תנ"ך - חזה
ציון
קרית
מועדנו
עיניך
תראינה
ירושלם
נוה
שאנן
אהל
בל־יצען
בל־יסע
יתדתיו
לנצח
וכל־חבליו
בל־ינתקו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חֲזֵ֣ה
צִיּ֔וֹן
קִרְיַ֖ת
מוֹעֲדֵ֑נוּ
עֵינֶיךָ֩
תִרְאֶ֨ינָה
יְרוּשָׁלִַ֜ם
נָוֶ֣ה
שַׁאֲנָ֗ן
אֹ֤הֶל
בַּל־יִצְעָן֙
בַּל־יִסַּ֤ע
יְתֵדֹתָיו֙
לָנֶ֔צַח
וְכָל־חֲבָלָ֖יו
בַּל־יִנָּתֵֽקוּ:
(ישעיהו פרק לג פסוק כ)
חֲזֵה
צִיּוֹן
קִרְיַת
מוֹעֲדֵנוּ
עֵינֶיךָ
תִרְאֶינָה
יְרוּשָׁלִַם
נָוֶה
שַׁאֲנָן
אֹהֶל
בַּל־יִצְעָן
בַּל־יִסַּע
יְתֵדֹתָיו
לָנֶצַח
וְכָל־חֲבָלָיו
בַּל־יִנָּתֵקוּ:
(ישעיהו פרק לג פסוק כ)
חזה
ציון
קרית
מועדנו
עיניך
תראינה
ירושלם
נוה
שאנן
אהל
בל־יצען
בל־יסע
יתדתיו
לנצח
וכל־חבליו
בל־ינתקו:
(ישעיהו פרק לג פסוק כ)
חזה
ציון
קרית
מועדנו
עיניך
תראינה
ירושלם
נוה
שאנן
אהל
בל־יצען
בל־יסע
יתדתיו
לנצח
וכל־חבליו
בל־ינתקו:
(ישעיהו פרק לג פסוק כ)
תִּחזֵי
בְמַפַּלתְּהוֹן
צִיוֹן
קִריַת
זִמנַנָא
עֵינָך
יִחזְיָן
בְּנֶחָמַת
יְרוּשׁלֶם
בְּאַצלָחוּתַהּ
בִּשׁלֵיוְתַהּ
כְּמַשׁכְּנָא
דְּלָא
מִתפָּרַק
וְלָא
מִשׁתַּלפָן
סִיכּוֹהִי
לְעָלַם
וְכָל
אֲטוּנוֹהִי
לָא
מִתפַּסקִין
:
חזה
-
ג':
יש'
לג
,
כ;
מח
,
ו;
דנ'
ג
,
יט.
וכל
'חזה
התנופה'
דכותהון.
חזה
-
ג';
מועדנו
-
ל'
וחס';
יצען
-
ל';
בל
-
יסע
-
ל';
ינתקו
-
ל'.
חזה
ציון
-
ואת
מי
תראה
להחשב
בלבך
מלוכה
ושררה?
את
ציון
אשר
היא
קרית
בית
וועד
לנו.
בל
יצען
-
בל
ישח;
ודומה
לו
"אלון
בצעננים"
(שו'
ד
,
יא)
,
ומתרגמינן:
"מישר
אגניא"
,
והם
נקעים
שבשדות
,
שקורין
'קומביש'
(בלעז)
,
שהמים
נאספים
שם
מן
ההרים
והגבשושיות;
ובי"ת
של
'בצעננים'
-
אומר
אני
,
שאינה
נשרשת
בתיבה
,
אלא
משמשת
היא.
בל
יסע
יתידותיו
-
היתידות
,
שקושרין
בהן
מיתרי
האהל
,
בל
יסע
אותם
מן
הארץ
,
ממקום
תקיעתם
,
כמו:
"ויסיעו
אבנים
גדולות"
(מ"א
ה
,
לא);
וכן:
"ויסיעם
עם
הבריח"
(שו'
טז
,
ג)
-
לשון
'תלישה'.
כי
אם
-
מוסב
על
בל
יסע
יתידותיו
ועל
בל
ינתקו
-
הרעה
לא
תהיה
,
כי
אם
הטובה:
יי'
שם
אדיר
לנו;
והעיר
תהיה
מקום
נהרים
יאורים
,
כעניין
שנאמר:
"וימד
אלף
ויעבירני
נחל
,
אשר
לא
אוכל
לעבור"
(יח'
מז
,
ד);
וכן
נבא
יואל
"ומעיין
מבית
יי'
יצא"
(ד
,
יח)
,
והוא
הנחל
שיהא
מתגבר
ועולה.
אני
שיט
-
אנייה
השטה
בים.
וצי
אדיר
-
"ובורני
רבתא"
(ת"י).
את
עם
נועז
לא
תראה
-
"מלך
ביופיו
תחזינה
עיניך"
(לעיל
,
יז)
,
אבל
את
עם
נועז
לא
תראה.
מהו
עם
נועז?
זהו
עם
עמקי
שפה
משמוע
-
בכל
מקום
שגלו
ישראל
אל
עם
ועם
אשר
לא
יכלו
להבין
את
דבריהם
עד
שנתיישנו
בארץ
,
קורא
'עם
נועז'
,
שהוצרכו
ללעוז
להם
את
דבריהם
מחדש
בתחילת
שבתם
שם.
אותו
עם
נועז
לא
תראה
,
כי
משם
יקבצך
ומשם
יקחך
(ע"פ
דב'
ל
,
ד).
[ולפי
תרגומו:
עם
נועז
-
עם
שהיה
מתחזק
עליך
עד
עכשיו.]
עם
נועז
לא
תראה
,
ואת
מי
תראה?
ציון
תראה;
הדא
הוא
דכתיב:
חזה
ציון
קרית
מועדנו
-
שיהו
ישראל
נאספים
שם
במועדות.
אהל
בל
יצען
-
בל
ישח
,
ודומה
לו
"אלון
בצעננים"
(שו'
ד
,
יא)
,
ומתרגמינן:
"מישר
אגניא"
(ת"י)
,
והם
נקעים
שבשדות
,
גומות
שהמים
נאספים
שם
מן
הנהר
והגבשושית.
ובי"ת
של
"בצעננים"
(שו'
ד
,
יא)
אינה
נשרשת
בתיבה
,
אלא
משמשת
היא.
ובל
יסע
יתידותיו
לנצח
-
שלא
יצטרך
להסיעו
משם
למקום
אחר.
חזה
-
אין
צורך
לאדם
שילך
לחזות
מלך
אשור
,
רק
חזה
ציון.
קרית
מועדינו
-
כמשמעו
,
או
כמו
"שרפו
כל
מועדי
אל"
(תה'
עד
,
ח).
אהל
-
חסר
כ"ף.
יצען
-
אין
ריע
לו.
וטעמו:
לא
יפל
,
או
בל
יסע
יתד
מיתידותיו.
וכל
חבליו
-
הם
המיתרים.
ועד
שאתה
מביט
ורואה
על
ארץ
מרחקים
,
ועד
שאתה
חוזה
מלכי
הגוים
ביפים
,
וירא
וחרד
עליהם
(ראה
לעיל
,
יז
-
יח)
,
חזה
ציון
קרית
מועדנו
-
ששם
אני
נועד
אליך
,
ואני
שוכן
בתוכה
עמך
,
ותראה
אֹתי
ביפיי
ובכבודי
הגדול
משלהם
,
ולא
תירא.
הסב
עיניך
מארצות
מרחקים
,
ותראה
ירושלם
נוה
שאנן
-
שתראה
שאע"פ
שמלכי
אשור
כיבשו
הכל
,
נותרה
ולא
יכול
לה
,
לפי
ששכינתי
בה.
אהל
בל
יצען
-
שאחד
מכל
חבליו
ומיתריו
לא
ינתק
לעולם.
בל
יסע
-
שיתדותיו
קיימין
לעולם.
חזה
ציון
-
אותו
עם
נועז
לא
תראה
(ראה
לעיל
,
יט)
,
אלא
מה
תראה?
ציון
קרית
מועדינו
-
שהיו
באים
שם
למועדים
שלש
פעמים
בשנה;
כי
עד
עתה
לא
היתה
קרית
מועדינו
בימי
מלכי
ישראל
,
שלא
היו
באים
שם
כל
ישראל;
גם
בימי
אחז
שהיו
בטלים
מועדי
השם
וקרבנותיו
,
כי
גם
בתחילת
מלכות
חזקיהו
כתב
על
אפרים
ומנשה
אגרות
,
שיבואו
לירושלם
לעשות
פסח
,
והיו
משחקים
ברצים
ומלעיגים
בם
(ראה
דה"ב
ל
,
י).
ועתה
עיניך
תראינה
ירושלם
נוה
שאנן
,
כי
עד
עתה
לא
היתה
שאנן
,
שהיתה
יד
מלכי
האומות
עליה.
אהל
בל
יצען
-
פירושו
לפי
עניינו
כתרגומו:
"כמשכנא
דלא
מתפרק"
,
כי
לא
מצאנו
לו
חבר
במקרא.
ואדוני
אבי
ז"ל
פירשו
משרש
'יצע'
ומעניינו
,
והנו"ן
נוספת
,
בשקל
'בניין'
,
'קניין'
,
'אלמן'
,
'רחמן';
ופירושו:
אהל
שלא
יורד
ולא
יהיה
מוצע
לעולם
,
אלא
לעולם
יהיה
פרוש
ונטוי.
בל
יסע
יתידותיו
-
אפילו
אחד
מיתדותיו
לא
יסע.
ולפי
שדמה
אותו
לאהל
,
אמר
יתדותיו
וחבליו
,
שינטה
עם
יתדות
וחבלים.
ומה
שאמר
לנצח
,
רוצה
לומר:
זמן
רב.
חזה
-
אבל
חזה.
ובא
בלשון
צווי
,
והוא
נכון
בעברי
ובהגיון
כמו
תראינה
שבא
בלשון
עתיד.
את
עם
נועז
-
לשון
'תוקף'
ו'עוז'
ו'תגבורת'
ו'גבורה'.
לא
תראה
אותו
שיכנס
בירושלם.
עם
עמקי
שפה
משמוע
לשונם
והוא
נלעג
לשון
-
כמו
'עלג'
,
והוא
כמו
'כבש'
-
'כשב';
אלא
חזה
ציון
שהיא
קרית
מועדינו
,
וירושלים
נוה
שאנן
-
שאנן
ושקט
מבלי
אימה.
אוהל
בל
יצען
-
אין
לו
דומה
,
ופתרונו
לפי
העניין:
לשון
'העתקה'
הוא.