תנ"ך - תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם: (ישעיהו פרק לג פסוק יא)

טקסט וניקוד:

תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם: (ישעיהו פרק לג פסוק יא)

טקסט בלבד:

תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם: (ישעיהו פרק לג פסוק יא)

תיקון קוראים:

תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם: (ישעיהו פרק לג פסוק יא)
אִתעַשַׁתתּוּן לְכוֹן עַמְמַיָא עַשׁתּוֹנִין דִּרשַׁע עֲבַדתּוּן לְכוֹן עוּבָדִין בִּישִׁין בְּדִיל עוּבָדֵיכוֹן בִּישַׁיָא מֵימְרִי כְעַלעוּלָא לְקַשָׁא יְשֵׁיצֵי יָתְכוֹן :

חשש - ל'; תאכלכם - ל'.

חשש - מין מוץ; דבר שנוח לדלק. רוחכם אש - מגופכם תצא רוח אש ותאכל החשש והקש.

תהרו - התי"ו לנוכח אשור. חשש - כאשר היא בלשון קדר , כ'מוץ'. רוחכם - יש אומרים (רס"ג תרגום): רוחכם תהיה כאש , והיא תאכלכם. והנכון שהוא דבק עם חשש: ולא תהיה רוח שישאכם , כי אם אש שתאכלכם.

תהרו חשש - מחשבה מדמה בכל מקום להריון , והמעשה ללדה. ועתה אומר לאשור שמחשבתם שחושבים על ישראל חשש להבה תהי להם , ומעשיהם יהיו להם לקש - להצית ולהבעיר אש בגופם. והנה האש והקש , ואיה הרוח לנפח? מרוחכם אש תאכלכם - שמרוחכם תצא ניפוח לאש , לאכל.

תהרו חשש - אמר כנגד העמים אשר במחנה מלך אשור; וקורא המחשבה 'הריון' והמעשה 'לידה'. והם חשבו ללכוד ירושלם ולא עלתה בידם , הנה מחשבתם הבל ומעשיהם תהו; וזהו חשש וקש - וחשש הוא הקש הדק. רוחכם אש תאכלכם - מחשבתכם תהיה אש שתאכל אתכם , כי בעבור שבאתם לירושלם וחשבתם ללכדה , תצא אש שתאכלכם; והוא מלאך יי' שיצא והכה במחנה אשור. וכינה אותה ההריגה בשריפת אש , וכן למעלה בפרשת "לכן ישלח יי' במשמניו רזון" (יש' י , טז); ושם הארכנו בפירוש.

תהרו - רמז לסנחריב ועמו. והכל דבור מהשם , או מהנביא שלוחו שהוא כמותו. רוחכם - בטעם 'געיא' (זקף גדול) , לקריאה נכח סנחריב ומחנהו. והטעם: רוחכם עצמו הוא אש תאכל עצמכם. וזה ענין נכבד , וכבר קדם רמז אחר באמרו "משתה שמנים" וגו' (יש' כה , ו); ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים