תנ"ך - ובל־יאמר
שכן
חליתי
העם
הישב
בה
נשא
עון:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבַל־יֹאמַ֥ר
שָׁכֵ֖ן
חָלִ֑יתִי
הָעָ֛ם
הַיֹּשֵׁ֥ב
בָּ֖הּ
נְשֻׂ֥א
עָוֺֽן:
ס
(ישעיהו פרק לג פסוק כד)
וּבַל־יֹאמַר
שָׁכֵן
חָלִיתִי
הָעָם
הַיֹּשֵׁב
בָּהּ
נְשֻׂא
עָוֺן:
ס
(ישעיהו פרק לג פסוק כד)
ובל־יאמר
שכן
חליתי
העם
הישב
בה
נשא
עון:
ס
(ישעיהו פרק לג פסוק כד)
ובל־יאמר
שכן
חליתי
העם
הישב
בה
נשא
עון:
ס
(ישעיהו פרק לג פסוק כד)
וְלָא
יֵימְרוּן
מִכְּעַן
לְעַמָא
דְשָׁרַן
סְחוֹר
סְחוֹר
לִשׁכִינְתָא
מִלְוָתְכוֹן
אֲתָת
עֲלַנָא
מַחַת
מְרַע
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
יִתכַּנשׁוּן
וִיתוּבוּן
לַאֲרַעהוֹן
שְׁבִיק
לְחוֹבֵיהוֹן
:
נשא
-
ב'
חסר
(בלישנא):
מ"ב
ה
,
א;
יש'
לג
,
כד.
ובל
יאמר
שכן
של
ישראל:
חליתי
-
בשביל
האומה
הזאת
באתני
רעה.
כי
העם
-
ישראל
שנקראו
עם
היושב
בירושלים
,
יהיה
סלוח
עון.
ובל
יאמר
שכן
-
הדר
,
השכן
בציון.
חליתי
-
שאין
ייסורין
בלא
עון
,
והעם
היושב
בה
נשוא
עון.
ובל
יאמר
עוד
השוכן
בציון
חליתי
,
כי
העם
כולו
נשוא
עון.
ושכני
,
שהיה
דואג
והיה
לבו
הוגה
אימה
עליהם
,
לא
ידע
רע
ולא
יקראנו
אסון
,
לאמר:
חליתי
,
ולא
יאמר
העם
היושב
בה
-
בציון:
נשאתי
עוונות
נעורי
ומשפטי
עבר
מאלהי
,
אלא
סמוך
לבו
לא
יירא
,
ולא
ידע
רק
טוב.
והרי
שכן
והיושב
בה
-
כפל
,
וחליתי
ונשוא
עון
-
כפל
,
ומלשון
"ונשא
עונו"
(וי'
יז
,
טז);
מפי
רבנו
שמואל.
ובל
יאמר
שכן
-
לא
יאמר
השוכן
בירושלם:
חליתי
,
כמו
שהיו
אומרים
מתחילה
,
שהיו
אומרים:
מרוב
הצרות
חלינו
וכאבנו;
לא
יאמרו
עוד
זה
,
כי
יי'
נשא
עוונם
בסיבת
חזקיהו
שהוכיחם
והחזירם
למוטב
,
והושיעם
האל
תשועה
גדולה.
ויש
מפרשים
הפרשה
הזאת
כולה
עתידה
בימות
המשיח
,
והנכון
הוא
מה
שפירשנו.
ובל
יאמר
וגו'
-
ולא
יאמר
שוכן
בציון
'חליתי
ממשלת
סנחריב'
,
כי
ימלט
ממכתו.
נשוא
עון
-
מורם
עון
,
כי
השם
הרים
עונו
מעליו
,
כי
הוא
יתברך
נושא
עון.
ובל
יאמר
השכן
בירושלם:
חליתי
מיסורי
סנחריב;
כי
כל
העם
היושב
בה
יהיה
נשוא
עון
-
שהשם
לא
יפקוד
עונם
ויסלח
להם.