תנ"ך - אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָבַ֤ל אֻמְלְלָה֙ אָ֔רֶץ הֶחְפִּ֥יר לְבָנ֖וֹן קָמַ֑ל הָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ כָּֽעֲרָבָ֔ה וְנֹעֵ֥ר בָּשָׁ֖ן וְכַרְמֶֽל: ס (ישעיהו פרק לג פסוק ט)

טקסט וניקוד:

אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל: ס (ישעיהו פרק לג פסוק ט)

טקסט בלבד:

אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל: ס (ישעיהו פרק לג פסוק ט)

תיקון קוראים:

אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל: ס (ישעיהו פרק לג פסוק ט)
אִתאַבַּלַת חֲרוֹבַת אַרעָא יְבֵישׁ לִבנָן נְתַר הֲוָה שָׁרוֹנָא כְּמֵישְׁרָא וּצדִי מַתנַן וְכַרמְלָא :

אבל - ג' (בפתח): יש' כד , ז; לג , ט; הו' י , ה. ואחד: ואבל - עמ' ח , ח. ארץ - י"ד בקמץ: ראה יש' יד , ט. כערבה - ב': יש' לג , ט; זכ' יד , י.

כערבה ב' היה השרון יסוב כל הארץ .

אבל - ג'; קמל - ל'; כערבה - ב'; ונער - ל'.

אבל - לשון 'אבילות'. קמל - יבש , נכרת. והיה (בנוסחנו: היה) - לשון עבר הוא. השרון - שם מחוז , [שהוא] מרעה גידול של בהמות , כמו ששנינו (ראה מנחות פז , א): אילים ממואב , עגלים משרון. כערבה - חורבה. ונוער - לשון 'תשנוק' (ת"א) , כמו "וינער יי'" (שמ' יד , כז).

אבל - ימצא ארץ לשון זכר , כמו "נעתם ארץ" (יש' ט , יח). והנה זה הפסוק מכחיש דברי רבי משה הכהן שאמר , כי "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ , כו) , כן דרך הלשון , כל מלה שהיא לזכר ולנקבה , לא יתכן לומר לשון נקבה אחרי לשון זכר. החפיר - לשון מלך אשור , כי הוא פועל יוצא. עד שקמל - שנכרת. והיה השרון - כמו "חבצלת השרון" (שה"ש ב , א). ונוער - מגזרת "ככה יהיה נעור ורק" (נחמ' ה , יג).

כערבה - כמדבר. ונוער - מנוער וריק על ידי אשור.

אבל - עניין השחתה , וכן "על כן תאבל הארץ" (הו' ד , ג). וזכר 'ארץ' בלשון זכר ובלשון נקבה , וכן "נעתם ארץ" (יש' ט , יח); "שרץ ארצם" (תה' קה , ל) - בלשון זכר; ובלשון נקבה ברוב. היה השרון כערבה - השרון יקרא מקום דשן ושמן , וכן "ועל הבקר הרועים בשרון" (דה"א כז , כט) , ואמר שאותו מקום יהיה כמדבר. ונוער בשן וכרמל - נוער - פירוש: הבשן והכרמל ישלו אילנותיהם ופירותיהם.

החפיר לבנון - זה גזרה בעצמה , רוצה לומר: סנחריב החפיר ארץ יהודה הנקרא לבנון; ואולם קמל , שענינו 'כרת' , הוא גזרה אחרת , וגם לבנון בזה נשוא. וכל זה פרשו לנו אנשי כנסת הגדולה , והקש על זה. השרון - מקום דשן ושמן. וכל אלה שנוים לרעה , הפך מה שנזכר לפנים הרבה שנוים לטובה (ראה יש' לב , טו). ונוער - הטעם: וסנחריב נוער בשן וכרמל והפיל הכל.

אבל העם ואומללה הארץ. החפיר לבנון קמל - כמו "קנה וסוף קמלו" (יש' יט , ו) , לשון 'יובש' הוא. והיה השרון חרב כערבה. ונוער בשן וכרמל - 'בשן' הוא מקום אילנות , ו'כרמל' - שדה תבואה , מדמה הגיבורים לבשן והחלשים לכרמל; והכל נוער ומגלה אותם , כמו "חצני ניערתי" (נחמ' ה , יג).
ריכוז קישורים