי יברח ולא ישען על סלעו. וחתו מכל נס שיראו שריו הנמלטים , או הנשארים בארצו. אור , ותנור - רמז למזבח; או דרך משל , כאשר הזכיר "ולהב אש אוכלה" (יש' כט , ו).

וסלעו וחוזקו , שהיו לו ממגור על ידי חילו הגדול , יעבר וישבת - שלא יוסיף עוד לצאת מארצו , לבא עוד על עמי ועל ארצי. וחתו - ופחדו מנס - מניסתו שנס לו מפני חרב , שריו הנותרים בארצו , שלא לבא עוד אחריו בארצי. נאם יי' אשר אור לו בציון לאכלם , ותנור לו בירושלם; ואותו האור והתנור יירא הוא ושריו , ולא יוסיפו עוד לצאת;

וסלעו - ואל סלעו ואל מגדלו החזק יעבור , כי לא יבטח בעצמו עד היותו שם , מרוב פחד. ויש מפרשים (ראה אבן בלעם ע' 251 ): אפילו סלעו יעבור ויברח לו יותר רחוק; והראשון נכון. ויונתן תרגם: "ושלטונוהי מן קדם דחלא יעדון". וחתו מנס שריו - כמו מנס; שיפחד האדם ויחת כשיראה נס החיילות , כן יחתו שריו השרידים מהמגפה שיראו. אשר אור לו - זה האש וזה התנור יהיה לו בירושלם , שישרפם. ויש מפרשים (ראה ראב"ע): אשר אור לו בציון ותנור - על המזבח שהוא בבית המקדש , כלומר: לכבוד מזבחו ומקדשו יעשה זה. ויונתן תרגם: "דזיהור ליה בציון לעובדי אוריתא , ותנור בער ליה דאשא בירושלם לדעברו על מימריה".

וסלעו - חזקו שהוא כסלע. מנס - כי יאבד ויעדר הנס. אור - כפשטו על הנרות מן המנורה. ותנור - על המזבח. ובכל זה הערות , והכל 'אוצר יי'' יבא.

וסלעו ותוקפו שלסנחריב , ממגור מסביב שיפחד מן השם , שיעבור. וחתו , מן הנס שיעשה הבורא , שריו שלסנחריב. אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם - זה היא התבערה שעשה בחיל סנחריב (ראה יש' לז , לו).
ריכוז קישורים