תנ"ך - נשמו
מסלות
שבת
עבר
ארח
הפר
ברית
מאס
ערים
לא
חשב
אנוש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נָשַׁ֣מּוּ
מְסִלּ֔וֹת
שָׁבַ֖ת
עֹבֵ֣ר
אֹ֑רַח
הֵפֵ֤ר
בְּרִית֙
מָאַ֣ס
עָרִ֔ים
לֹ֥א
חָשַׁ֖ב
אֱנֽוֹשׁ:
(ישעיהו פרק לג פסוק ח)
נָשַׁמּוּ
מְסִלּוֹת
שָׁבַת
עֹבֵר
אֹרַח
הֵפֵר
בְּרִית
מָאַס
עָרִים
לֹא
חָשַׁב
אֱנוֹשׁ:
(ישעיהו פרק לג פסוק ח)
נשמו
מסלות
שבת
עבר
ארח
הפר
ברית
מאס
ערים
לא
חשב
אנוש:
(ישעיהו פרק לג פסוק ח)
נשמו
מסלות
שבת
עבר
ארח
הפר
ברית
מאס
ערים
לא
חשב
אנוש:
(ישעיהו פרק לג פסוק ח)
צַדִּיאוּ
כִבשַׁיָא
פְּסַקוּ
עָדֵי
אוֹרחָן
עַל
דְּאַשׁנִיאוּ
קְיָימָא
אִתרַחַקוּ
מִקִרוֵיהוֹן
לָא
חַשִׁיבוּ
בְּנֵי
אֱנָשָׁא
דְּבִשׁתָּא
אָתיָא
עֲלֵיהוֹן
:
נשמו
מסילות
שבת
עובר
אורח
הפר
האויב
ברית
שכרת
לישראל;
מאס
ערים
-
ביזה
בעיניו
כל
שונא
,
שאינו
חשוב
אנוש.
הן
אראלם
צעקו
חוצה
-
הנביא
היה
מתנבא
נחמות
ואומר
שהפורענות
כבר
קבלנוה
,
ומעתה
"אקום"
ו"ארומם"
ו"אנשא"
לגאלם
(להלן
,
י).
הן
על
אריאל
,
המזבח
שלהם
,
צעקו
כבר
,
וספדו
בחוצות
וברחובות
בכי
ונהי
,
ומלאכי
שליחותם
,
שהיו
רגילין
לבשר
שלום
,
מר
יבכיון
,
ואומרים:
נשמו
מסילות
,
שבת
עובר
אורח
,
הפר
האויב
ברית
שכרת
לישראל
,
מאס
ערים
והחריבם
מאין
יושב
,
לא
חשב
שיעמוד
לפניו
אנוש.
[ויונתן
תירגם:
בשביל
שהפר
ישראל
בריתו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
מאס
ערים
והחריבן;
לא
חשב
אנוש
לשום
אל
לבו
הפורענות
שיבוא
עליו
במעשים
הרעים.]
נשמו
מסילות
-
כי
מלך
אשור
לא
יעמד
בבריתו
עם
גוי.
לא
חשב
אנוש
-
מאומה
נגדו.
נשמו
מסלות
שבת
עבר
ארח
-
ערי
בני
המבצרים
סגורים
ומסוגרים
,
אין
יוצא
ואין
בא
,
ואין
רשאים
עוד
אף
מלאכי
שלום
לילך
אליו
בשליחות
,
כי
אין
לו
חפץ
אלא
להגלותם
מארצם
,
שהפיר
ברית
שכרת
לחזקיהו
בשלחו
לו
הכסף.
מאס
ערים
-
להשלים
עמם
,
להתחבר
עמם
בברית.
לא
חשב
אנוש
-
ויבזם
בעיניו
להתקשר
עמם
יחד
,
וחזר
בו.
נשמו
מסלות
-
מפני
האויב
נשמו
המסלות
,
כי
שבת
עובר
אורח.
הפר
ברית
מאס
ערים
-
פירש
אדוני
אבי
ז"ל:
היו
אומרים
ישראל:
כבר
הפר
בריתו
האל
עמנו
ומאס
,
ערינו
הפך
מה
שאמר
"עיני
יי'
אלהיך
בה"
(דב'
יא
,
יב).
לא
חשב
אנוש
-
לא
חשב
אנחנו
לכלום.
ויונתן
תרגם:
"על
דאשניאו
קיימא
איתרחקו
מקירויהון
,
לא
חשיבו
בני
אינשא
דבישתא
אתיא
עליהון".
הן
אראלם
וגו'
-
גם
זה
מכונת
הפרק
,
רוצה
לומר:
הצרה
שהיתה
ליהודה
מפני
סנחריב
,
ונושע
באחרית.
וטעם
אראלם
-
אראל
שלהם
,
וזה
כלל
למלאך
העוזר
לישראל;
והיה
מלאך
אחד
במצות
השם
,
והוא
הנאמר
עליו
"ויצא
מלאך
יי'
ויך
במחנה
אשור"
(יש'
לז
,
לו)
,
ואותו
נקרא
בלי
ספק
'מלאך
המות'
,
או
'מלאך
מלחמה'
,
הפך
מלאכי
שלום
הנאמר
כאן.
וכבר
הודעתיך
(שו'
ב
,
א)
ששם
'מלאך'
אין
ענינו
בשום
מקום
כמו
שילעזוהו
'אנגיל'
,
ולא
מטעם
'שליח'
גם
כן
,
כבוד
הרב
מונח
במקומו
(ראה
מו"נ
ב
,
ו)
,
אבל
הוא
משרש
רבעי
,
כמו
שם
'מלאכה'
,
שהוא
שם
דמיון
ראשון
וזה
הוא
שם
נגזר
,
ואין
הבדל
בין
אמרנו
'מלאך'
או
'עושה
מלאכה'
,
וכבר
כתוב
"עושה
מלאכת"
(יר'
מח
,
י);
ונקרא
בכתוב
השכלים
הנפרדים
שלעזם
'אנגילש'
בתאר
'מלאכים'
,
כי
הם
עושים
מלאכת
יי'.
ואתה
ראה
מה
בין
המפרשים
הקודמים
ובינינו!
וכן
אמרנו
(ראה
מ"כ
ח"ב
ע' 2
)
דומה
לזה
בשם
'אלהים';
וכל
זה
כתוב
בדברי
דניאל
(ג
,
כח)
וידוע
לחכמים
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
ואולם
דרך
מליצה
שיריית
אמר
כי
המלאכים
העוזרים
לישראל
,
המבקשים
שלומם
,
יצעקו
ויבכו
בראותם
צרת
יהודה
וצוקתו
מפני
סנחריב
,
עד
שנשמו
מסלות
ארץ
יהודה
,
וסנחריב
הפר
הברית
,
שהיה
לו
עמם
,
כאשר
קצץ
חזקיה
דלתות
היכל
יי'
כמו
שמפורש
(מ"ב
יח
,
טז)
,
ושלח
אחר
כן
רב
שקה.
הן
אראלם
צעקו
חוצה
-
המלאכים
הן
מכונים
בלשון
חכמים
'אראלים'
(כתובות
קד
,
א)
,
והלכך
השלוחים
כמו
שהם
נקראים
'מלאכים'
,
כך
נקראים
'אראלים'.
ואראלם
הוא
קיבוץ
האראלים
,
כמו
"הכנם"
(שמ'
ח
,
יג).
ומספר
הנביא
על
עניין
שלוחי
חזקיהו
ששלח
לסנחריב
להשלים
עמו
ולא
יבוא
עליו
,
ולא
רצה
לקבלם
,
ובאו
בבכיה
והיו
צועקים
בחוצות
ובוכים
במר
נפש
,
וכך
היו
מספרים
אותן
המלאכים:
נשמו
מסילות
שעבר
בהם
סנחריב
,
ושבת
עובר
אורח
-
שכל
האנשים
המית
והוליך
בשבייה
,
הפר
ברית
עם
כל
אדם
,
ולא
רצה
לכרות
ברית
עם
שום
אדם
,
מאס
ערים
-
ואינם
מחֻשבים
לכלום
כדי
להשלים
עמהם
,
אלא
בחזקה
הוא
כובש
אותם
,
ולא
חשב
אנוש
להשלים
עמו.