תנ"ך - את־עם
נועז
לא
תראה
עם
עמקי
שפה
משמוע
נלעג
לשון
אין
בינה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶת־עַ֥ם
נוֹעָ֖ז
לֹ֣א
תִרְאֶ֑ה
עַ֣ם
עִמְקֵ֤י
שָׂפָה֙
מִשְּׁמ֔וֹעַ
נִלְעַ֥ג
לָשׁ֖וֹן
אֵ֥ין
בִּינָֽה:
(ישעיהו פרק לג פסוק יט)
אֶת־עַם
נוֹעָז
לֹא
תִרְאֶה
עַם
עִמְקֵי
שָׂפָה
מִשְּׁמוֹעַ
נִלְעַג
לָשׁוֹן
אֵין
בִּינָה:
(ישעיהו פרק לג פסוק יט)
את־עם
נועז
לא
תראה
עם
עמקי
שפה
משמוע
נלעג
לשון
אין
בינה:
(ישעיהו פרק לג פסוק יט)
את־עם
נועז
לא
תראה
עם
עמקי
שפה
משמוע
נלעג
לשון
אין
בינה:
(ישעיהו פרק לג פסוק יט)
יָת
מַרוַת
עַם
תַּקִיף
לָא
תוֹסֵיף
לְמִחזֵי
עַמָא
דַהֲוָה
עַמִיק
מַמלַלהוֹן
מִלְמִשׁמַע
מְלַעֲגִין
בְּלִישָׁנְהוֹן
מִדְּלֵית
בְּהוֹן
סֻכלְתָנוּ
:
עמקי
-
ג':
יש'
לג
,
יט;
יח'
ג
,
ה
,
ו.
לשון
-
י"ז
(בקמץ):
שמ'
ד
,
י;
יש'
לג
,
יט;
מה
,
כג;
נד
,
יז;
נז
,
ד;
יח'
ג
,
ה
,
ו;
לו
,
ג;
תה'
יב
,
ד;
קכ
,
ג;
קמ
,
יב;
מש'
ו
,
כד;
טו
,
ד;
טז
,
א;
יח
,
כא;
כח
,
כג;
איוב
ה
,
כא.
את
עם
נועז
-
כמו
"לועז"
(תה'
קיד
,
א)
-
אילו
כל
האומות
שאין
לשונם
לשון
הקודש.
לא
תראה
-
לא
תחשוב
בלבך
,
כי
כולם
יהיו
חשיכים
ושפלים.
נלעג
לשון
,
"ולשון
עלגים"
(יש'
לב
,
ד)
,
ועמקי
שפה
-
כל
זה
לשון
שפת
נכרית
,
שאין
מדברים
בלשון
הקודש.
עמקי
שפה
-
כמו
"ויהי
כל
הארץ
שפה
אחת"
(בר'
יא
,
א).
את
עם
נועז
לא
תראה
-
"מלך
ביופיו
תחזינה
עיניך"
(לעיל
,
יז)
,
אבל
את
עם
נועז
לא
תראה.
מהו
עם
נועז?
זהו
עם
עמקי
שפה
משמוע
-
בכל
מקום
שגלו
ישראל
אל
עם
ועם
אשר
לא
יכלו
להבין
את
דבריהם
עד
שנתיישנו
בארץ
,
קורא
'עם
נועז'
,
שהוצרכו
ללעוז
להם
את
דבריהם
מחדש
בתחילת
שבתם
שם.
אותו
עם
נועז
לא
תראה
,
כי
משם
יקבצך
ומשם
יקחך
(ע"פ
דב'
ל
,
ד).
[ולפי
תרגומו:
עם
נועז
-
עם
שהיה
מתחזק
עליך
עד
עכשיו.]
עם
נועז
לא
תראה
,
ואת
מי
תראה?
ציון
תראה;
הדא
הוא
דכתיב:
חזה
ציון
קרית
מועדנו
-
שיהו
ישראל
נאספים
שם
במועדות.
אהל
בל
יצען
-
בל
ישח
,
ודומה
לו
"אלון
בצעננים"
(שו'
ד
,
יא)
,
ומתרגמינן:
"מישר
אגניא"
(ת"י)
,
והם
נקעים
שבשדות
,
גומות
שהמים
נאספים
שם
מן
הנהר
והגבשושית.
ובי"ת
של
"בצעננים"
(שו'
ד
,
יא)
אינה
נשרשת
בתיבה
,
אלא
משמשת
היא.
ובל
יסע
יתידותיו
לנצח
-
שלא
יצטרך
להסיעו
משם
למקום
אחר.
את
עם
נועז
-
לא
נדע
אם
הנו"ן
שורש
או
לבניין
נפעל
,
והיא
מלה
זרה
,
אין
לה
משפחה.
והטעם:
עם
נכרי
או
משֻנֶּה.
והאומר
(רס"ג)
כי
הנו"ן
תחת
למ"ד
,
לא
דבר
נכונה.
נלעג
לשון
-
כי
כל
לשון
שלא
יבין
אדם
אותה
,
הוא
בעיניו
ללעג.
הולך
צדקות
ודובר
מישרים
ומשפיל
עצמו
בלי
גאות
,
הוא
מרומים
ישכן
מצדות
סלעים
משגבו;
מואס
בבצע
מעשקות
,
נוער
כפיו
מתמוך
בשחד
,
הוא
לחמו
נתן
תמיד
,
דבר
יום
ביומו
,
ומימיו
נאמנים
,
שלא
יפסקו
לעולם;
אטם
אזנו
משמע
דמים
,
הוא
לא
ישמע
עם
עמקי
שפה
משמע
נלעג
לשון
אין
בינה;
עצם
עיניו
מראות
ברע
,
הוא
לא
יראה
את
עם
נעז;
וכן
כלם
,
'מדה
כנגד
מדה'.
נער
כפיו
-
מנער
אתם
למטה
מלהחזיק
בם
שחד.
משמע
דמים
-
עצת
דמים
שמיעצין
אותו
,
כגון
"לכה
אתנו
נארבה
לדם"
(מש'
א
,
יא).
מראות
ברע
-
להיות
שמח
באיד
חבירו
,
לראות
ולשמח
ברעתו.
לחמו
נתן
-
דברים
הנוהגים
במי
שהוא
עומד
במקום
גבוה
מאד:
צריך
שיהא
לחמו
ומימיו
ניתנים
לו
תמיד
,
וגם
רואה
למרחוק
,
והוא
שאומר:
תראינה
ארץ
מרחקים;
וכך
אומר:
ומשם
,
ממרומים
שתשכון
,
תחזינה
עיניך
מלך
ביפיו
-
מלכי
הגוים
בעשרם
ובכבודם
,
כענין
"יפה
ענף
וחרש
מיצל...
וייף
בגדלו...
יפה
עשיתיו
ברוב
דליותיו"
(יח'
לא
,
ג
ואי');
"מלא
חכמה
וכליל
יופי"
(יח'
כח
,
יב)
-
במלך
צֹר;
וכן
תראינה
ארץ
מרחקים
-
ארצות
גוים
מיושבות.
ואז
לבך
יהמה
,
ויחשב
אימה
עליהם
,
לאמר:
איך
אתקיים
בין
אילו
המלכים
והאומות?
איה
סופר
עמים
רבים
ומלכים
עצומים
כאלה?
איה
שוקל
עשרם
וכבודם?
כלומר:
מי
ישוה
להם
בעשר
ובכבוד
,
בד
בבד
,
משקל
במשקל?
-
מלשון
"לו
שקול
ישקל
כעסי"
(איוב
ו
,
ב)
,
ומלשון
"במאזנים
לעלות"
(תה'
סב
,
י)
,
ומלשון
"ישקלני
במאזני
צדק"
(איוב
לא
,
ו).
וזה
מוסב
על
מלך
ביפיו
ועל
ארץ
מרחקים.
תאמר:
איה
סופר
את
המגדלים
-
מי
יבנה
מבצרות
מעוזים
של
ארצות
הללו?
וכלפי
שהוא
יחיד
כאן
יירא
,
לומר:
מי
אני
כנגד
כל
אלה?
וכלפי
מצדות
סלעים
,
שהוא
שוכן
בו
,
יירא
לאמר:
מה
מעוז
ומשגב
הוא
זה
שאני
בו
,
לעמוד
כנגד
כל
אלה?
והוא
מלשון
"ספרו
מגדליה"
(תה'
מח
,
יד);
"ואת
בתי
ירושלם
ספרתם"
(יש'
כב
,
י).
וכלפי
האימה
שיהגה
לבו
,
מחזק
את
לבו
לאמר:
לא
תירא
ולא
תחת
,
שאת
עם
נועז
וקשה
לא
תראה
לעולם
שיבא
עליך.
עם
עמקי
שפה
משמע
נלעג
לשון
-
שלא
תבין
מה
ידבר
,
כענין
"גוי"
אשר
"לא
תדע
לשונו
ולא
תשמע
מה
ידבר"
(יר'
ה
,
טו).
לבך
יהגה
אימה
-
לבך
שהיה
הוגה
אימה
טרם
זה
,
כלומר:
כל
היום
היית
בפחד
מן
המס
,
והיית
מחשב
בליבך:
איה
סופר
-
עתה
יבוא
עלינו
כותב
שיכתוב
המס
,
ושוקל
הכסף
מידינו
,
וסופר
את
המגדלים
-
פירוש:
שהיה
סופר
המגדלים
אשר
בכל
עיר
ועיר
,
כי
אותם
הבתים
הגדולים
היו
חשובים
ונותנים
יותר
במס;
וכל
אותה
המחשבה
והפחד
לא
יהיה
לך
עוד:
את
עם
נועז
לא
תראה
-
עוד
לא
תראה
את
הסופרים
והשוקלים.
ויונתן
תרגם:
"ליבך
יחשב
רברבן
איכה
ספרייא
איכא
חשיבייא
ייתון
ואם
יכלון
לחשבא
מניין
קטולי
רישי
משריית
גיברייא".
את
עם
נועז
-
כמו
'עז'
,
והוא
'נפעל'
,
ושרשו
'יעז';
ו'יעז'
ו'עזז'
בעניין
אחד.
'ועם
עז'
הם
הכשדים;
עם
עמקי
שפה
משמוע
,
שהיו
מדברים
ארמית
,
שלא
היו
שומעים
ומבינים
אותו
ישראל
אלא
יחידים
מהם
,
כמו
שאמרו
אליקים
ושבנא
ויואח
אל
רבשקה
"דבר
נא
אל
עבדיך
ארמית
כי
שומעים
אנחנו
ואל
תדבר
אלינו
יהודית
באזני
העם"
וג'
(יש'
לו
,
יא)
-
נראה
כי
העם
לא
היו
מבינים
ארמית.
ולשון
אחר
לאשר
לא
יבינו
הוא
עמוק
ונלעג
,
כמו
שאמר
"בלעגי
שפה
ובלשון
אחרת"
(יש'
כח
,
יא).
משמוע
-
פירוש:
מהבין
,
כמו
"גוי
אשר
לא
תשמע
לשונו"
(דב'
כח
,
מט);
וכן
אמר:
אין
בינה
-
שלא
היו
מבינים
אותו;
והעניין
כפול
במלות
שונות.
את
עם
נועז
-
לשון
'תוקף'
ו'עוז'
ו'תגבורת'
ו'גבורה'.
לא
תראה
אותו
שיכנס
בירושלם.
עם
עמקי
שפה
משמוע
לשונם
והוא
נלעג
לשון
-
כמו
'עלג'
,
והוא
כמו
'כבש'
-
'כשב';
אלא
חזה
ציון
שהיא
קרית
מועדינו
,
וירושלים
נוה
שאנן
-
שאנן
ושקט
מבלי
אימה.
אוהל
בל
יצען
-
אין
לו
דומה
,
ופתרונו
לפי
העניין:
לשון
'העתקה'
הוא.