תנ"ך - אמרתי
אך־דבר־שפתים
עצה
וגבורה
למלחמה
עתה
על־מי
בטחת
כי
מרדת
בי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָמַ֙רְתִּי֙
אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַ֔יִם
עֵצָ֥ה
וּגְבוּרָ֖ה
לַמִּלְחָמָ֑ה
עַתָּה֙
עַל־מִ֣י
בָטַ֔חְתָּ
כִּ֥י
מָרַ֖דְתָּ
בִּֽי:
(ישעיהו פרק לו פסוק ה)
אָמַרְתִּי
אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַיִם
עֵצָה
וּגְבוּרָה
לַמִּלְחָמָה
עַתָּה
עַל־מִי
בָטַחְתָּ
כִּי
מָרַדְתָּ
בִּי:
(ישעיהו פרק לו פסוק ה)
אמרתי
אך־דבר־שפתים
עצה
וגבורה
למלחמה
עתה
על־מי
בטחת
כי
מרדת
בי:
(ישעיהו פרק לו פסוק ה)
אמרתי
אך־דבר־שפתים
עצה
וגבורה
למלחמה
עתה
על־מי
בטחת
כי
מרדת
בי:
(ישעיהו פרק לו פסוק ה)
אֲמַרִית
בְּרַם
בְּמַמלַל
סִפוָן
בְּמֵילַך
וּבִגבוּרָא
אַעֲבֵיד
קְרָבָא
כְּעַן
עַל
מַן
אִתרְחֵיצתָּא
אֲרֵי
מְרֵידתָּא
בִּי
:
מלכים
אמרת
אך
דבר
ישעיהו
אמרתי
אך
דבר
סימנהון
ויקרא
אבימלך
ליצחק
ויאמר
אך
הנה
אשתך
.
אמרתי
אך
דבר
שפתים
-
אמרתי
עד
הנה
אך
דבר
שפתים
הוא
בפיו
לאמר:
לא
אעבוד
למלך
אשור
,
ומשיראה
שאעלה
עליו
לצבא
יחזור
בו;
עכשיו
הרי
עליתי
,
מעתה
-
או
יעבדני
,
או
צורך
הוא
לו
לבקש
עצה
וגבורה
למלחמה.
עתה
,
שבא
העת
,
אמור
נא:
על
מי
בטחת
למרוד
בי?
אמרתי
אך
דבר
שפתים
-
כששמעתי
עליך
שהיית
מהלך
ומבקש
לעמוד
כנגדי
,
שלא
לפתוח
לי
את
העיר
,
אמרתי:
הלא
דבר
הוא
(ע"פ
ש"א
יז
,
כט)
,
אין
בלבו
כן
,
שמשעה
שיראני
לא
יעמד
בפני
שעה
אחת;
מעתה
שאני
רואה
בך
שאתה
עומד
במרדך
,
עיצה
וגבורה
אתה
צריך
לעמוד
כנגדי.
ורבי
מנחם
ברבי
חלבו
לא
פירש
כן
,
אלא:
אמרתי
אך
דבר
שפתים
-
מה
שאתה
אומר
'יי'
יצילנו'
,
דבר
שפתים
הוא;
עיצה
וגבורה
צריך
אדם
שנלחם
עם
מלך
גדול
שכמותי.
[ותרגומו:
"ברם...
שיפוון
במילך
ובגבורה
אעביד
קרבא".]
ועתה
על
מי
בטחת
-
ואם
תאמר:
על
פרעה!
הנה
בטחת
על
משענת
הקנה
הרצוץ.
ואם
תאמר:
אל
יי'
בטחנו!
הלא
על
מי
מרד
חזקיה
יותר
ממה
שמרד
על
אלהיכם
שאתם
בוטחים
בו!?
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
הוא
אשר
הסיר
חזקיהו
את
במותיו
ומזבחותיו
-
שלא
היה
מקום
בארץ
ישראל
שלא
היה
בו
במה
ומזבח
שהיו
מקטירין
עליהן
לשמים
,
ובא
חזקיהו
והסיר
את
כולם
,
ויאמר
ליהודה
ולירושלם:
השמרו
לכם
פן
תעלו
עולותיכם
בכל
מקום
אשר
תראו
(ע"פ
דב'
יב
,
יג)
,
כי
אם
לפני
המזבח
הזה
תשתחוו
בירושלם;
ואדם
שעשה
רעה
גדולה
כזאת
,
איך
יאמין
שיעמד
לו
בשעת
דחקו?
וחזקיה
לשם
מצוה
הסיר
את
כולם
,
שהרי
משנבנה
בית
עולמים
נאסרו
הבמות.
אמרתי
אך
דבר
שפתים
-
עד
עתה
שלא
כבשתי
ארצך
,
ולא
יצאת
אלי
אע"פ
שידעת
שאני
כובש
את
ארצך
,
סבור
הייתי
שדבר
שפתים
-
עצה
הוא
נוטל
,
תחבולות
הוא
קונה
וגבורה
לערוך
לקראתי
,
ולכך
לא
באתה
אלי;
אבל
עתה
שאתה
רואה
שכבשתי
הכל
ולא
נותר
אלא
מעט
לכבוש
,
על
מי
בטחת
כי
מרדת
בי
ואינך
יוצא
לקראתי?
אמרתי
-
הנה
כותב
מלכים
כתב
"אמרת"
(מ"ב
יח
,
כ)
,
ואין
בזה
תמה
כלל
בין
המבינים
לאשורם.
ואיך
שהיה
,
הנה
הכל
נכון
,
ומה
יזיק
אם
חזקיה
ורבשקה
מסכימים
שבעצה
וגבורה
תעשה
מלחמה
,
רק
שנכון
יותר
אצלי
כי
הם
ענינים
נבדלים.
וכבר
פרשתי
במלכים
"אמרת"
,
אבל
אמרתי
הכתוב
כאן
,
ענינו:
אמרתי
כי
בשלשה
דברים
יוקח
תועלת
למלחמה;
תחלה
-
דבר
שפתים
,
אם
טענות
ואם
מענה
רך;
והשנית
-
עצה
,
אם
בחזוק
החומה
והכנסת
המים
(דה"ב
לב
,
ל)
וזולת
זה
מתחבולות
המלחמות;
והשלישית
-
גבורה
,
לצאת
בחיל
כבד
ועל
סוסים;
ואתה
על
מי
בטחת
-
כי
אין
לך
אחד
מאלה.
ובא
רמז
ל"קנה"
(ראה
להלן
,
ו).
אמרתי
אך
דבר
שפתים
-
כששמעתי
עליך
שתעמוד
לנגדינו
,
אמרתי
בלבי:
בפה
הוא
אומר
,
ואין
בלבו
כן
,
שכיון
שנעלה
עליו
מיד
יימסר
,
אבל
אני
רואה
שהעצה
והגבורה
שלך
היא
למלחמה
,
ואני
תמיה
עליך:
על
מי
בטחת
כי
מרדת
בי
-
מִשֵם
המלך
היה
אומר
לו
כן.