תנ"ך - אמרתי אך־דבר־שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על־מי בטחת כי מרדת בי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָמַ֙רְתִּי֙ אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם עֵצָ֥ה וּגְבוּרָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה עַתָּה֙ עַל־מִ֣י בָטַ֔חְתָּ כִּ֥י מָרַ֖דְתָּ בִּֽי: (ישעיהו פרק לו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

אָמַרְתִּי אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל־מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי: (ישעיהו פרק לו פסוק ה)

טקסט בלבד:

אמרתי אך־דבר־שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על־מי בטחת כי מרדת בי: (ישעיהו פרק לו פסוק ה)

תיקון קוראים:

אמרתי אך־דבר־שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על־מי בטחת כי מרדת בי: (ישעיהו פרק לו פסוק ה)
אֲמַרִית בְּרַם בְּמַמלַל סִפוָן בְּמֵילַך וּבִגבוּרָא אַעֲבֵיד קְרָבָא כְּעַן עַל מַן אִתרְחֵיצתָּא אֲרֵי מְרֵידתָּא בִּי :

מלכים אמרת אך דבר ישעיהו אמרתי אך דבר סימנהון ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך .

אמרתי אך דבר שפתים - אמרתי עד הנה אך דבר שפתים הוא בפיו לאמר: לא אעבוד למלך אשור , ומשיראה שאעלה עליו לצבא יחזור בו; עכשיו הרי עליתי , מעתה - או יעבדני , או צורך הוא לו לבקש עצה וגבורה למלחמה. עתה , שבא העת , אמור נא: על מי בטחת למרוד בי?

אמרתי אך דבר שפתים - כששמעתי עליך שהיית מהלך ומבקש לעמוד כנגדי , שלא לפתוח לי את העיר , אמרתי: הלא דבר הוא (ע"פ ש"א יז , כט) , אין בלבו כן , שמשעה שיראני לא יעמד בפני שעה אחת; מעתה שאני רואה בך שאתה עומד במרדך , עיצה וגבורה אתה צריך לעמוד כנגדי. ורבי מנחם ברבי חלבו לא פירש כן , אלא: אמרתי אך דבר שפתים - מה שאתה אומר 'יי' יצילנו' , דבר שפתים הוא; עיצה וגבורה צריך אדם שנלחם עם מלך גדול שכמותי. [ותרגומו: "ברם... שיפוון במילך ובגבורה אעביד קרבא".] ועתה על מי בטחת - ואם תאמר: על פרעה! הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ. ואם תאמר: אל יי' בטחנו! הלא על מי מרד חזקיה יותר ממה שמרד על אלהיכם שאתם בוטחים בו!? הלא (בנוסחנו: הלוא) הוא אשר הסיר חזקיהו את במותיו ומזבחותיו - שלא היה מקום בארץ ישראל שלא היה בו במה ומזבח שהיו מקטירין עליהן לשמים , ובא חזקיהו והסיר את כולם , ויאמר ליהודה ולירושלם: השמרו לכם פן תעלו עולותיכם בכל מקום אשר תראו (ע"פ דב' יב , יג) , כי אם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם; ואדם שעשה רעה גדולה כזאת , איך יאמין שיעמד לו בשעת דחקו? וחזקיה לשם מצוה הסיר את כולם , שהרי משנבנה בית עולמים נאסרו הבמות.

אמרתי אך דבר שפתים - עד עתה שלא כבשתי ארצך , ולא יצאת אלי אע"פ שידעת שאני כובש את ארצך , סבור הייתי שדבר שפתים - עצה הוא נוטל , תחבולות הוא קונה וגבורה לערוך לקראתי , ולכך לא באתה אלי; אבל עתה שאתה רואה שכבשתי הכל ולא נותר אלא מעט לכבוש , על מי בטחת כי מרדת בי ואינך יוצא לקראתי?

אמרתי - הנה כותב מלכים כתב "אמרת" (מ"ב יח , כ) , ואין בזה תמה כלל בין המבינים לאשורם. ואיך שהיה , הנה הכל נכון , ומה יזיק אם חזקיה ורבשקה מסכימים שבעצה וגבורה תעשה מלחמה , רק שנכון יותר אצלי כי הם ענינים נבדלים. וכבר פרשתי במלכים "אמרת" , אבל אמרתי הכתוב כאן , ענינו: אמרתי כי בשלשה דברים יוקח תועלת למלחמה; תחלה - דבר שפתים , אם טענות ואם מענה רך; והשנית - עצה , אם בחזוק החומה והכנסת המים (דה"ב לב , ל) וזולת זה מתחבולות המלחמות; והשלישית - גבורה , לצאת בחיל כבד ועל סוסים; ואתה על מי בטחת - כי אין לך אחד מאלה. ובא רמז ל"קנה" (ראה להלן , ו).

אמרתי אך דבר שפתים - כששמעתי עליך שתעמוד לנגדינו , אמרתי בלבי: בפה הוא אומר , ואין בלבו כן , שכיון שנעלה עליו מיד יימסר , אבל אני רואה שהעצה והגבורה שלך היא למלחמה , ואני תמיה עליך: על מי בטחת כי מרדת בי - מִשֵם המלך היה אומר לו כן.
ריכוז קישורים