תנ"ך - ובל־יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבַל־יֹאמַ֥ר שָׁכֵ֖ן חָלִ֑יתִי הָעָ֛ם הַיֹּשֵׁ֥ב בָּ֖הּ נְשֻׂ֥א עָוֺֽן: ס (ישעיהו פרק לג פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וּבַל־יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֺן: ס (ישעיהו פרק לג פסוק כד)

טקסט בלבד:

ובל־יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון: ס (ישעיהו פרק לג פסוק כד)

תיקון קוראים:

ובל־יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון: ס (ישעיהו פרק לג פסוק כד)
וְלָא יֵימְרוּן מִכְּעַן לְעַמָא דְשָׁרַן סְחוֹר סְחוֹר לִשׁכִינְתָא מִלְוָתְכוֹן אֲתָת עֲלַנָא מַחַת מְרַע עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל יִתכַּנשׁוּן וִיתוּבוּן לַאֲרַעהוֹן שְׁבִיק לְחוֹבֵיהוֹן :

נשא - ב' חסר (בלישנא): מ"ב ה , א; יש' לג , כד.

נשא - ל' וחס'.

ובל יאמר שכן של ישראל: חליתי - בשביל האומה הזאת באתני רעה. כי העם - ישראל שנקראו עם היושב בירושלים , יהיה סלוח עון.

ובל יאמר שכן - הדר , השכן בציון. חליתי - שאין ייסורין בלא עון , והעם היושב בה נשוא עון.

ובל יאמר עוד השוכן בציון חליתי , כי העם כולו נשוא עון.

ושכני , שהיה דואג והיה לבו הוגה אימה עליהם , לא ידע רע ולא יקראנו אסון , לאמר: חליתי , ולא יאמר העם היושב בה - בציון: נשאתי עוונות נעורי ומשפטי עבר מאלהי , אלא סמוך לבו לא יירא , ולא ידע רק טוב. והרי שכן והיושב בה - כפל , וחליתי ונשוא עון - כפל , ומלשון "ונשא עונו" (וי' יז , טז); מפי רבנו שמואל.

ובל יאמר שכן - לא יאמר השוכן בירושלם: חליתי , כמו שהיו אומרים מתחילה , שהיו אומרים: מרוב הצרות חלינו וכאבנו; לא יאמרו עוד זה , כי יי' נשא עוונם בסיבת חזקיהו שהוכיחם והחזירם למוטב , והושיעם האל תשועה גדולה. ויש מפרשים הפרשה הזאת כולה עתידה בימות המשיח , והנכון הוא מה שפירשנו.

ובל יאמר וגו' - ולא יאמר שוכן בציון 'חליתי ממשלת סנחריב' , כי ימלט ממכתו. נשוא עון - מורם עון , כי השם הרים עונו מעליו , כי הוא יתברך נושא עון.

ובל יאמר השכן בירושלם: חליתי מיסורי סנחריב; כי כל העם היושב בה יהיה נשוא עון - שהשם לא יפקוד עונם ויסלח להם.
ריכוז קישורים