תנ"ך - חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל־יצען בל־יסע יתדתיו לנצח וכל־חבליו בל־ינתקו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֲזֵ֣ה צִיּ֔וֹן קִרְיַ֖ת מוֹעֲדֵ֑נוּ עֵינֶיךָ֩ תִרְאֶ֨ינָה יְרוּשָׁלִַ֜ם נָוֶ֣ה שַׁאֲנָ֗ן אֹ֤הֶל בַּל־יִצְעָן֙ בַּל־יִסַּ֤ע יְתֵדֹתָיו֙ לָנֶ֔צַח וְכָל־חֲבָלָ֖יו בַּל־יִנָּתֵֽקוּ: (ישעיהו פרק לג פסוק כ)

טקסט וניקוד:

חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל־יִצְעָן בַּל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל־חֲבָלָיו בַּל־יִנָּתֵקוּ: (ישעיהו פרק לג פסוק כ)

טקסט בלבד:

חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל־יצען בל־יסע יתדתיו לנצח וכל־חבליו בל־ינתקו: (ישעיהו פרק לג פסוק כ)

תיקון קוראים:

חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל־יצען בל־יסע יתדתיו לנצח וכל־חבליו בל־ינתקו: (ישעיהו פרק לג פסוק כ)
תִּחזֵי בְמַפַּלתְּהוֹן צִיוֹן קִריַת זִמנַנָא עֵינָך יִחזְיָן בְּנֶחָמַת יְרוּשׁלֶם בְּאַצלָחוּתַהּ בִּשׁלֵיוְתַהּ כְּמַשׁכְּנָא דְּלָא מִתפָּרַק וְלָא מִשׁתַּלפָן סִיכּוֹהִי לְעָלַם וְכָל אֲטוּנוֹהִי לָא מִתפַּסקִין :

חזה - ג': יש' לג , כ; מח , ו; דנ' ג , יט. וכל 'חזה התנופה' דכותהון.

חזה - ג'; מועדנו - ל' וחס'; יצען - ל'; בל - יסע - ל'; ינתקו - ל'.

חזה ציון - ואת מי תראה להחשב בלבך מלוכה ושררה? את ציון אשר היא קרית בית וועד לנו. בל יצען - בל ישח; ודומה לו "אלון בצעננים" (שו' ד , יא) , ומתרגמינן: "מישר אגניא" , והם נקעים שבשדות , שקורין 'קומביש' (בלעז) , שהמים נאספים שם מן ההרים והגבשושיות; ובי"ת של 'בצעננים' - אומר אני , שאינה נשרשת בתיבה , אלא משמשת היא. בל יסע יתידותיו - היתידות , שקושרין בהן מיתרי האהל , בל יסע אותם מן הארץ , ממקום תקיעתם , כמו: "ויסיעו אבנים גדולות" (מ"א ה , לא); וכן: "ויסיעם עם הבריח" (שו' טז , ג) - לשון 'תלישה'. כי אם - מוסב על בל יסע יתידותיו ועל בל ינתקו - הרעה לא תהיה , כי אם הטובה: יי' שם אדיר לנו; והעיר תהיה מקום נהרים יאורים , כעניין שנאמר: "וימד אלף ויעבירני נחל , אשר לא אוכל לעבור" (יח' מז , ד); וכן נבא יואל "ומעיין מבית יי' יצא" (ד , יח) , והוא הנחל שיהא מתגבר ועולה. אני שיט - אנייה השטה בים. וצי אדיר - "ובורני רבתא" (ת"י).

את עם נועז לא תראה - "מלך ביופיו תחזינה עיניך" (לעיל , יז) , אבל את עם נועז לא תראה. מהו עם נועז? זהו עם עמקי שפה משמוע - בכל מקום שגלו ישראל אל עם ועם אשר לא יכלו להבין את דבריהם עד שנתיישנו בארץ , קורא 'עם נועז' , שהוצרכו ללעוז להם את דבריהם מחדש בתחילת שבתם שם. אותו עם נועז לא תראה , כי משם יקבצך ומשם יקחך (ע"פ דב' ל , ד). [ולפי תרגומו: עם נועז - עם שהיה מתחזק עליך עד עכשיו.] עם נועז לא תראה , ואת מי תראה? ציון תראה; הדא הוא דכתיב: חזה ציון קרית מועדנו - שיהו ישראל נאספים שם במועדות. אהל בל יצען - בל ישח , ודומה לו "אלון בצעננים" (שו' ד , יא) , ומתרגמינן: "מישר אגניא" (ת"י) , והם נקעים שבשדות , גומות שהמים נאספים שם מן הנהר והגבשושית. ובי"ת של "בצעננים" (שו' ד , יא) אינה נשרשת בתיבה , אלא משמשת היא. ובל יסע יתידותיו לנצח - שלא יצטרך להסיעו משם למקום אחר.

חזה - אין צורך לאדם שילך לחזות מלך אשור , רק חזה ציון. קרית מועדינו - כמשמעו , או כמו "שרפו כל מועדי אל" (תה' עד , ח). אהל - חסר כ"ף. יצען - אין ריע לו. וטעמו: לא יפל , או בל יסע יתד מיתידותיו. וכל חבליו - הם המיתרים.

ועד שאתה מביט ורואה על ארץ מרחקים , ועד שאתה חוזה מלכי הגוים ביפים , וירא וחרד עליהם (ראה לעיל , יז - יח) , חזה ציון קרית מועדנו - ששם אני נועד אליך , ואני שוכן בתוכה עמך , ותראה אֹתי ביפיי ובכבודי הגדול משלהם , ולא תירא. הסב עיניך מארצות מרחקים , ותראה ירושלם נוה שאנן - שתראה שאע"פ שמלכי אשור כיבשו הכל , נותרה ולא יכול לה , לפי ששכינתי בה. אהל בל יצען - שאחד מכל חבליו ומיתריו לא ינתק לעולם. בל יסע - שיתדותיו קיימין לעולם.

חזה ציון - אותו עם נועז לא תראה (ראה לעיל , יט) , אלא מה תראה? ציון קרית מועדינו - שהיו באים שם למועדים שלש פעמים בשנה; כי עד עתה לא היתה קרית מועדינו בימי מלכי ישראל , שלא היו באים שם כל ישראל; גם בימי אחז שהיו בטלים מועדי השם וקרבנותיו , כי גם בתחילת מלכות חזקיהו כתב על אפרים ומנשה אגרות , שיבואו לירושלם לעשות פסח , והיו משחקים ברצים ומלעיגים בם (ראה דה"ב ל , י). ועתה עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן , כי עד עתה לא היתה שאנן , שהיתה יד מלכי האומות עליה. אהל בל יצען - פירושו לפי עניינו כתרגומו: "כמשכנא דלא מתפרק" , כי לא מצאנו לו חבר במקרא. ואדוני אבי ז"ל פירשו משרש 'יצע' ומעניינו , והנו"ן נוספת , בשקל 'בניין' , 'קניין' , 'אלמן' , 'רחמן'; ופירושו: אהל שלא יורד ולא יהיה מוצע לעולם , אלא לעולם יהיה פרוש ונטוי. בל יסע יתידותיו - אפילו אחד מיתדותיו לא יסע. ולפי שדמה אותו לאהל , אמר יתדותיו וחבליו , שינטה עם יתדות וחבלים. ומה שאמר לנצח , רוצה לומר: זמן רב.

חזה - אבל חזה. ובא בלשון צווי , והוא נכון בעברי ובהגיון כמו תראינה שבא בלשון עתיד.

את עם נועז - לשון 'תוקף' ו'עוז' ו'תגבורת' ו'גבורה'. לא תראה אותו שיכנס בירושלם. עם עמקי שפה משמוע לשונם והוא נלעג לשון - כמו 'עלג' , והוא כמו 'כבש' - 'כשב'; אלא חזה ציון שהיא קרית מועדינו , וירושלים נוה שאנן - שאנן ושקט מבלי אימה. אוהל בל יצען - אין לו דומה , ופתרונו לפי העניין: לשון 'העתקה' הוא.
ריכוז קישורים