תנ"ך - ונמקו
כל־צבא
השמים
ונגלו
כספר
השמים
וכל־צבאם
יבול
כנבל
עלה
מגפן
וכנבלת
מתאנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָמַ֙קּוּ֙
כָּל־צְבָ֣א
הַשָּׁמַ֔יִם
וְנָגֹ֥לּוּ
כַסֵּ֖פֶר
הַשָּׁמָ֑יִם
וְכָל־צְבָאָ֣ם
יִבּ֔וֹל
כִּנְבֹ֤ל
עָלֶה֙
מִגֶּ֔פֶן
וּכְנֹבֶ֖לֶת
מִתְּאֵנָֽה:
(ישעיהו פרק לד פסוק ד)
וְנָמַקּוּ
כָּל־צְבָא
הַשָּׁמַיִם
וְנָגֹלּוּ
כַסֵּפֶר
הַשָּׁמָיִם
וְכָל־צְבָאָם
יִבּוֹל
כִּנְבֹל
עָלֶה
מִגֶּפֶן
וּכְנֹבֶלֶת
מִתְּאֵנָה:
(ישעיהו פרק לד פסוק ד)
ונמקו
כל־צבא
השמים
ונגלו
כספר
השמים
וכל־צבאם
יבול
כנבל
עלה
מגפן
וכנבלת
מתאנה:
(ישעיהו פרק לד פסוק ד)
ונמקו
כל־צבא
השמים
ונגלו
כספר
השמים
וכל־צבאם
יבול
כנבל
עלה
מגפן
וכנבלת
מתאנה:
(ישעיהו פרק לד פסוק ד)
וְיִתמְסוֹן
מְשַׁחבֵּיב
כָּל
חֵילֵי
שְׁמַיָא
וְיִתמְחוֹן
מִתְּחוֹת
שְׁמַיָא
כְּמָא
דַאֲמִיר
עֲלֵיהוֹן
בְּסִפרָא
וְכָל
מַשׁרְיָתְהוֹן
יְסוּפָן
כְּמִיתַר
טְרַף
מִגְּפַן
וּכנָבְלָא
מִתֵּינָא
:
ונמקו
-
ב':
יש'
לד
,
ד;
יח'
ד
,
יז.
וכל
-
צבאם
-
ד':
*בר'
ב
,
א;
יש'
לד
,
ד;
מה
,
יב;
*נחמ'
ט
,
ו.
ונמקו
-
ב';
ונגלו
-
ל';
כספר
-
ל';
וכל
-
צבאם
-
ד'.
ונמקו
כל
צבא
השמים
-
ופחדו
,
כשאשליך
שרי
האומות.
ונגולו
-
לשון
'גולל'
,
ונגלו
כספר
השמים
יונתן
תירגם:
"ויתמחון
מתחות
שמיא
כמא
דאמיר
עליהון
בסיפרא".
ואני
מפרשו
לפי
העניין:
מפני
שעכשיו
הטובה
והאורה
לאומות
,
לכשימחו
ויחרבו
יהי
דומה
העולם
חשך
עליהם
,
כאילו
נגלל
השמש
והאור
כגלילת
ספר.
יבול
-
יכמוש.
וכנובלת
מתאנה
-
'כמישה'
באילן
קרויה
נובלת.
וזהו
שפירשו
רבותינו
(ראה
ברכות
מ
,
ב):
מאי
נובלות?
בושלי
כמרא
,
שמתבשלות
בכומר;
לאחר
לקיטתן
צוברן
,
ומתחממות
ומתבשלות.
ונגולו
-
לשון
"גולל"
(מש'
כו
,
כז).
ונגולו
כספר
השמים
-
יונתן
תרגם:
"ויתמחון
מתחות
שמיא
כמא
דאמיר
עליהון
בסיפרא";
אבל
לפי
הענין
,
מפני
שעכשיו
הטובה
והאורה
לאומות
,
כשימחו
ויחרבו
יהא
העולם
דומה
חושך
עליהם
,
כאילו
גולל
השמש
והאור
כגלילת
ספר.
יבול
-
יכמוש.
וכנובלת
מתאינה
-
כמישה
באילן
קרויה
'נובלת'.
פירשו
רבותינו
(ברכות
מ
,
ב):
מאי
'נובלת'?
בושלא
דכמרא
-
שמתבשלות
בכומר;
לאחר
לקיטתן
צוברן
,
ומתחממות
ומתבשלות.
ונמקו
-
בבוא
לאדם
יום
אידו
תחשך
לו
השמש
,
כאשר
הוא
כתוב
ביום
המות
(ראה
קה'
יב
,
ב);
והנכון
בעיני
,
שאלה
הדברים
רמז
לכל
עזר
שיש
לו
לכל
גוי
במשטר
שמים
,
כאשר
מפורש
בספר
דניאל
(י
,
יג
,
כ).
ונמקו
-
מבניין
'נפעל'
,
וכן
נגלו
-
מגזרת
"מגלה"
(יר'
לו
,
כח).
ונמקו
כל
צבא
השמים
-
שהרי
הם
שבשמים
יחלשו
ויפולו
מלעזרם.
ונגלו
כספר
השמים
-
לכסות
כל
מאורי
אור
שבשמים
,
כענין
"כי
הנה
החשך
יכסה
ארץ
וערפל
לאמים"
(יש'
ס
,
ב).
וכל
צבאם
יבל
-
מזלותיהם
יפלו
מגבורתם
כנבל
עלה
מגפן.
ונמקו
-
זה
על
דרך
משל
,
כי
למי
שתבוא
לו
צרה
גדולה
כאלו
נהפכו
השמים
והארץ
עליו
,
והרי
העולם
נהפך
לו
,
וכאלו
אין
צבא
כוכבים
בשמים
,
כי
אין
לו
אורה
והעולם
חושך
עליו.
וזה
המשל
תראנו
תמיד
בספרי
הנביאים.
ונגלו
כספר
-
כי
השמים
נטוים
כאהל
,
ועתה
ידמו
להם
שיהיו
נגללים
כמו
הספר
הנגלל.
וכנבלת
-
פירוש:
כעלה
נובלת
מתאנה.
והנכון
עוד
שיהיה
הנסתר
תאנה
,
לא
עלה
,
כי
עלה
מן
הדומה
הוא
לשון
זכר;
אלא
רוצה
לומר:
מתאנה
-
הפרי
שנובלת
מעץ
התאנה
,
כי
הפרי
יקרא
תאנה
,
והעץ
-
תאנה
,
לפיכך
יהיה
נכון
שיאמר
בסתם:
וכנובלת
,
משיאמר:
וכתאנה
מתאנה;
ותאנה
לשון
נקבה
,
לפיכך
אמר
עליה:
נובלת.
כנבול
עלה
מגפן
וכנובלת
מתאנה
-
זה
סדור
אחר
זולת
יד
אמרנו
'כגפן
נובל
וכתאנה
נובלת'
,
והכל
נכון
בעברי
ובהגיון.
ונמקו
כל
צבא
השמים
-
כשעושה
השם
נקמה
מן
האומה
,
עושה
גם
מן
השרים
הממונים
עליהם
מן
השמים
מלמעלה.
ונגולו
כספר
השמים
-
יש
לומר
,
שיחריב
השם
המדור
שלהן
מלמעלה
,
שדיורין
יש
למעלה
למחנות
המלאכים.
וכל
צבאם
יבול
-
המלאכים
השומרים
אותם;
שלכל
אדם
יש
מלאך
ממונה
עליו
,
ומחנות
מלאכים
על
כל
אומה
ואומה
,
כמו
שמצינו
(ראה
דנ'
י
,
כ)
שר
פרס
ושר
יון
מתגברין
זה
על
זה
מלמעלה
כמו
שמתגברין
המלכים
מלמטה
,
וכל
נצחונם
שלמלכים
וכל
ירִדתם
מלמעלה
יבוא;
מה
שהוה
למלאכים
מלמעלה
הוה
להם
למטה.