ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
בר'
יד
,
יט;
טו
,
ח;
טז
,
ח;
יח
,
ג
,
כג
,
כז
,
כט;
יט
,
ז;
כ
,
ד;
כד
,
יב
,
לד;
כז
,
לו;
כח
,
יג
,
יז;
ל
,
כח;
לג
,
ה;
לז
,
ל;
מג
,
כט;
מז
,
ל;
מח
,
ט
,
טו;
שמ'
ב
,
יד;
ה
,
כב;
לב
,
ה
,
לא;
לג
,
יד
,
יח;
במ'
יא
,
כז
,
כח;
כא
,
ב;
כג
,
ז
,
יב
,
יח;
כד
,
ג
,
טו
,
כ
,
כא
,
כג;
דב'
לג
,
ב
,
ז;
יהו'
ז
,
כ;
שו'
ו
,
יח;
ח
,
יט;
יא
,
ל;
יג
,
ח;
טו
,
יח;
טז
,
כח;
כ
,
ד;
ש"א
ג
,
יח;
ז
,
יב;
כב
,
ט
,
יד;
ש"ב
ג
,
לג;
טו
,
כא;
יט
,
כז;
כ
,
כ;
כב
,
ב;
כג
,
טו;
מ"א
א
,
כט;
ח
,
כג;
יז
,
י
,
יא
,
כ
,
כא;
יח
,
לו;
מ"ב
א
,
ח;
ב
,
יד;
ו
,
יז
,
יח;
ז
,
ב
,
יט;
יג
,
יד;
יט
,
טו;
יש'
לח
,
ג;
עמ'
א
,
ב;
יונה
ג
,
ד;
ד
,
ב;
זכ'
א
,
י
,
יב;
תה'
יח
,
ב;
איוב
א
,
יד
,
טז
,
יז
,
יח;
רות
ב
,
ו;
דנ'
ח
,
טז;
ט
,
כב;
דה"א
יא
,
יז;
דה"ב
ו
,
יד;
יד
,
י;
כ
,
ו.
וכל
'ויען'
'ויסף'
דאיוב
דכותהון
(כל
המקרים
בספר
איוב
,
שבהם
הצירוף
'ויען...
ויאמר'
,
או
'ויסף...
ויאמר'
מנוקדים
בפתח).
אנה
-
ו'
כתיב
ה"א:
מ"ב
כ
,
ג;
יש'
לח
,
ג;
יונה
א
,
יד;
ד
,
ב;
תה'
קטז
,
ד
,
טז.
וכל
'אנה'
בראשי
פסוקים
ובלשון
ארמית
דכותהון.
ובלב
שלם
-
ג':
יש'
לח
,
ג;
דה"א
כח
,
ט;
כט
,
ט.
והטוב
-
ד':
דב'
ו
,
יח;
מ"ב
כ
,
ג;
יש'
לח
,
ג;
*איכה
ג
,
לח.
צו
לביתך
-
דבר
זה
לא
נאמר
לשום
צדיק
,
אלא
רצה
הקדוש
ברוך
הוא
שיתפלל
,
ויעשה
לו
נס
ויתגדל
שמו
על
ידו.
וכך
היה
תלוי
ועומד
מזלו
בין
מות
לחיים
,
כאדם
שמהלך
בדרך
כבושה
,
ויש
בצדה
פחת
גדול
חוץ
לדרך
,
וקרקע
הדרך
נשפך
במורד
אל
הפחת
,
ומטה
רגלו
,
והרי
הוא
מוטה
ליפול
,
אם
יש
לו
שם
אוהב
,
סומכו
ומביאו
לדרך
החלקה
,
כענין
"כי
יפול
לא
יוטל
כי
יי'
סומך
ידו"
(תה'
לז
,
כד)
,
ואם
הוא
שונאו
,
דוחפו
ומפילו
,
כענין
"ורשע
יפל
ברעה"
(ראה
מש'
יג
,
יז);
כך
,
פעמים
מזלו
של
אדם
מתקרב
אצל
מזל
שהוא
בית
המות
,
אם
שביל
שלו
עובר
ממש
באמצע
בית
המות
,
אין
תפלה
ותחנה
מועלת
,
שהרי
הוא
כאילו
תפוס
בו
,
ואם
אין
שביל
שלו
עובר
ממש
בתוכו
,
אלא
על
שפתו
,
אז
מחליש
וקרוב
ליפול
ולמות
,
ויש
לו
הצלה
על
ידי
תפלה
וצעקה.
ומאריכים
לו
עד
שיעור
החבלים
שמתרחק
השביל
עוד
מבית
המות
,
עד
מקום
שחוזר
ועובר
ממש
בתוכו
,
שהוא
קץ
ימיו
,
שאין
לך
מזל
שאין
לו
שביל
בו
לקץ
ימי
האדם
,
וכן
לענין
שלום
ויסורין
ועושר
ועוני
וכל
דבר
טוב
ורע;
וזה
היה
רחוק
מבית
המות
עוד
חמשה
עשר
חבלים
,
וה'חבל'
הוא
מהלך
שנה
,
והוא
שאמר
לו:
הנני
יוסיף
על
ימיך
חמש
עשרה
שנה.
ומכף
מלך
אשור
אצילך
-
אע"פ
שבנו
של
סנחריב
הוא.