תנ"ך - פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי׀ יגור לנו אש אוכלה מי־יגור לנו מוקדי עולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִֽי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם: (ישעיהו פרק לג פסוק יד)

טקסט וניקוד:

פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי׀ יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי־יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם: (ישעיהו פרק לג פסוק יד)

טקסט בלבד:

פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי׀ יגור לנו אש אוכלה מי־יגור לנו מוקדי עולם: (ישעיהו פרק לג פסוק יד)

תיקון קוראים:

פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי׀ יגור לנו אש אוכלה מי־יגור לנו מוקדי עולם: (ישעיהו פרק לג פסוק יד)
אִתְּבַרוּ בְצִיוֹן חַיָיבִין דַּחלָא אֲחַדַתנוּן לְרַשִׁיעַיָא דַּהֲווֹ מְגַנְבִין אוֹרחָתְהוֹן אָמְרִין מַן יְדוּר לַנָא בְצִיוֹן דְּבַהּ זֵיהוֹר שְׁכִינְתָא כְּאִישָׁא אָכְלָא מַן יִתּוֹתַב לַנָא בִּירוּשׁלֶם דְּבַהּ עֲתִידִין רַשִׁיעַיָא לְאִתדָנָא לְאִתמְסָרָא לְגֵיהִנָם יְקֵידַת עָלַם :

אוכלה - ג' ומלא: יש' כט , ו; ל , ל; לג , יד.

אוכלה - ג' ומל'; מוקדי - ל' ומל'.

פחדו בציון חטאים - היאך ימצאו פתח לתשובה. מי יגור לנו באש אוכלה - כלומר: מי יעמוד בעדנו לשכך חמה בוערת? [לשון אחר: מי יגור לנו - פירוש: מי הוא לנו שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה? והוא משיב: אוהב צדקות וגו'.]

פחדו בציון חטאים - החטאים יאחזון חיל ורעדה ליום הדין מן הקדוש ברוך הוא שהוא שוכן בציון ודן את הרשעים , וחיל ורעדה תאחז חניפים , שיאמרו: מי יגור לנו אש אוכלה - מי משלנו יכול לגור בציון עם משרתי הקדוש ברוך הוא שדרים עמו בציון והם מוקדי עולם? והקדוש ברוך הוא משיבם: הריני מודיעכם מי הוא שיכול לגור עמי במחיצתי בציון: הולך צדקות ודובר מישרים וגו' הוא מרומים ישכון - הוא יכול לדור בציון שנקראת 'מרום' , דכתיב "ובאו ורננו במרום ציון" (יר' לא , יא) , ולא אתם; וכן הוא אומר "נשגב יי' כי שוכן מרום מלא ציון משפט וצדקה" (לעיל , ה). ואף מן אתרה לית היא חסרה , שציון נקראת 'מרום': הרשעים והחניפים מתפחדין לומר מי בהם (יכול) לגור בציון עם הקדוש ברוך הוא שהוא אוכל אש , והקדוש ברוך הוא משיבם: הולך צדקות הוא מרומים ישכון , ולא אתם; היה לו להשיב לפי שאילתם 'הוא ציון ישכון' , ולא: מרומים ישכון; אלא על כרחך אתה למד שנקרא 'מרום'. ומדרש רבותינו (ב"ר מח , ו): פחדו בציון חטאים אחזה רעדה לחניפים - אמר רבי ירמיה בן אליעזר: משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר , והיה זה לוקה וזה מרתת. אמר רבי יוחנן: כל 'חניפה' שנאמרה במקרא , במינים הכתוב מדבר; בנין אב שבכולן: אחזה רעדה חניפים. אמר רבי יהודה ברבי סימון (שם): לארכילסטס שמרד במלך; אמר המלך: כל מי שתופשו , אני נותן לו פרוקופו; עמד אחד ותפשו , אמר המלך: ישמרו שניהם עד למחר. והיה זה וזה מתפחד: זה מתפחד לומר: איזה דין דן אותו המלך; וזה מתפחד לומר איזה פרוקפי נותן לו המלך. כך לעתיד לבא , ישראל מתפחדים ואומות העולם מתפחדים; ישראל מתפחדים , דכתיב "ופחדו אל יי' ואל טובו" (הו' ג , ה) , ואומות העולם מתפחדים דכתיב: פחדו בציון חטאים. אמר רבי יהודה ברבי סימון: למה הוא קורא אותם מוקדי עולם? שאילו ניתן להם רשות , היו שורפים כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה. הולך צדקות - זה אברהם , שנאמר בו "ושמרו דרך יי' לעשות צדקה ומשפט" (בר' יח , יט); ודובר מישרים - "מישרים אהבוך" (שה"ש יד , כג); מואס בבצע מעשקות - "אם מחוט ועד שרוך נעל אם אקח מכל אשר לך" (בר' יד , כג); נוער כפיו מתמוך בשוחד - "הרימותי ידי אל יי'" (בר' יד , כב); הוא מרומים ישכון - רבי יהודה ברבי סימון ורבי חנין משום רבי יוחנן (ב"ר מד , יב): העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע , וזהו שאומר "הבט נא השמימה" (בר' טו , ה) , ואין אומר "הבט" אלא מלמעלה למטה; מצדות סלעים משגבו - אילו ענני כבוד; לחמו ניתן - "ואקחה פת לחם" (בר' יח , ה); מימיו נאמנים - "יוקח נא מעט מים" (בר' יח , ד); מלך ביפיו תחזינה עיניך - "וירא אליו יי'" (בר' יח , א). ולפי פשוטו: ראויים הם העינים שלא נסתכלו ברע , כעניין שנאמר למעלה: עוצם עיניו מראות ברע , שתחזינה מלך ביופיו. תראינה ארץ מרחקים - מארץ מרחקים - שהרחקתים שם , אראה אתכם נפלאות. [ותרגום ארץ מרחקים: אלו שנדונים בגיהנם.]

שמעו. קרובים - הם ישראל , על כן אחריו פחדו. פחדו - שיפחדו מהשם בראותם גבורתו במחנה אשור , ויאמרו: מי ממנו שיוכל לגור עם השם , שהוא אש אוכלה? והטעם בציון - ששם הכבוד.

'שמיעה' נופלת ברחוקים , ועל השמע יחילו מפניו; ו'דעת' ו'הבחנה' נופלת בקרובים , שישימו לב במה שיראו ויפחדו ממנו; כמו שמפרש: פחדו בציון , אתם הקרובים , חטאים שבה , במה שתראו חיל סנחריב ליקידת אש , לאמר: מי יגור לנו - מי משלנו יגור בציון , שהיא אש אכלה על ידי מקדש אלהים שבה , כענין "כל הקרב הקרב אל משכן יי' ימות" (במ' יז , כח) , ויראים לנפשם פן יקראם כאשור , והרי אש ששרפה את אשור בציון היא , כדכתיב "אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם" (יש' לא , ט); "והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה" (יש' י , יז); והוא משיבם:

פחדו בציון חטאים - החטאים שהיו בציון פחדו כאשר ראו מחנה אשור הגדול , והחנפים שהיו בה אחזה רעדה , ואמרו: מי יגור לנו - כלומר: מי יעמוד בעבורינו כנגד המחנה הזה , שהוא אש אוכלה ומוקדי עולם. והחטאים והחנפים אשר בציון הוא שפחדו , כי לא בטחו ביי' שיצילם , והם שבנא וסיעתו; אבל הצדיקים אשר בה , אם פחדו , בטחו ביי' , ולא אמרו מי יגור לנו , כי אמרו כי האל יצילם בשובם אליו וזעקם והתפללם לפניו; והם חזקיהו וסיעתו. אוכלה - בצירי עי"ן הפועל , וכן "ולהב אש אוכלה" (יש' כט , ו); "נוטרה את הכרמים" (שה"ש א , ו) , והדומים להם. ויונתן תרגם אש אוכלה על האל , ותרגם: "מאן ידור לנא בציון דבה זיהור שכינתיה כאישא אכלא , ומאן איתותב לנא בירושלם , דבה עתידין רשיעיא לאיתדנא ולאיתמסרא לגיהנם יקידת נור עלם".

אש אוכלה - כן היו קֹראים לסנחריב. לכן השיבם: הולך צדקות וגו' - וזה הוא חזקיה; וכן עליו: הוא מרומים ישכון , והוא מלך ביופיו. וטעם תחזינה - התחזינה ותראינה? ארץ מרחקים - הוא ארץ אשור שהיא רחוקה מירושלם , כמו שכתוב "מארץ רחוקה באו אלי מבבל" (יש' לט , ג). וזה נמשך באמרו לבך יהגה אימה , כי בתחלה ירא חזקיה שיגלה סנחריב אותו לאשור כמו שגלו שם רבים ממלכינו , ולכן קצץ דלתות ההיכל (ראה מ"ב יח , טז) , וגם באחרונה פחד מזה , כמו ששלח לישעיה כאשר כתוב (ראה יש' לז , ב) , ולכן אמר לו ישעיה: לבך יהגה אימה וגו'. וזה דבור פנימי , כטעם "ויאמר עשו בלבו" (בר' כז , מא) , כי לא היה רוצה להראות ולפרסם כי היה מתפחד; ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

פחדו בציון חטאים - הרשעים היו מתפחדים מסנחריב והיו אומרין: מי יגור לנו - כלומר: מי יתן לנו גירות לגור מפני האש האוכלה , ומי יגור לנו מוקדי עולם - טוב הוא שנמסר בידו ולא נעמוד לנגדו.
ריכוז קישורים