תנ"ך - ישעיהו פרק לה פסוק ב - פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן־לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד־ה' הדר אלהינו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ: פ (ישעיהו פרק לה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן־לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד־יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ: פ (ישעיהו פרק לה פסוק ב)

טקסט בלבד:

פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן־לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד־ה' הדר אלהינו: פ (ישעיהו פרק לה פסוק ב)

תיקון קוראים:

פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן־לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד־יהוה הדר אלהינו: פ (ישעיהו פרק לה פסוק ב)
מְדָץ יְדוּצוּן וְיִחדּוֹן אַף בְּיָע וְחֶדוָא יְקָר לִבנָן יִתיְהֵיב לְהוֹן זִיו כַּרמְלָא וְשָׁרוֹנָא בֵּית יִשׂרָאֵל דִּי לְהוֹן אֲמִירָן אִלֵין אִנוּן יִחזוֹן יְקָרָא דַייָ זִיו תֻּשׁבַּחתָּא דֶּאֱלָהַנָא :

פרח - ב' , חד חסר וחד מלא: וי' יג , יב; יש' לה , ב. נתן - י"ז (בפתח , בלישנא): ראה יש' ט , ה. נתן - כ"א (בלישנא; בפתח ובקמץ): ראה יש' ט , ה.

פרוח ב' ואם פרוח תפרח הצרעת פרח תפרח ותגל .

פרח - ב' חד חס' וחד מל'; גילת - ל'; הדר אלהינו - ל'.

ורנן - כמו 'לרנן'. הלבנון - בית המקדש (ראה ספ"ד ואתחנן כח) - חזר כבודו לציון.

ורנן - כמו 'לרנן'. כבוד הלבנון ניתן לה הדר הכרמל והשרון - כלפי שאמר למעלה "החפיר לבנון קמל והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל" (יש' לג , ט) , חזר וריפא בצדו: פרוח תפרח ותגל; כלפי שאמר למעלה "אבל אומללה ארץ" (שם) , חזר ואמר: כבוד הלבנון ניתן לה הדר הכרמל והשרון.

פרוח תפרח - ארץ ישראל , או ירושלם. אף גילת ורנן - והנה התי"ו כמו 'גילת לב'. ויש אומרים , כי לה שב אל לבנון בעצמו. המה - יושבי ירושלם.

ישושום מדבר וציה - אבל ארץ ישראל שהיתה לשעבר מדבר וציה , היא תשוש מהם שנסתלקו ממנה , שכשתיחרבנה ארצות אויביה תתישב היא. שלשעבר היתה "משוש פראים מרעה עדרים" (יש' לב , יד) , עכשיו תשוש בהסתלקם ממנה; לשעבר "אבל אמללה ארץ" (יש' לג , ט) , עכשיו ותגל ערבה - שתתישב כבראשונה; לשעבר "על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה" (יש' לב , יג) , "אמללה ארץ" (יש' לג , ט) , ועכשיו פרח תפרח; לשעבר "החפיר לבנון קמל... והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל" (יש' לג , ט) , ועכשיו כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון , המה יראו כבוד יי' הדר אלהינו , ולא יופי מלכי האומות שאמר למעלה "מלך ביפיו תחזנה עיניך תראינה ארץ מרחקים" (יש' לג , יז).

פרוח... אף גילת - תגיל גילה אחר גילה. והתי"ו במקום ה"א , וכמהו רבים. ורנן - שם או מקור. נתן לה - לארץ ישראל. המה - בני ישראל בשובם לארצם יראו כבוד יי' , בשוב כבודו בירושלם.

אף גילת ורנן. גילת - 'שם דבר'; ורנן - 'שם המקור'; ותי"ו גילת - כמו "עזרת" (תה' ס , יג); "ושכורת" (יש' נא , כא). כבוד הלבנון ניתן לה - לערבה שהיתה ארץ צמאון ומלחה , תחזור להיות כמו הלבנון , שגדילים בו אילנות גדולים. המה יראו כבוד יי' - אִמְרוּ: המה הגאולים יראו כבוד יי'.