תנ"ך - נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ: (ישעיהו פרק לג פסוק ח)

טקסט וניקוד:

נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ: (ישעיהו פרק לג פסוק ח)

טקסט בלבד:

נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש: (ישעיהו פרק לג פסוק ח)

תיקון קוראים:

נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש: (ישעיהו פרק לג פסוק ח)
צַדִּיאוּ כִבשַׁיָא פְּסַקוּ עָדֵי אוֹרחָן עַל דְּאַשׁנִיאוּ קְיָימָא אִתרַחַקוּ מִקִרוֵיהוֹן לָא חַשִׁיבוּ בְּנֵי אֱנָשָׁא דְּבִשׁתָּא אָתיָא עֲלֵיהוֹן :

נשמו מסילות שבת עובר אורח הפר האויב ברית שכרת לישראל; מאס ערים - ביזה בעיניו כל שונא , שאינו חשוב אנוש.

הן אראלם צעקו חוצה - הנביא היה מתנבא נחמות ואומר שהפורענות כבר קבלנוה , ומעתה "אקום" ו"ארומם" ו"אנשא" לגאלם (להלן , י). הן על אריאל , המזבח שלהם , צעקו כבר , וספדו בחוצות וברחובות בכי ונהי , ומלאכי שליחותם , שהיו רגילין לבשר שלום , מר יבכיון , ואומרים: נשמו מסילות , שבת עובר אורח , הפר האויב ברית שכרת לישראל , מאס ערים והחריבם מאין יושב , לא חשב שיעמוד לפניו אנוש. [ויונתן תירגם: בשביל שהפר ישראל בריתו של הקדוש ברוך הוא , מאס ערים והחריבן; לא חשב אנוש לשום אל לבו הפורענות שיבוא עליו במעשים הרעים.]

נשמו מסילות - כי מלך אשור לא יעמד בבריתו עם גוי. לא חשב אנוש - מאומה נגדו.

נשמו מסלות שבת עבר ארח - ערי בני המבצרים סגורים ומסוגרים , אין יוצא ואין בא , ואין רשאים עוד אף מלאכי שלום לילך אליו בשליחות , כי אין לו חפץ אלא להגלותם מארצם , שהפיר ברית שכרת לחזקיהו בשלחו לו הכסף. מאס ערים - להשלים עמם , להתחבר עמם בברית. לא חשב אנוש - ויבזם בעיניו להתקשר עמם יחד , וחזר בו.

נשמו מסלות - מפני האויב נשמו המסלות , כי שבת עובר אורח. הפר ברית מאס ערים - פירש אדוני אבי ז"ל: היו אומרים ישראל: כבר הפר בריתו האל עמנו ומאס , ערינו הפך מה שאמר "עיני יי' אלהיך בה" (דב' יא , יב). לא חשב אנוש - לא חשב אנחנו לכלום. ויונתן תרגם: "על דאשניאו קיימא איתרחקו מקירויהון , לא חשיבו בני אינשא דבישתא אתיא עליהון".

הן אראלם וגו' - גם זה מכונת הפרק , רוצה לומר: הצרה שהיתה ליהודה מפני סנחריב , ונושע באחרית. וטעם אראלם - אראל שלהם , וזה כלל למלאך העוזר לישראל; והיה מלאך אחד במצות השם , והוא הנאמר עליו "ויצא מלאך יי' ויך במחנה אשור" (יש' לז , לו) , ואותו נקרא בלי ספק 'מלאך המות' , או 'מלאך מלחמה' , הפך מלאכי שלום הנאמר כאן. וכבר הודעתיך (שו' ב , א) ששם 'מלאך' אין ענינו בשום מקום כמו שילעזוהו 'אנגיל' , ולא מטעם 'שליח' גם כן , כבוד הרב מונח במקומו (ראה מו"נ ב , ו) , אבל הוא משרש רבעי , כמו שם 'מלאכה' , שהוא שם דמיון ראשון וזה הוא שם נגזר , ואין הבדל בין אמרנו 'מלאך' או 'עושה מלאכה' , וכבר כתוב "עושה מלאכת" (יר' מח , י); ונקרא בכתוב השכלים הנפרדים שלעזם 'אנגילש' בתאר 'מלאכים' , כי הם עושים מלאכת יי'. ואתה ראה מה בין המפרשים הקודמים ובינינו! וכן אמרנו (ראה מ"כ ח"ב ע' 2 ) דומה לזה בשם 'אלהים'; וכל זה כתוב בדברי דניאל (ג , כח) וידוע לחכמים , והכל 'אוצר יי'' יבא. ואולם דרך מליצה שיריית אמר כי המלאכים העוזרים לישראל , המבקשים שלומם , יצעקו ויבכו בראותם צרת יהודה וצוקתו מפני סנחריב , עד שנשמו מסלות ארץ יהודה , וסנחריב הפר הברית , שהיה לו עמם , כאשר קצץ חזקיה דלתות היכל יי' כמו שמפורש (מ"ב יח , טז) , ושלח אחר כן רב שקה.

הן אראלם צעקו חוצה - המלאכים הן מכונים בלשון חכמים 'אראלים' (כתובות קד , א) , והלכך השלוחים כמו שהם נקראים 'מלאכים' , כך נקראים 'אראלים'. ואראלם הוא קיבוץ האראלים , כמו "הכנם" (שמ' ח , יג). ומספר הנביא על עניין שלוחי חזקיהו ששלח לסנחריב להשלים עמו ולא יבוא עליו , ולא רצה לקבלם , ובאו בבכיה והיו צועקים בחוצות ובוכים במר נפש , וכך היו מספרים אותן המלאכים: נשמו מסילות שעבר בהם סנחריב , ושבת עובר אורח - שכל האנשים המית והוליך בשבייה , הפר ברית עם כל אדם , ולא רצה לכרות ברית עם שום אדם , מאס ערים - ואינם מחֻשבים לכלום כדי להשלים עמהם , אלא בחזקה הוא כובש אותם , ולא חשב אנוש להשלים עמו.
ריכוז קישורים