תנ"ך - לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את־המגדלים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים: (ישעיהו פרק לג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת־הַמִּגְדָּלִים: (ישעיהו פרק לג פסוק יח)

טקסט בלבד:

לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את־המגדלים: (ישעיהו פרק לג פסוק יח)

תיקון קוראים:

לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את־המגדלים: (ישעיהו פרק לג פסוק יח)
לִבָּך יְחַשֵׁיב רַברְבָן אֵיכָא סָפְרַיָא אֵיכָא חָשְׁבַיָא יֵיתוֹן אִם יִכְּלוּן לְחַשָׁבָא מִניַן קְטִילֵי רֵישֵׁי מַשׁרְיָת גִּיבָּרַיָא :

לבך יהגה אימה - כשתראה המלכים והשרים והחכמים , שהיו שליטים בחייהם , והרי הם נידונין בגיהנם , יהגה לבך אימה ותאמר: איה חכמתן וגדולתן של אילו , שהיה סופר בחייו ושוקל כל דבר חכמה , שהיו שואלין ממנו כל עצת מלכות. איה סופר את המגדלים - גם הוא דבר מלכות: ממונה על בתי המלכות , כמה הם , וכמה מגדלים צריך לעיר פלונית. וכן "סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה" (תה' מח , יג): כמה מגדלים היא צריכה. [דבר אחר: איה סופר את המגדלים - פירוש , שהיה סופר המגדלים אשר בעיר ועיר; כי אותם הבתים הגבוהים היו חשובים , ונותנים יותר במס. וכל אותה המחשבה והפחד לא יהיה לך עוד.]

לבך יהגה אימה - כשתראה המלכים והשרים והחכמים , שהיו שליטים בחייהם והרי הם נדונים בגיהנם , יהגה לבך ותאמר: איה חכמתן וגדולתן של אילו? שהיה סופר בחייו ושוקל כל דבר חכמה , שהיו שואלים ממנו כל עצות מלכות כמה הם. איה סופר את המגדלים - גם הוא דבר מלכות: ממונה על בתי מלכות כמה הם , כמה מגדלים צריך לעיר פלונית; וכן "סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה" (תה' מח , יג) - כמה מגדלים היא צריכה. [ולפי תרגומו: איה סופר את המגדלים - הם המלכים והשרים , כלומר: מי הוא שיכול לספור ולידע כמה מלכים ושלטונים הדומין למגדלים השמיד הקדוש ברוך הוא מן האומות ביום שינקום נקמת בניו.]

לבך ידבר בנפשו אימה. איה סופר - הוא הכותב , כמה עונש כל אדם. איה שוקל איה סופר את המגדלים - מגזרת "מספר" (יש' י , יט) , כי נתנו עונש על כל מגדל.

הולך צדקות ודובר מישרים ומשפיל עצמו בלי גאות , הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו; מואס בבצע מעשקות , נוער כפיו מתמוך בשחד , הוא לחמו נתן תמיד , דבר יום ביומו , ומימיו נאמנים , שלא יפסקו לעולם; אטם אזנו משמע דמים , הוא לא ישמע עם עמקי שפה משמע נלעג לשון אין בינה; עצם עיניו מראות ברע , הוא לא יראה את עם נעז; וכן כלם , 'מדה כנגד מדה'. נער כפיו - מנער אתם למטה מלהחזיק בם שחד. משמע דמים - עצת דמים שמיעצין אותו , כגון "לכה אתנו נארבה לדם" (מש' א , יא). מראות ברע - להיות שמח באיד חבירו , לראות ולשמח ברעתו. לחמו נתן - דברים הנוהגים במי שהוא עומד במקום גבוה מאד: צריך שיהא לחמו ומימיו ניתנים לו תמיד , וגם רואה למרחוק , והוא שאומר: תראינה ארץ מרחקים; וכך אומר: ומשם , ממרומים שתשכון , תחזינה עיניך מלך ביפיו - מלכי הגוים בעשרם ובכבודם , כענין "יפה ענף וחרש מיצל... וייף בגדלו... יפה עשיתיו ברוב דליותיו" (יח' לא , ג ואי'); "מלא חכמה וכליל יופי" (יח' כח , יב) - במלך צֹר; וכן תראינה ארץ מרחקים - ארצות גוים מיושבות. ואז לבך יהמה , ויחשב אימה עליהם , לאמר: איך אתקיים בין אילו המלכים והאומות? איה סופר עמים רבים ומלכים עצומים כאלה? איה שוקל עשרם וכבודם? כלומר: מי ישוה להם בעשר ובכבוד , בד בבד , משקל במשקל? - מלשון "לו שקול ישקל כעסי" (איוב ו , ב) , ומלשון "במאזנים לעלות" (תה' סב , י) , ומלשון "ישקלני במאזני צדק" (איוב לא , ו). וזה מוסב על מלך ביפיו ועל ארץ מרחקים. תאמר: איה סופר את המגדלים - מי יבנה מבצרות מעוזים של ארצות הללו? וכלפי שהוא יחיד כאן יירא , לומר: מי אני כנגד כל אלה? וכלפי מצדות סלעים , שהוא שוכן בו , יירא לאמר: מה מעוז ומשגב הוא זה שאני בו , לעמוד כנגד כל אלה? והוא מלשון "ספרו מגדליה" (תה' מח , יד); "ואת בתי ירושלם ספרתם" (יש' כב , י). וכלפי האימה שיהגה לבו , מחזק את לבו לאמר: לא תירא ולא תחת , שאת עם נועז וקשה לא תראה לעולם שיבא עליך. עם עמקי שפה משמע נלעג לשון - שלא תבין מה ידבר , כענין "גוי" אשר "לא תדע לשונו ולא תשמע מה ידבר" (יר' ה , טו).

לבך יהגה אימה - לבך שהיה הוגה אימה טרם זה , כלומר: כל היום היית בפחד מן המס , והיית מחשב בליבך: איה סופר - עתה יבוא עלינו כותב שיכתוב המס , ושוקל הכסף מידינו , וסופר את המגדלים - פירוש: שהיה סופר המגדלים אשר בכל עיר ועיר , כי אותם הבתים הגדולים היו חשובים ונותנים יותר במס; וכל אותה המחשבה והפחד לא יהיה לך עוד: את עם נועז לא תראה - עוד לא תראה את הסופרים והשוקלים. ויונתן תרגם: "ליבך יחשב רברבן איכה ספרייא איכא חשיבייא ייתון ואם יכלון לחשבא מניין קטולי רישי משריית גיברייא". את עם נועז - כמו 'עז' , והוא 'נפעל' , ושרשו 'יעז'; ו'יעז' ו'עזז' בעניין אחד. 'ועם עז' הם הכשדים; עם עמקי שפה משמוע , שהיו מדברים ארמית , שלא היו שומעים ומבינים אותו ישראל אלא יחידים מהם , כמו שאמרו אליקים ושבנא ויואח אל רבשקה "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם" וג' (יש' לו , יא) - נראה כי העם לא היו מבינים ארמית. ולשון אחר לאשר לא יבינו הוא עמוק ונלעג , כמו שאמר "בלעגי שפה ובלשון אחרת" (יש' כח , יא). משמוע - פירוש: מהבין , כמו "גוי אשר לא תשמע לשונו" (דב' כח , מט); וכן אמר: אין בינה - שלא היו מבינים אותו; והעניין כפול במלות שונות.

אש אוכלה - כן היו קֹראים לסנחריב. לכן השיבם: הולך צדקות וגו' - וזה הוא חזקיה; וכן עליו: הוא מרומים ישכון , והוא מלך ביופיו. וטעם תחזינה - התחזינה ותראינה? ארץ מרחקים - הוא ארץ אשור שהיא רחוקה מירושלם , כמו שכתוב "מארץ רחוקה באו אלי מבבל" (יש' לט , ג). וזה נמשך באמרו לבך יהגה אימה , כי בתחלה ירא חזקיה שיגלה סנחריב אותו לאשור כמו שגלו שם רבים ממלכינו , ולכן קצץ דלתות ההיכל (ראה מ"ב יח , טז) , וגם באחרונה פחד מזה , כמו ששלח לישעיה כאשר כתוב (ראה יש' לז , ב) , ולכן אמר לו ישעיה: לבך יהגה אימה וגו'. וזה דבור פנימי , כטעם "ויאמר עשו בלבו" (בר' כז , מא) , כי לא היה רוצה להראות ולפרסם כי היה מתפחד; ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

לבך יהגה אימה מפחד שלסנחריב , והיִּתה אומר: איה סופר שיוכל לספור הממון שיקח מירושלם סביב , ואיה שוקל שיוכל לשוקלו , ואיה סופר את המגדלים שיעמיד סביב ירושלם לכובשה.
ריכוז קישורים