תנ"ך - כי
אם־שם
אדיר
ה'
לנו
מקום־נהרים
יארים
רחבי
ידים
בל־תלך
בו
אני־שיט
וצי
אדיר
לא
יעברנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
אִם־שָׁ֞ם
אַדִּ֤יר
יְהוָה֙
לָ֔נוּ
מְקוֹם־נְהָרִ֥ים
יְאֹרִ֖ים
רַחֲבֵ֣י
יָדָ֑יִם
בַּל־תֵּ֤לֶךְ
בּוֹ֙
אֳנִי־שַׁ֔יִט
וְצִ֥י
אַדִּ֖יר
לֹ֥א
יַעַבְרֶֽנּוּ:
(ישעיהו פרק לג פסוק כא)
כִּי
אִם־שָׁם
אַדִּיר
יְהוָה
לָנוּ
מְקוֹם־נְהָרִים
יְאֹרִים
רַחֲבֵי
יָדָיִם
בַּל־תֵּלֶךְ
בּוֹ
אֳנִי־שַׁיִט
וְצִי
אַדִּיר
לֹא
יַעַבְרֶנּוּ:
(ישעיהו פרק לג פסוק כא)
כי
אם־שם
אדיר
ה'
לנו
מקום־נהרים
יארים
רחבי
ידים
בל־תלך
בו
אני־שיט
וצי
אדיר
לא
יעברנו:
(ישעיהו פרק לג פסוק כא)
כי
אם־שם
אדיר
יהוה
לנו
מקום־נהרים
יארים
רחבי
ידים
בל־תלך
בו
אני־שיט
וצי
אדיר
לא
יעברנו:
(ישעיהו פרק לג פסוק כא)
אֱלָהֵין
מִתַּמָן
תִּתגְּלֵי
גְבוּרְתָא
דַייָ
לְאֵיטָבָא
לַנָא
מֵאֲתַר
נָפְקִין
נַהרִין
שָׁטְפִין
פַּתיוּת
יְדִין
דְּלָא
תֵיזֵיל
בֵּיהּ
סְפִינַת
צַיָידִין
וּבוּרנֵי
רַבְּתָא
לָא
תְגוּזִינֵיהּ
:
כי
אם
-
שם
-
חצי
הספר;
שיט
-
ל';
וצי
-
ל'.
חזה
ציון
-
ואת
מי
תראה
להחשב
בלבך
מלוכה
ושררה?
את
ציון
אשר
היא
קרית
בית
וועד
לנו.
בל
יצען
-
בל
ישח;
ודומה
לו
"אלון
בצעננים"
(שו'
ד
,
יא)
,
ומתרגמינן:
"מישר
אגניא"
,
והם
נקעים
שבשדות
,
שקורין
'קומביש'
(בלעז)
,
שהמים
נאספים
שם
מן
ההרים
והגבשושיות;
ובי"ת
של
'בצעננים'
-
אומר
אני
,
שאינה
נשרשת
בתיבה
,
אלא
משמשת
היא.
בל
יסע
יתידותיו
-
היתידות
,
שקושרין
בהן
מיתרי
האהל
,
בל
יסע
אותם
מן
הארץ
,
ממקום
תקיעתם
,
כמו:
"ויסיעו
אבנים
גדולות"
(מ"א
ה
,
לא);
וכן:
"ויסיעם
עם
הבריח"
(שו'
טז
,
ג)
-
לשון
'תלישה'.
כי
אם
-
מוסב
על
בל
יסע
יתידותיו
ועל
בל
ינתקו
-
הרעה
לא
תהיה
,
כי
אם
הטובה:
יי'
שם
אדיר
לנו;
והעיר
תהיה
מקום
נהרים
יאורים
,
כעניין
שנאמר:
"וימד
אלף
ויעבירני
נחל
,
אשר
לא
אוכל
לעבור"
(יח'
מז
,
ד);
וכן
נבא
יואל
"ומעיין
מבית
יי'
יצא"
(ד
,
יח)
,
והוא
הנחל
שיהא
מתגבר
ועולה.
אני
שיט
-
אנייה
השטה
בים.
וצי
אדיר
-
"ובורני
רבתא"
(ת"י).
כי...
שם
אדיר
יי'
לנו
-
עכשיו
נותן
טעם
לדבר
,
מה
דבר
לו
לאהל
בת
ציון
שלא
יצען
ולא
יסע
יתידותיו
לנצח;
שהרי
בנוהג
שבעולם
,
כשיאהל
אדם
במקום
,
פעמים
ישמע
שגייס
בא
עליו
,
ויעתק
משם
אל
מקום
אחר
שאינו
מתיירא
,
אבל
בציון
שם
אדיר
יי'
לנו;
או
פעמים
שאדם
יטה
אהלו
על
מוצא
מים
ויבש
מקורו
ויחרב
מעיינו
,
ויסע
יתד
אהלו
ללכת
למקום
אחר
,
אבל
בציון
לא
יהא
כן
,
אלא
מקום
נהרים
יאורים
רחבי
ידים.
בל
תלך
בו
אני
שיט
-
ספינה
קטנה.
וצי
אדיר
לא
יעברנו
-
תרגומו:
"בורני
רבתא
לא
תגוזיניה".
כי
-
הטעם:
לא
יסע
זה
האהל
,
רק
יהיה
השם
אדיר
לנו
,
במדינה
שיש
סביבותיה
נהרים.
יאורים
-
חסר
וי"ו
,
כמו
"שמש
ירח
עמד"
(חב'
ג
,
יא).
ידים
-
מקומות;
והטעם:
מכל
פאה.
והם
נהרים
שלא
ילך
באחד
מהם
אני
במשוט;
והטעם
,
שלא
יפחדו
מאויב
,
לא
מהים
ולא
מהיבשה.
ולפי
שאמר
"בל
יצען
בל
יסע"
(לעיל
,
כ)
,
נופל
אחריו
כי
אם
,
כלומר:
לא
כך
,
אלא
כך.
כי
אם
שם
-
סביב
ציון
יהיה
לנו
אדיר
יי'
-
כמים
אדירים.
מקום
נהרים
איתנים
,
יאורי
מצור
,
רחבי
ידים
כל
כך
,
שבל
תלך
בו
,
בנהר
וביאר
,
אני
שיט
לרחבו
,
וצי
אדיר
מאד
לא
יעברנו
לשפת
עבר
השיני
,
לבא
אלינו
להסיע
ולהצעין
אהלינו;
שאם
הצי
אדיר
יבא
לעבור
,
יי'
אלהינו
יהיה
לנו
לנהר
אדיר
ממנו
סביב
,
שלא
יעברנו
,
שהרי
יי'
שפטנו
-
לשפטנו
מידם
,
ולכך
אין
לך
לירא
מהם
שחבלי
אהלנו
ינתקו;
אבל
חבליך
,
אַתְ
אני
שיט
הבאה
להשחיתנו
,
הם
ינתקו
וינטשו
ממך
,
גם
לא
יוכלו
חובלייך
ומנהיגייך
לחזק
תורן
שלהם
בכיוון
,
לפרוס
בתורן
הקלע
,
וילון
,
לעבר
רֹחַב
הנהר
ברוח;
וכאשר
ינטשו
חבלייך
ויפסוק
ממך
תורן
וקלע
,
הרי
הספינה
מיטרפת
ונשברת
,
ומתפזרת
רכולתה
ועזבוניה
בים
הנה
והנה
,
ואפילו
פסחים
באין
ובוזזים
הכל
,
והוא
שאומר:
אז
חלק
עד
שלל
מרבה
,
שאף
פסחים
בזזו
בז.
כי
אם
שם
-
זה
אם
,
פירושו
כמו
'אמת'
,
וכן
"אם
יש
אחרית"
(מש'
כג
,
יח);
"אם
כחמר
היוצר
יחשב"
(יש'
כט
,
טז);
והדומים
להם.
אמר:
איך
תהיה
ירושלם
נוה
שאנן
ואהל
בל
יצען?
כי
באמת
שם
בירושלם
אדיר
יי'
,
שהוא
לנו
ובעזרתינו
,
והוא
אדיר
ויכול
על
מחנה
אשור
,
אע"פ
שהוא
רב
ועצום.
מקום
נהרים
-
והוא
יהיה
לנו
מקום
נהרים
,
כאלו
סביב
לירושלם
יהיו
נהרים
ויאורים
רחבי
ידים
,
שלא
יוכלו
לעבור
אליה
האויבים
,
ואפילו
אני
שיט
וצי
אדיר
לא
יוכל
ללכת
בנהר
הגדול
הזה
ולא
לעבור
אותו.
ולפי
שהמשיל
מחנה
אשור
לנהר
גדול
,
כמו
שאמר
"את
מי
הנהר
העצומים
והרבים
את
מלך
אשור"
(יש'
ח
,
ז)
,
אמר
כי
יי'
יהיה
להם
מקום
נהר
גדול
ממנו
,
שלא
יוכל
מלך
אשור
לעבור
בו
ולכבוש
את
ירושלם.
אני
שיט
-
שמוליכים
אותו
במשוטים.
וצי
אדיר
-
ספינה
גדולה.
כי
אם
שם
אדיר
יי'
לנו
וגו'
-
גם
זה
ממין
הקש
תנאי
שהקודם
מבואר
לעצמו
ואין
צריך
לשנותו
,
כמו
שידוע
בספרי
החכמים
רבים
כזה.
וטעם
שם
-
בירושלם.
והפליג
דרך
מליצת
שיר
לתאר
ירושלם
כעיר
מים
גדולים
,
שלא
יוכל
אדם
לעבור
בם
,
והטעם:
לא
יוכל
סנחריב
לכבשה
,
כי
כן
רצה
השם
אז
,
ולא
כן
תמיד
,
כמו
שסיים:
כי
יי'
שופטנו
וגו'
הוא
יושיענו;
לכן
אמר
נכח
סנחריב:
נטשו
חבליך
בל
יחזקו
-
וזה
נמשך
למה
שתאר
ירושלם
במים
רבים.
וטעם
כן
תרנם
-
כן
נטש
התרן
שלהם.
בל
פרשו
הם
נס
בראש
הספינות
כנהוג.
אז
חלק
דע
שלל
מרבה
-
כלומר:
עד
ושלל
רב
,
כטעם
"בבקר
יאכל
עד
ולערב
יחלק
שלל"
(בר'
מט
,
כז);
והטעם
,
כי
מבני
יהודה
באו
רבים
אל
מחנה
אשור
אחרי
שהיו
פגרים
מתים
,
עד
שבאו
שם
פסחים
מיהודה
,
כענין
המצורעים
(מ"ב
ז
,
ח);
וכבר
נרמז
זה
גם
כן
לפנים:
"ואוסף
שללכם"
וגו'
(לעיל
,
ד).
כי
אם
שם
אדיר
יי'
לנו
מקום
נהרים...
רחבי
ידים
-
שלא
תוכל
אני
שיט
וצי
אדיר
לעברם
,
כן
יגן
יי'
על
ירושלם
,
שלא
יוכל
שום
מלך
לבוא
עליה.