תנ"ך - ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החומה לאכל את־חראיהם צואתם ולשתות את־שניהם מימי רגליהם עמכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֣אמֶר רַבְשָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה לֶאֱכֹ֣ל אֶת־חֹראָיהָ֗ם צוֹאָתָ֗ם וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־שֵֵׁ֥נַיְהֵֶ֖ם מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם עִמָּכֶֽם: (ישעיהו פרק לו פסוק יב)

וַיֹּאמֶר רַבְשָׁקֵה הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל־הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל־הַחוֹמָה לֶאֱכֹל אֶת־חֹראָיהָם צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת־שֵֵׁנַיְהֵֶם מֵימֵי רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם: (ישעיהו פרק לו פסוק יב)

ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החומה לאכל את־חראיהם צואתם ולשתות את־שניהם מימי רגליהם עמכם: (ישעיהו פרק לו פסוק יב)

וַאֲמַר רַב שָׁקֵי הַעַל רִבּוֹנָך וַעֲלָך שַׁלחַנִי רִבּוֹנִי לְמַלָלָא יָת פִּתגָמַיָא הָאִלֵין הֲלָא עַל גֻּברַיָא דְּיָתְבִין עַל שׁוּרָא לְמֵיכַל יָת מַפַּקתְּהוֹן וּלמִשׁתֵּי יָת מֵימֵי רַגלֵיהוֹן בִּציָרָא עִמְכוֹן :

האל - ב' פסוקים בסיפרא 'את את את': יש' לו , יב; סו , יט. ואליך - ג': *בר' ד , ז; מ"ב יח , כז; יש' לו , יב. הלא - ו' חסר בסיפרא: ראה יש' י , ח. על - האנשים - ה': שמ' ה , ט; מ"ב יח , כז; יש' לו , יב; צפ' א , יב; דה"א יט , ה.

האל - ל' , ב' פסו' בסיפ' את את את; ואליך - ג'; הלא - ו' חס' בסיפ'; על - האנשים - [ה']; חראיהם - צואתם ק'; ֵֵ שיניהם - מימי רגליהם ק'.

האל אדוניך - תמוה הוא , לכך נקוד פתח: וכי אל שניכם לבדכם שלחני אדוני , הלא על כולם שלחני? ולכך באתי , שכל העם ישמעו ויראו , ולא יסיתם חזקיהו למרוד. לאכל את צאתם - אף הם ברעב המצור יאכלו את חוריהם (בנוסחנו: חראיהם) - רעי היוצא דרך נקב שלהם , ולשון נאה תקנו סופרים לקרותו צואתם; כך שנו רבותינו (ראה מגילה כה , ב): מקראות הכתובים לגנאי , קורין אותן לשבח , כגון "בעפלים - בטחורים" (דב' כח , כז); "ישגלנה - ישכבנה" (שם , ל) , חוריהם - צאתם , שניהם - רגליהם. מימי שניהם (בנוסחנו: שיניהם) - צואה לחה; 'שיני דכרכשתא' (ראה שבת פב , א) , היא החלוחלת (ראה חולין נ , א) שקורין 'טבחייא' (בלעז) , עומדת על ידי שלש שיניים.

דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו - כסבורים היו שהיה אוהב אותם , לפי שמשומד היה , ומתוך אהבה היה מוכיחם ואומר להם דברים הללו , ואמרו לו: דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו , ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה , לייראם ולבהלם. והוא משיבם מתוך שנאה: האל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה? הלא על האנשים היושבים על החומה שלחני , שאצור עליהם במצור ובמצוק , עד שאגרום להם לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם , מחוסר כל.

הישבים על החומה - להלחם , ברעב ובצמא. לאכול צואתם ברעב , שסופן לבא לכך , וטוב להם לצאת אלינו ולחיות. ודאי לכך אנו מתכוונים , להרפות ידיהם. עמכם - מוסב על הלא על האנשים , לומר: העל (בנוסחנו: האל) אדניך ואליך בלבד שלחני אדני? הלא אף על האנשים הישבים עמכם על החומה , כמותכם , שלחני.

לאכול ולשתות - הטעם: שלחני אדני להעמיד במצור אלה האנשים ולהרעיב אותם ולהפיל לבם , עד שיאכלו וישתו מותרי גופם גס עמכם.

תנ"ך - ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החומה לאכל את־חראיהם צואתם ולשתות את־שניהם מימי רגליהם עמכם:

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים:

ריכוז קישורים