תנ"ך - יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת: (ישעיהו פרק לה פסוק א)

טקסט וניקוד:

יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת: (ישעיהו פרק לה פסוק א)

טקסט בלבד:

יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת: (ישעיהו פרק לה פסוק א)

תיקון קוראים:

יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת: (ישעיהו פרק לה פסוק א)
יִחדּוֹן דְּיָתְבִין בְּמַדבְּרָא בַּאֲרַע צָהֲיָא וִיבוּעוּן דְּשָׁרַן בְּמֵישְׁרָא וְיַזהֲרוּן כְּשׁוֹשַׁנַיָא :

יששום - ל' וחס'; כחבצלת - ל'.

ישושום - כמו ישושו מהם; מדבר וציה - ירושלים הקרויה ציה , וציון הקרויה מדבר (ראה יש' סד , ט) , הן ישושו על מפלתם של גיבורי אדום ובצרה , ותגל ערבתה של ירושלם. ישושום - ישושו עליהם , כמו: "בני יצאוני" (יר' י , כ) , שפתרונו: יצאו ממני. וכמו: "בשלם הבשר" (מ"א יט , כא) - בשל להם הבשר.

ישושום מדבר וציה. ישושום - כמו 'ישושו מהם'. מדבר וציה ירושלם שנקרית צייה וציון הקרויה מדבר (ראה יש' סד , ט) הם ישושו על מפלת אדום ובצרה. ותגל - ערבתה של ירושלם. ישושום - ישושו עליהם , כמו "בני יצאוני" (יר' י , כ) , שפתרונו: יצאו ממני , וכמו "בשלם הבשר" (מ"א יט , כא) , בשל להם הבשר.

ישושום - יש אומרים (שלשה ס"ד ע' 118 : 'שדד'; רקמה ע' רפח) , שהמלה חסרת בי"ת , וכן הוא: ישושו בם; ואין זה נכון , כי מה טעם בי"ת? והאמת כי המ"ם תחת הנו"ן נוסף בפעלים , כמו "פדיום" (במ' ג , מט); והטעם , כי ארץ אדום תהיה לבדה חרבה , רק ארץ ישראל להפך. ולדעת רבי משה הכהן , שהיא ירושלם הנמלטת.

ישושום מדבר וציה - אבל ארץ ישראל שהיתה לשעבר מדבר וציה , היא תשוש מהם שנסתלקו ממנה , שכשתיחרבנה ארצות אויביה תתישב היא. שלשעבר היתה "משוש פראים מרעה עדרים" (יש' לב , יד) , עכשיו תשוש בהסתלקם ממנה; לשעבר "אבל אמללה ארץ" (יש' לג , ט) , עכשיו ותגל ערבה - שתתישב כבראשונה; לשעבר "על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה" (יש' לב , יג) , "אמללה ארץ" (יש' לג , ט) , ועכשיו פרח תפרח; לשעבר "החפיר לבנון קמל... והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל" (יש' לג , ט) , ועכשיו כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון , המה יראו כבוד יי' הדר אלהינו , ולא יופי מלכי האומות שאמר למעלה "מלך ביפיו תחזנה עיניך תראינה ארץ מרחקים" (יש' לג , יז).

יששום מדבר וציה - בחרבן ארץ אדום ישוש מדבר וציה; על דרך משל. ומ"ם יששום - במקום נו"ן הנוספת בעתידי הרבים: "ישמעון" (שמ' ד , ט); "יזכרון" (לא נמצא); או המ"ם במקום 'בם' או 'עמם' , כמ"ם "בשלם הבשר" (מ"א יט , כא) , שהוא כמו 'בשל להם' , רוצה לומר: המדבר והציה שהיו שוכנות שם החיות האלה , ישושו בהם כשילכו לשכון בארץ אדום. ויש לפרש: מדבר וציה - ארץ ישראל שהיתה מדבר מיום שגלו ישראל ממנה , עתה בחרבן אדום תשיש ותגיל , כי כשתחרב זאת תתישב זאת , כמו שפירשנו (יש' לד , א). ויונתן תרגם: "יחדון דיתבין במדברא בארע צהיא". ותפרח כחבצלת - כמו הוורד שתפרח ותתן ריחה.

ישושום מדבר וגו' - אחר שספר נפילת אדום ביד מלך אשור , ישוב עתה להשלים ספור הושע יהודה מידו , ולעשות בזה חתימת דבריו עד "ונסו יגון ואנחה" (להלן , י). וטעם ישושום - נכון בעברי כמו שנכון 'ישושו' המדבר והערבה מבני יהודה שישכנו בם.

ישושום מדבר וציה - כמו 'ישישום' לישראל , ונתחלף החרק בשורק; או יש לומר: אע"פ שכל 'שש' עומד בעצמו , הֵנָה יוצא באחר , כמו "ושב יי' אלהיך את שבותך" (דב' ל , ג) , שיצא באחר , ופתרונו: כמו 'והשיב'.
ריכוז קישורים