תנ"ך - כסוס
עגור
כן
אצפצף
אהגה
כיונה
דלו
עיני
למרום
אדני
עשקה־לי
ערבני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כְּס֤וּס
עָגוּר֙
כֵּ֣ן
אֲצַפְצֵ֔ף
אֶהְגֶּ֖ה
כַּיּוֹנָ֑ה
דַּלּ֤וּ
עֵינַי֙
לַמָּר֔וֹם
אֲדנָ֖י
עָֽשְׁקָה־לִּ֥י
עָרְבֵֽנִי:
(ישעיהו פרק לח פסוק יד)
כְּסוּס
עָגוּר
כֵּן
אֲצַפְצֵף
אֶהְגֶּה
כַּיּוֹנָה
דַּלּוּ
עֵינַי
לַמָּרוֹם
אֲדנָי
עָשְׁקָה־לִּי
עָרְבֵנִי:
(ישעיהו פרק לח פסוק יד)
כסוס
עגור
כן
אצפצף
אהגה
כיונה
דלו
עיני
למרום
אדני
עשקה־לי
ערבני:
(ישעיהו פרק לח פסוק יד)
כסוס
עגור
כן
אצפצף
אהגה
כיונה
דלו
עיני
למרום
אדני
עשקה־לי
ערבני:
(ישעיהו פרק לח פסוק יד)
כְּעוֹפָא
דַאֲחִיד
וּמנַצֵיף
כֵּין
נַצֵיפִית
וְנַהֵימִית
כְּיוֹנָה
זְקַפִית
עֵינַי
דְּיֵיתֵי
לִי
רְוַח
מִן
קֳדָם
דִּשׁכִינְתֵיהּ
בִּשׁמֵי
מְרוֹמָא
יְיָ
קַבֵּיל
צְלוֹתִי
עֲבַד
בָּעוּתִי
:
כיונה
-
ב':
יש'
לח
,
יד;
תה'
נה
,
ז.
דלו
-
ב':
יש'
לח
,
יד;
איוב
כח
,
ד.
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
יש'
ג
,
יז.
ערבני
-
ב':
יש'
לח
,
יד;
איוב
יז
,
ג.
עגור
-
ל';
אצפצף
-
ל';
כיונה
-
ב';
דלו
-
ב';
עשקה
-
ל';
ערבני
-
ב'
שימה
נא.
כסוס
-
כמו
"כסיס"
(יר'
ח
,
ז)
,
והוא
שם
עוף
,
כסוס
עגור
-
כמו
'כסוס
ועגור'
-
כעוף
זה
שתפשוהו
והוא
מצפצף
בגרונו.
וכן
תירגם
יונתן:
"כסיסיא
דאחיד
ומנציף".
עשקה
לי
-
כמו
'עשוק
אותי';
לקחני
מיד
מלאך
המות
וערבני
להצילני;
לשון
'ערבות'
,
'גרנטיאה'
בלעז
,
כמו
"ערוב
עבדך
לטוב"
(תה'
קיט
,
קכב).
עשקה
לי
-
עשוק
אותי
מידו
,
כאשר
תאמר:
"רפא
נא
לה"
(במ'
יב
,
יג)
-
רפא
אותה.
כסיס
(בנוסחנו:
כסוס)
עגור
-
פירש
מנחם
(מחברת:
'סס'):
כסיס
עגור
-
כעוף
ששמו
'סיס'
והוא
עורג
,
כלומר:
כסיס
עורג
וצווח;
ואומר:
כך
הייתי
מצפצף
מחמת
חולי.
ופירש
עגור
כמו
'עורג'
,
מן
האותיות
המאוחרות
והמוקדמות
,
כמו
'כשב'
,
'כבש';
'שמלה'
,
'שלמה';
והשיב
לו
דונש
(דונש
ע'
* 31
):
אין
נופל
לסיס
לשון
'ערג'
,
כי
'ערג'
-
לאילים
,
ו'נהם'
-
לסוסים
,
ו'ציפצוף'
-
ליונים
,
כמו
כן
לעגורים;
ומהו
כסיס
עגור?
כסיס
ועגור.
הרבה
תמצא
תיבות
החסירות
וי"ו
שהן
כאילו
נכתבות
בוי"ו
,
כמו
"ואני
ככבש
אלוף"
(יר'
יא
,
יט)
,
שפתרונו:
ככבש
ואלוף
,
כמו
"שגר
אלפיך"
(דב'
ז
,
יג);
אף
כאן
פתרונו:
כסיס
ועגור.
עגור
-
'גרואה'
בלעז.
עשקה
לי
-
עשוק
לי
חולי
זה;
הסר
מעלי
חולי
זה;
'אשכויימויי'
בלעז.
ערבני
-
כמו
"קולך
ערב"
(שה"ש
ב
,
יד);
כלומר:
הרווח
לי
מחולי
זה
וערבה
לי
,
כלומר:
הקל
אותו;
ערבני
-
'אסואבימו'
בלעז.
כסוס
-
כ"ף
כסוס
עגור
מושך
אחרת
עמו
,
כמו
"כרע
כאח
לי"
(תה'
לה
,
יד)
,
וכמהו
"ככבש
אלוף"
(יר'
א
,
יט);
ואלה
עופות
,
והטעם
,
שהחולה
בכובד
חליו
יצפצף
ויהגה
,
ואין
מבין
דבריו.
דלו
-
מפעלי
הכפל
,
וכמוהו
"דליו
שוקים"
(מש'
כו
,
ז)
,
כטעם
'נשיאות'.
יי'
עשקה
לי
-
זאת
הדלה.
ערבני
-
עתה
,
כמו
"ערוב
עבדך
לטוב"
(תה'
קיט
,
קכב).
ויש
אומר
,
כי
העי"ן
תחת
חי"ת
,
וזה
הבל;
ומלת
ערבני
-
כדרך
לשון
בני
אדם
,
והטעם:
התערב
עמי
בצרתי.
וסוף
,
נחלשתי
כל
כך
וכלה
כחי
,
שכסוס
ועגור
כן
אצפצף
,
שלא
אוכל
להרים
קול
,
אלא
בצפצוף
קול
רם
ונמוך
,
ולבסוף
אף
בצפצוף
קול
רם
לא
אוכל
לדבר
,
אלא
אהגה
בגרוני
מעט
כיונה
ההוגה
בגרונה
,
וסוף
שאף
הגה
הגרון
פוסק
ממני
,
כל
כך
החלשתי;
אלא
דלו
עיני
אליך
למרום
,
לאמר:
יי'
,
עשקה
לי
הרעה
הזאת
לקצר
ימי
,
"ערוב
עבדך
לטוב"
(תה'
קיט
,
קכב)!
בל
תעשקני
להמיתני.
'גרנטיש
מוי'
(בלעז);
לשון
"כי
עבדך
ערב
את
הנער"
(בר'
מד
,
לב).
כסוס
עגור
-
חסר
ו"ו
השמוש
,
ופירוש:
כסוס
ועגור;
וכן
שמש
ירח
(חב'
ג
,
יא);
ראובן
שמעון
(שמ'
א
,
ב);
והדומים
להם.
וסוס
הוא
עוף
,
ונכתב
בו"ו
ונקרא
ביו"ד
בירמיה
"ותור
וסיס
ועגור"
(יר'
ח
,
ז)
,
ואותו
תרגם
יונתן:
"וכורכיא"
,
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
קידושין
מד
,
א):
'קם
ריש
לקיש
צוח
ככורכיא'
,
ופירש
רבינו
שלמה
(שם):
'גרואה'
בלעז.
ועגור
-
תרגם
יונתן:
"וסנוניתא"
,
והיא
סנונית
הנזכר
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
שבת
עז
,
ב)
,
ופירש
רבינו
האיי:
'כטאף'
בערבי;
ופירש
רבינו
שלמה
(שם):
והוא
שקורין
בלעז
'אירונדא'.
אבל
בכאן
תרגם
יונתן
כסוס
עגור
בעניין
אחר:
כסוס
-
כמשמעו
,
כמו
"סוס
ורוכבו"
(שמ'
טו
,
א)
-
"כסוסיא
(בנוסחנו:
כעופא)
דאחיד
ומנציף
כן
נצפית"
,
תרגם
עגור
בעניין
'צפצוף'.
ועניין
'מנציף'
כמו
הפוך
,
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"ק
יח
,
ב)
סוס
שצנף
וחמור
שנער.
אמר:
אני
בחליי
אצפצף
כמו
העופות
המצפצפים
,
ואהגה
כמו
היונה;
והיא
נהימת
החולה
בחליו.
דלו
עיני
למרום
-
ומתוך
חליי
הכבד
נשאו
עיני
למרום
-
לאל
שהוא
במרום
,
ואמרתי
לו:
יי'
,
עשקה
לי
מחלתי
,
ערבני
אתה
-
כמו
"ערוב
עבדך
לטוב"
(תה'
קיט
,
קכב)
,
עניין
'הנחה
והשקט'.
ויש
לפרש:
עשקה
-
ציווי
,
ואע"פ
שהעי"ן
אינה
חטופה
אלא
נקראת
במאריך
,
וכמהו
"שמרה
נפשי
כי
חסיד
אני"
(תה'
פו
,
ב);
ועניינו
עניין
תוספת
ויתור
,
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"מ
נב
,
א):
עשק
לגויך
ושוי
לכרסיך;
אמר:
הוסף
לי
על
ימי
וערבני.
דלו
-
עניין
'הרמה'
,
ויש
לו
חברים
בשורש
'דלה':
"ארוממך
יי'
כי
דליתני"
(תה'
ל
,
ב)
,
והדומים
לו.
ועניין
הרמת
העינים
,
כמו
שאמר
"אליך
נשאתי
את
עיני"
(תה'
קכג
,
א)
,
לפי
שהאל
נקרא
"יושב
שמים"
(שם)
,
ואע"פ
שאין
לו
מקום
,
כבודו
הגדול
הוא
בשמים.
עגור
-
ועגור.
יי'
עשקה
לי
ערבני
-
זה
הפלגת
מליצה
,
להודיע
שאין
יסורין
בלא
עון
(ע"פ
שבת
נה
,
א)
,
וברוב
אמרו
הנביאים
-
וראוי
להם
-
כי
הוא
על
החמס
אשר
בכפיהם
,
כי
גזלו
ועשקו
אחרים;
לכן
יי'
-
קריאה
,
ועשקה
הוא
שם
דמיון
ראשון
,
כמו
עֹשֶק
,
וערבני
-
כטעם
'ערבון'
,
וזה
כאלו
אמר
חזקיה
לשם:
הנה
בידי
עֹשֶק
מאיש
מה
,
על
כן
חליתי
,
לכן
אני
מבקש
ממך
שתעשה
ערבות
,
או
תתן
לי
משכון
עד
שארפא
ואשלם
במעות.
כסוס
עגור
כן
אצפצף
-
כמו
'כסיס
ועגור'
,
כמו
"ותור
וסיס
ועגור"
(יר'
ח
,
ז)
,
ונתחלף
החרק
בשרק
,
ונחסר
הו"ו
מעגור.
יי'
עשקה
לי
ערבני
-
המיתה
עשקה
אותי
לקחת
נשמתי
,
ערבני
והצילני
מידה
,
כמו
"ערוב
עבדך
לטוב"
(תה'
קיט
,
קכב).