תנ"ך - הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁל֔וֹם מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן: (ישעיהו פרק לג פסוק ז)

טקסט וניקוד:

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן: (ישעיהו פרק לג פסוק ז)

טקסט בלבד:

הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון: (ישעיהו פרק לג פסוק ז)

תיקון קוראים:

הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון: (ישעיהו פרק לג פסוק ז)
הָא כַּד תִּתגְּלֵי לְהוֹן יַצוְחוּן בִּמרָר אִזגַּדֵּי עַמְמַיָא דַּאֲזַלוּ לְבַסָרָא שְׁלָם תָּבוּ לְמִהוֵי בָכַן בִּמרָר נְפַשׁ :

צעקו - ב' בקמץ: יש' לג , ז; תה' לד , יח. יבכיון - ב': יש' לג , ז; איוב לא , לח.

צעקו ב' קמצ' הן אראלם צעקו ויי' שמע .

אראלם - ל'; צעקו - ב'; חצה - ל' חס'; יבכיון - ב' תלמיה.

הן אראלם צעקו חוצה - הנביא היה מתנבא נחמות ואומר , שהפורענות כבר קיבלוה , ומעתה אקום וארומם ואנשא לגאלם (ראה להלן , י); הן על אראל שלהם , הוא המזבח , כבר צעקו וספדו בחוצות וברחובות בכי ונהי. ומלאכי שליחותם , שהיו רגילים לבשר שלום , מר יבכיון , ואומרים:

הן אראלם צעקו חוצה - הנביא היה מתנבא נחמות ואומר שהפורענות כבר קבלנוה , ומעתה "אקום" ו"ארומם" ו"אנשא" לגאלם (להלן , י). הן על אריאל , המזבח שלהם , צעקו כבר , וספדו בחוצות וברחובות בכי ונהי , ומלאכי שליחותם , שהיו רגילין לבשר שלום , מר יבכיון , ואומרים: נשמו מסילות , שבת עובר אורח , הפר האויב ברית שכרת לישראל , מאס ערים והחריבם מאין יושב , לא חשב שיעמוד לפניו אנוש. [ויונתן תירגם: בשביל שהפר ישראל בריתו של הקדוש ברוך הוא , מאס ערים והחריבן; לא חשב אנוש לשום אל לבו הפורענות שיבוא עליו במעשים הרעים.]

הן אראלם - יש אומרים (מחברת: 'אראל'): מגזרת "אריאל" (יש' כט , א) , כאילו אמר: על אראלם; ואיננו נכון בטעם הפרשה. ויש אומרים (ת"י) שהם שתי מלות: אראה להם; גם זה רחוק. והנכון בעיני , שמלת אראלם - כמו 'מלאכיהם' , והעד: מלאכי שלום; וכמוהו "את שני אריאל מואב" (דה"א יא , כב). והטעם , כי מלאכי כל גוי , שיבקשו שלום בעולם , יבכו בשלוט מלכות אשור.

הן אראלם - בני מבצרי מעוזיהם , שהיו רגילים לישב בטח. אראלם - מלשון 'אריאל' , אלא 'אריאל' הוא המעוז , ו'אראל' הוא בן המעוז. צעקו בנפש מרה חוצה - לחזקיהו , לישועה , כי היו סגורים ומוסגרין; ומלאכי שלום ששלח עליהם לסנחריב , "לאמר חטאתי שוב מעלי" כל "אשר תתן עלי אשא" (מ"ב יח , יד) , להשלים עמו , מר יבכיון בחזירתם , שאעפ"י ששלח לו כל הכסף הנמצא בית יי' , וקצץ דלתות בית יי' ונתן לו הכל וכרת לו ברית , חזר ושלח לחזקיהו את רב שקה.

הן אראלם - פרשה זו , על הפורענות הבאה לישראל קודם מפלת מחנה אשור. ואראלם - מלאכים , כי 'אראל' - שם למלאך; וכן רבותינו ז"ל זכרו שם למלאך בזה השם , ואמרו (ראה כתובות קד , א): נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש; כי כמו שמלת 'מלאך' יאמר על שליח גופני ועל שליח רוחני , כן מלת אראלם. וזה הפסוק כפול בענין במלות שונות , אמר: המלאך שלהם , שהיו שולחים מעיר אל עיר והיו מתחילה מלאכי שלום , עתה יצעקו חוצה , כי האויב בא בארץ , ויבכיון מר. ויונתן תרגם מלת אראלם בשתי מלות , כמו: אראה להם , וכן תרגומו: "הא כד תתגלי להון יצוחון בשוקיא במרר איזגדי עממיא דאזלו לבסרא שלם , תבו למהוי בכן במרר נפש".

הן אראלם וגו' - גם זה מכונת הפרק , רוצה לומר: הצרה שהיתה ליהודה מפני סנחריב , ונושע באחרית. וטעם אראלם - אראל שלהם , וזה כלל למלאך העוזר לישראל; והיה מלאך אחד במצות השם , והוא הנאמר עליו "ויצא מלאך יי' ויך במחנה אשור" (יש' לז , לו) , ואותו נקרא בלי ספק 'מלאך המות' , או 'מלאך מלחמה' , הפך מלאכי שלום הנאמר כאן. וכבר הודעתיך (שו' ב , א) ששם 'מלאך' אין ענינו בשום מקום כמו שילעזוהו 'אנגיל' , ולא מטעם 'שליח' גם כן , כבוד הרב מונח במקומו (ראה מו"נ ב , ו) , אבל הוא משרש רבעי , כמו שם 'מלאכה' , שהוא שם דמיון ראשון וזה הוא שם נגזר , ואין הבדל בין אמרנו 'מלאך' או 'עושה מלאכה' , וכבר כתוב "עושה מלאכת" (יר' מח , י); ונקרא בכתוב השכלים הנפרדים שלעזם 'אנגילש' בתאר 'מלאכים' , כי הם עושים מלאכת יי'. ואתה ראה מה בין המפרשים הקודמים ובינינו! וכן אמרנו (ראה מ"כ ח"ב ע' 2 ) דומה לזה בשם 'אלהים'; וכל זה כתוב בדברי דניאל (ג , כח) וידוע לחכמים , והכל 'אוצר יי'' יבא. ואולם דרך מליצה שיריית אמר כי המלאכים העוזרים לישראל , המבקשים שלומם , יצעקו ויבכו בראותם צרת יהודה וצוקתו מפני סנחריב , עד שנשמו מסלות ארץ יהודה , וסנחריב הפר הברית , שהיה לו עמם , כאשר קצץ חזקיה דלתות היכל יי' כמו שמפורש (מ"ב יח , טז) , ושלח אחר כן רב שקה.

הן אראלם צעקו חוצה - המלאכים הן מכונים בלשון חכמים 'אראלים' (כתובות קד , א) , והלכך השלוחים כמו שהם נקראים 'מלאכים' , כך נקראים 'אראלים'. ואראלם הוא קיבוץ האראלים , כמו "הכנם" (שמ' ח , יג). ומספר הנביא על עניין שלוחי חזקיהו ששלח לסנחריב להשלים עמו ולא יבוא עליו , ולא רצה לקבלם , ובאו בבכיה והיו צועקים בחוצות ובוכים במר נפש , וכך היו מספרים אותן המלאכים: נשמו מסילות שעבר בהם סנחריב , ושבת עובר אורח - שכל האנשים המית והוליך בשבייה , הפר ברית עם כל אדם , ולא רצה לכרות ברית עם שום אדם , מאס ערים - ואינם מחֻשבים לכלום כדי להשלים עמהם , אלא בחזקה הוא כובש אותם , ולא חשב אנוש להשלים עמו.
ריכוז קישורים