תנ"ך - יששום
מדבר
וציה
ותגל
ערבה
ותפרח
כחבצלת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְשֻׂשׂ֥וּם
מִדְבָּ֖ר
וְצִיָּ֑ה
וְתָגֵ֧ל
עֲרָבָ֛ה
וְתִפְרַ֖ח
כַּחֲבַצָּֽלֶת:
(ישעיהו פרק לה פסוק א)
יְשֻׂשׂוּם
מִדְבָּר
וְצִיָּה
וְתָגֵל
עֲרָבָה
וְתִפְרַח
כַּחֲבַצָּלֶת:
(ישעיהו פרק לה פסוק א)
יששום
מדבר
וציה
ותגל
ערבה
ותפרח
כחבצלת:
(ישעיהו פרק לה פסוק א)
יששום
מדבר
וציה
ותגל
ערבה
ותפרח
כחבצלת:
(ישעיהו פרק לה פסוק א)
יִחדּוֹן
דְּיָתְבִין
בְּמַדבְּרָא
בַּאֲרַע
צָהֲיָא
וִיבוּעוּן
דְּשָׁרַן
בְּמֵישְׁרָא
וְיַזהֲרוּן
כְּשׁוֹשַׁנַיָא
:
יששום
-
ל'
וחס';
כחבצלת
-
ל'.
ישושום
-
כמו
ישושו
מהם;
מדבר
וציה
-
ירושלים
הקרויה
ציה
,
וציון
הקרויה
מדבר
(ראה
יש'
סד
,
ט)
,
הן
ישושו
על
מפלתם
של
גיבורי
אדום
ובצרה
,
ותגל
ערבתה
של
ירושלם.
ישושום
-
ישושו
עליהם
,
כמו:
"בני
יצאוני"
(יר'
י
,
כ)
,
שפתרונו:
יצאו
ממני.
וכמו:
"בשלם
הבשר"
(מ"א
יט
,
כא)
-
בשל
להם
הבשר.
ישושום
מדבר
וציה.
ישושום
-
כמו
'ישושו
מהם'.
מדבר
וציה
ירושלם
שנקרית
צייה
וציון
הקרויה
מדבר
(ראה
יש'
סד
,
ט)
הם
ישושו
על
מפלת
אדום
ובצרה.
ותגל
-
ערבתה
של
ירושלם.
ישושום
-
ישושו
עליהם
,
כמו
"בני
יצאוני"
(יר'
י
,
כ)
,
שפתרונו:
יצאו
ממני
,
וכמו
"בשלם
הבשר"
(מ"א
יט
,
כא)
,
בשל
להם
הבשר.
ישושום
-
יש
אומרים
(שלשה
ס"ד
ע' 118
:
'שדד';
רקמה
ע'
רפח)
,
שהמלה
חסרת
בי"ת
,
וכן
הוא:
ישושו
בם;
ואין
זה
נכון
,
כי
מה
טעם
בי"ת?
והאמת
כי
המ"ם
תחת
הנו"ן
נוסף
בפעלים
,
כמו
"פדיום"
(במ'
ג
,
מט);
והטעם
,
כי
ארץ
אדום
תהיה
לבדה
חרבה
,
רק
ארץ
ישראל
להפך.
ולדעת
רבי
משה
הכהן
,
שהיא
ירושלם
הנמלטת.
ישושום
מדבר
וציה
-
אבל
ארץ
ישראל
שהיתה
לשעבר
מדבר
וציה
,
היא
תשוש
מהם
שנסתלקו
ממנה
,
שכשתיחרבנה
ארצות
אויביה
תתישב
היא.
שלשעבר
היתה
"משוש
פראים
מרעה
עדרים"
(יש'
לב
,
יד)
,
עכשיו
תשוש
בהסתלקם
ממנה;
לשעבר
"אבל
אמללה
ארץ"
(יש'
לג
,
ט)
,
עכשיו
ותגל
ערבה
-
שתתישב
כבראשונה;
לשעבר
"על
אדמת
עמי
קוץ
שמיר
תעלה"
(יש'
לב
,
יג)
,
"אמללה
ארץ"
(יש'
לג
,
ט)
,
ועכשיו
פרח
תפרח;
לשעבר
"החפיר
לבנון
קמל...
והיה
השרון
כערבה
ונוער
בשן
וכרמל"
(יש'
לג
,
ט)
,
ועכשיו
כבוד
הלבנון
נתן
לה
הדר
הכרמל
והשרון
,
המה
יראו
כבוד
יי'
הדר
אלהינו
,
ולא
יופי
מלכי
האומות
שאמר
למעלה
"מלך
ביפיו
תחזנה
עיניך
תראינה
ארץ
מרחקים"
(יש'
לג
,
יז).
יששום
מדבר
וציה
-
בחרבן
ארץ
אדום
ישוש
מדבר
וציה;
על
דרך
משל.
ומ"ם
יששום
-
במקום
נו"ן
הנוספת
בעתידי
הרבים:
"ישמעון"
(שמ'
ד
,
ט);
"יזכרון"
(לא
נמצא);
או
המ"ם
במקום
'בם'
או
'עמם'
,
כמ"ם
"בשלם
הבשר"
(מ"א
יט
,
כא)
,
שהוא
כמו
'בשל
להם'
,
רוצה
לומר:
המדבר
והציה
שהיו
שוכנות
שם
החיות
האלה
,
ישושו
בהם
כשילכו
לשכון
בארץ
אדום.
ויש
לפרש:
מדבר
וציה
-
ארץ
ישראל
שהיתה
מדבר
מיום
שגלו
ישראל
ממנה
,
עתה
בחרבן
אדום
תשיש
ותגיל
,
כי
כשתחרב
זאת
תתישב
זאת
,
כמו
שפירשנו
(יש'
לד
,
א).
ויונתן
תרגם:
"יחדון
דיתבין
במדברא
בארע
צהיא".
ותפרח
כחבצלת
-
כמו
הוורד
שתפרח
ותתן
ריחה.
ישושום
מדבר
וגו'
-
אחר
שספר
נפילת
אדום
ביד
מלך
אשור
,
ישוב
עתה
להשלים
ספור
הושע
יהודה
מידו
,
ולעשות
בזה
חתימת
דבריו
עד
"ונסו
יגון
ואנחה"
(להלן
,
י).
וטעם
ישושום
-
נכון
בעברי
כמו
שנכון
'ישושו'
המדבר
והערבה
מבני
יהודה
שישכנו
בם.
ישושום
מדבר
וציה
-
כמו
'ישישום'
לישראל
,
ונתחלף
החרק
בשורק;
או
יש
לומר:
אע"פ
שכל
'שש'
עומד
בעצמו
,
הֵנָה
יוצא
באחר
,
כמו
"ושב
יי'
אלהיך
את
שבותך"
(דב'
ל
,
ג)
,
שיצא
באחר
,
ופתרונו:
כמו
'והשיב'.