תנ"ך - ויאמר
אליקים
ושבנא
ויואח
אל־רבשקה
דבר־נא
אל־עבדיך
ארמית
כי
שמעים
אנחנו
ואל־תדבר
אלינו
יהודית
באזני
העם
אשר
על־החומה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֶלְיָקִים֩
וְשֶׁבְנָ֨א
וְיוֹאָ֜ח
אֶל־רַבְשָׁקֵ֗ה
דַּבֶּר־נָ֤א
אֶל־עֲבָדֶ֙יךָ֙
אֲרָמִ֔ית
כִּ֥י
שֹׁמְעִ֖ים
אֲנָ֑חְנוּ
וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר
אֵלֵ֙ינוּ֙
יְהוּדִ֔ית
בְּאָזְנֵ֣י
הָעָ֔ם
אֲשֶׁ֖ר
עַל־הַחוֹמָֽה:
(ישעיהו פרק לו פסוק יא)
וַיֹּאמֶר
אֶלְיָקִים
וְשֶׁבְנָא
וְיוֹאָח
אֶל־רַבְשָׁקֵה
דַּבֶּר־נָא
אֶל־עֲבָדֶיךָ
אֲרָמִית
כִּי
שֹׁמְעִים
אֲנָחְנוּ
וְאַל־תְּדַבֵּר
אֵלֵינוּ
יְהוּדִית
בְּאָזְנֵי
הָעָם
אֲשֶׁר
עַל־הַחוֹמָה:
(ישעיהו פרק לו פסוק יא)
ויאמר
אליקים
ושבנא
ויואח
אל־רבשקה
דבר־נא
אל־עבדיך
ארמית
כי
שמעים
אנחנו
ואל־תדבר
אלינו
יהודית
באזני
העם
אשר
על־החומה:
(ישעיהו פרק לו פסוק יא)
ויאמר
אליקים
ושבנא
ויואח
אל־רבשקה
דבר־נא
אל־עבדיך
ארמית
כי
שמעים
אנחנו
ואל־תדבר
אלינו
יהודית
באזני
העם
אשר
על־החומה:
(ישעיהו פרק לו פסוק יא)
וַאֲמַר
אֶליָקִים
וְשֶׁבנָא
וְיוֹאָח
לְרַב
שָׁקֵי
מַלֵיל
כְּעַן
עִם
עַבדָּך
אַרמָת
אֲרֵי
שָׁמְעִין
אֲנַחנָא
וְלָא
תְמַלֵיל
עִמַנָא
יְהוּדַת
קֳדָם
עַמָא
דְּעַל
שׁוּרָא
:
יהודית
-
ז':
בר'
כו
,
לד;
מ"ב
יח
,
כו
,
כח;
יש'
לו
,
יא
,
יג;
נחמ'
יג
,
כד;
דה"ב
לב
,
יח.
כי
שומעים
אנחנו
-
מכירים
אנחנו
אותו
לשון.
שומעים
-
'אינטנדנט'
בלעז.
ואל
תדבר
אלינו
יהודית
-
שכל
העם
מכירים
לשון
יהודית
והם
מתפחדים
מדבריך
[ולפי
שאמר
להם
,
"אמרו
נא
אל
חזקיהו"
(לעיל
,
ד)
,
כסבורים
הם
שלא
בא
להפחיד
את
העם].
דבר
נא
אל
עבדיך
ארמית
כי
שומעים
אנחנו
-
כסבורים
היו
שהיה
אוהב
אותם
,
לפי
שמשומד
היה
,
ומתוך
אהבה
היה
מוכיחם
ואומר
להם
דברים
הללו
,
ואמרו
לו:
דבר
נא
אל
עבדיך
ארמית
כי
שומעים
אנחנו
,
ואל
תדבר
אלינו
יהודית
באזני
העם
אשר
על
החומה
,
לייראם
ולבהלם.
והוא
משיבם
מתוך
שנאה:
האל
אדוניך
ואליך
שלחני
אדוני
לדבר
את
הדברים
האלה?
הלא
על
האנשים
היושבים
על
החומה
שלחני
,
שאצור
עליהם
במצור
ובמצוק
,
עד
שאגרום
להם
לאכול
את
צואתם
ולשתות
את
מימי
רגליהם
,
מחוסר
כל.
כי
שמעים
אנחנו
-
מבינים.
באזני
כל
העם
-
וגנאי
הוא
לדבר
גדולות
מן
המלך
בפני
הכל
ולבזותו
,
אך
אלינו
תדבר
שיצאנו
אליכם
,
ואנו
נאמר
לו
,
ומה
לכם
להשמיע
קול
שישמעו
אחרים?
והן
היו
מתכוונים
,
שלא
ירך
לבב
אנשי
המלחמה
ואל
ירפו
ידיהם.