תנ"ך - כי ה' שפטנו ה' מחקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י יְהוָה֙ שֹׁפְטֵ֔נוּ יְהוָ֖ה מְחֹקֲקֵ֑נוּ יְהוָ֥ה מַלְכֵּ֖נוּ ה֥וּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ: (ישעיהו פרק לג פסוק כב)

טקסט וניקוד:

כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקֲקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ: (ישעיהו פרק לג פסוק כב)

טקסט בלבד:

כי ה' שפטנו ה' מחקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו: (ישעיהו פרק לג פסוק כב)

תיקון קוראים:

כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו: (ישעיהו פרק לג פסוק כב)
אֲרֵי יְיָ דַּיָינַנָא דְּאַפְּקַנָא בִגבוּרְתֵיהּ מִמִצרַיִם יְיָ מַלְפַנָא דִּיהַב לַנָא אֻלפַן אוֹרָיתֵיהּ מִסִינַי יְיָ מַלכַּנָא הוּא יִפרְקִנַנָא וְיַעֲבֵיד לַנָא פּוֹרעָנוּת דִּין מִן מַשׁרְיָת גּוֹג :

שפטנו - ב' , חד חסר וחד מלא: יש' לג , כב; דנ' ט , יב.

שפטנו ב' כי יי' ועל שפטינו אשר שפטונו .

שפטנו - ב' חד חס' וחד מל'; מחקקנו - ל'.

כי יי' שם שופטנו - שר ושופט עלינו.

יי' מחקקנו - לשון 'מושל'. [ולפי תרגומו: יי' שופטנו - שפרע לנו מן המצריים; יי' מחוקקנו - שנתן לנו את התורה; הוא יושיענו - ממלחמת גוג.]

כי. זה הפסוק כנגד "לבך יהגה אימה" (לעיל , יח); ואין מי שישפוט עוד , שיאמר: פלוני יתן מס זה; והמחוקק , הוא ה"סופר" (שם) , יכתוב מי ומי ילך אל המלך במס; כי השם לבדו הוא שופטינו ומחוקקינו ומלכינו.

ולפי שאמר "בל יצען בל יסע" (לעיל , כ) , נופל אחריו כי אם , כלומר: לא כך , אלא כך. כי אם שם - סביב ציון יהיה לנו אדיר יי' - כמים אדירים. מקום נהרים איתנים , יאורי מצור , רחבי ידים כל כך , שבל תלך בו , בנהר וביאר , אני שיט לרחבו , וצי אדיר מאד לא יעברנו לשפת עבר השיני , לבא אלינו להסיע ולהצעין אהלינו; שאם הצי אדיר יבא לעבור , יי' אלהינו יהיה לנו לנהר אדיר ממנו סביב , שלא יעברנו , שהרי יי' שפטנו - לשפטנו מידם , ולכך אין לך לירא מהם שחבלי אהלנו ינתקו; אבל חבליך , אַתְ אני שיט הבאה להשחיתנו , הם ינתקו וינטשו ממך , גם לא יוכלו חובלייך ומנהיגייך לחזק תורן שלהם בכיוון , לפרוס בתורן הקלע , וילון , לעבר רֹחַב הנהר ברוח; וכאשר ינטשו חבלייך ויפסוק ממך תורן וקלע , הרי הספינה מיטרפת ונשברת , ומתפזרת רכולתה ועזבוניה בים הנה והנה , ואפילו פסחים באין ובוזזים הכל , והוא שאומר: אז חלק עד שלל מרבה , שאף פסחים בזזו בז.

כי יי' שפטנו - והוא ישפטנו מיד מלך אשור , כלומר , שיקח משפטנו ממנו , שעשה לנו כמה רעות. יי' מחוקקנו - הוא מושל בנו; כי המושל יקרא 'מחוקק' , כמו "ומחוקק מבין רגליו" (בר' מט , י) , לפי שהוא משים חוקים על העם; כלומר: האל שופטנו ומחוקקינו ומלכינו , והוא יושיענו מידו.

כי אם שם אדיר יי' לנו וגו' - גם זה ממין הקש תנאי שהקודם מבואר לעצמו ואין צריך לשנותו , כמו שידוע בספרי החכמים רבים כזה. וטעם שם - בירושלם. והפליג דרך מליצת שיר לתאר ירושלם כעיר מים גדולים , שלא יוכל אדם לעבור בם , והטעם: לא יוכל סנחריב לכבשה , כי כן רצה השם אז , ולא כן תמיד , כמו שסיים: כי יי' שופטנו וגו' הוא יושיענו; לכן אמר נכח סנחריב: נטשו חבליך בל יחזקו - וזה נמשך למה שתאר ירושלם במים רבים. וטעם כן תרנם - כן נטש התרן שלהם. בל פרשו הם נס בראש הספינות כנהוג. אז חלק דע שלל מרבה - כלומר: עד ושלל רב , כטעם "בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" (בר' מט , כז); והטעם , כי מבני יהודה באו רבים אל מחנה אשור אחרי שהיו פגרים מתים , עד שבאו שם פסחים מיהודה , כענין המצורעים (מ"ב ז , ח); וכבר נרמז זה גם כן לפנים: "ואוסף שללכם" וגו' (לעיל , ד).
ריכוז קישורים