תנ"ך - וברא
ה'
על
כל־מכון
הר־ציון
ועל־מקראה
ענן
׀
יומם
ועשן
ונגה
אש
להבה
לילה
כי
על־כל־כבוד
חפה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבָרָ֣א
יְהוָ֡ה
עַל֩
כָּל־מְכ֨וֹן
הַר־צִיּ֜וֹן
וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ
עָנָ֤ן
׀
יוֹמָם֙
וְעָשָׁ֔ן
וְנֹ֛גַהּ
אֵ֥שׁ
לֶהָבָ֖ה
לָ֑יְלָה
כִּ֥י
עַל־כָּל־כָּב֖וֹד
חֻפָּֽה:
(ישעיהו פרק ד פסוק ה)
וּבָרָא
יְהוָה
עַל
כָּל־מְכוֹן
הַר־צִיּוֹן
וְעַל־מִקְרָאֶהָ
עָנָן
׀
יוֹמָם
וְעָשָׁן
וְנֹגַהּ
אֵשׁ
לֶהָבָה
לָיְלָה
כִּי
עַל־כָּל־כָּבוֹד
חֻפָּה:
(ישעיהו פרק ד פסוק ה)
וברא
ה'
על
כל־מכון
הר־ציון
ועל־מקראה
ענן
׀
יומם
ועשן
ונגה
אש
להבה
לילה
כי
על־כל־כבוד
חפה:
(ישעיהו פרק ד פסוק ה)
וברא
יהוה
על
כל־מכון
הר־ציון
ועל־מקראה
ענן
׀
יומם
ועשן
ונגה
אש
להבה
לילה
כי
על־כל־כבוד
חפה:
(ישעיהו פרק ד פסוק ה)
וְיִברֵי
יְיָ
עַל
כָּל
מַקדַּשׁ
טוּרָא
דְצִיוֹן
וְעַל
אֲתַר
בֵּית
שְׁכִינְתָא
עֲנַן
יְקָר
יְהֵי
מַטַל
עִלָווֹהִי
בִּימָמָא
וַאֲמִיטְתָא
כְּאִישָׁא
שַׁלהוֹבִי
בְּלֵיליָא
אֲרֵי
יַתִּיר
מִן
יְקָרָא
דַאֲמִיר
לְאֵיתָאָה
עֲלוֹהִי
שְׁכִינְתָא
תְּהֵי
מַגְּנָא
עֲלוֹהִי
כְּגִינוּן
:
וברא
יי'
-
ל';
מקראה
-
ל'
וחס';
חפה
-
ל'.
ועל
מקראיה
-
על
הקרואים
לתוכה.
ענן
ביום
ועשן
-
להגין
מן
האומות.
כי
על
כל
כבוד
האמור
להלן
תהא
החופה
-
שאחופף
שכינתי
עליהם;
ושבע
חופות
יש
כאן:
ענן
,
עשן
,
נוגה
,
אש
,
להבה
,
חופת
,
שכינה.
אם
רחץ
יי'
את
צואת
בנות
ציון
-
הרי
זה
'אם'
מפורש
בלשון
'כי'
,
כמו
"אם
חרוצים
ימיו"
(איוב
יד
,
ה)
,
שפתרונו:
כי
חרוצים
ימיו;
וכמו
"אם
תקריב
מנחת
ביכורים"
(וי'
ב
,
יד)
,
שפתרונו:
כי
תקריב;
אף
כאן:
אם
רחץ
יי'
את
צואת
בנות
ציון
-
כלומר:
כי
יבער
יי'
את
גיאול
בנות
ציון.
ואת
דמי
ירושלם
-
המפורשים
למעלה:
"צדק
ילין
בה
ועתה
מרצחים"
(יש'
א
,
כא)
-
ידיח
מקרבה.
וכיצד
ירחצו
צואת
בנות
ציון
וידיח
מקרבה
דמי
ירושלם?
כעניין
הזה
שמפרש
בצדו:
ברוח
משפט
-
שיעשה
משפט
מבנות
ציון
שמהלכות
עכשיו
בגסות
הרוח;
וברוח
בער
-
שיבער
שופכי
דם
מציון
,
וגם
הנשים
שמקשטות
עצמן
לעבירה.
ולכשיבער
עושי
הרע
מקרבה
,
וברא
יי'
על
כל
מכון
הר
ציון
ועל
מקראיה
-
פתרון:
ועל
בנותיה
וחצריה
וכפריה
,
כלומר:
על
כל
הנחשב
תחום
הר
ציון
,
ענן
יומם
ועשן
שיגונן
עליהם
גנון
והציל
(ע"פ
יש'
לא
,
ה)
,
כאלו
תחת
ענן
ועשן
-
שלא
יקרב
עליהם
חרב
האויב.
והיה
הנשאר
לחיים
מן
ההרוגים
קדוש
יאמר
לו
-
שכל
כך
ייכרת
העם
,
שיהו
מחזיקים
את
זה
קדוש
כמלאכי
אלהינו
,
שאין
פגע
ורעה
שולטים
בהם.
כל
הכתוב
לחיים
ולהצלה
בירושלם
-
כענין
"והתוית
תיו
על
מצחות
האנשים
הנאנחים
והנאנקים
על
כל"
הרעות
(יח'
ט
,
ד)
,
להחיותם
ולהצילם;
והוא
הכתב.
זה
היה
,
אם
רחץ
יי'
את
צואת
בנות
ציון
בנשים
,
ואם
את
דמי
ירושלם
מן
האנשים
ידיח
מקרבה
,
לפי
שורת
הדין.
ברוח
משפט
וברוח
בער
-
שכל
רוחו
ודעתו
היה
לשפוט
ולבער
כל
החוטאים;
כל
כך
היה
מכריתם
וממעטם
,
שקדוש
יאמר
לנותר;
והיה
שוכן
בתוך
הנותרים
בכבודו
,
עין
בעין
,
במסך
ענן
ועשן
יומם
תמיד
,
ובפרישת
נוגה
אש
להבה
לילה
תמיד
,
כדרך
שהיה
במדבר
בחנותם
(ראה
במ'
ט
,
טו
ואי');
כי
על
כבודו
שהיה
שוכן
בתוכם
,
היה
בורא
על
מכוניה
ועל
מקראיה
-
הם
בנותיה
הקרואים
לשמה
-
חופת
ענן
יומם
וחופת
אש
לילה;
ולצורך
מה?
וסוכה
תהיה
לה
חופת
הענן
והאש
יומם
ולילה
,
לצל
יומם
מחורב
,
ולמחסה
ולמסתור
יום
ולילה;
אבל
הוא
רחום
והרבה
להשיב
אפו
ולא
יעיר
כל
חמתו
(ע"פ
תה'
עח
,
לח)
לכלותם
כל
כך.
נמצא:
"והיה
הנשאר
בציון"
(לעיל
,
ג)
"וברא
יי'...
ענן...
ונוגה"
(לעיל
,
ה)
תלוים
ב"אם
רחץ"
(לעיל
,
ד)
וידיח
במשפט
וביעור;
לומר
שאם
רחץ
,
אז
היה
זה;
אבל
לא
יהיה
,
שלא
ישפטם
לפי
שורת
הדין
לבער
,
כי
אם
לפנים
מן
השורה
,
ברחמיו
ובחסדיו.
פרשה.
וברא
יי'
-
מתחילה
היה
ענן
הכבוד
חונה
במשכן
ובבית
המקדש
,
אבל
בשוב
הגלות
,
יראה
ענן
הכבוד
על
כל
בתי
החכמים
הגדולים
והחסידים
,
וזהו
שאמר:
על...
מכון
הר
ציון
ועל
מקראיה
-
כלומר:
על
כל
מקום
נישא
ונכון
בכבוד
יושביו;
ונקרא
גם
כן
המקום
ההוא
'מקרא'
,
לפי
שנקראים
שם
העדה
לפני
החכמים.
[וכנוי
ה"א
מקראיה
-
לציון].
ויהיה
שם
ביומם
ענן
ועשן
,
ובלילה
נוגה
אש
להבה
,
כמו
שהיה
במשכן:
עמוד
הענן
ביום
,
ועמוד
האש
לילה
(ראה
שמ'
מ
,
לח).
[ועשן
הוא
הענן
העב;
ותרגם
יונתן
ועשן:
"ואמטתא".
ופירוש:
על
דרך
שאמר
"וערפל
סביביו"
(תה'
צז
,
ב)
,
והוא
משל
על
השגת
אמתת
האל
שלא
תושג
על
האמת
,
"כי
לא
יראני
האדם
וחי"
(שמ'
לג
,
כ);
אפילו
חיות
הקדש
אין
רואין
אותו.
ואמר
שבאותו
הזמן
תרבה
השגת
בני
אדם.]
כי
על
כל
כבוד
חופה
-
פירוש:
על
כל
כבוד
בתי
ירושלם
חפה
,
כלומר:
תהיה
כבוד
האל
חופף
עליהם
,
הענן
ביום
והאש
בלילה.
ויונתן
תרגם
על
כל
מכון:
"על
כל
מקדש
טורא
דציון
ועל
אתר
בית
שכינתיה";
ותרגם
כי
על
כל
כבוד
חפה:
"ארי
יתיר
מיקרא
דאמיר
לאיתאה
עלוהי
שכנתא
,
תהי
מגנא
עליהון
כגנון
ענן
יקר"
וגו'.
אם
רחץ
יי'
וגו'
-
זה
דבק
עם
מה
שקדם
ועם
מה
שבא
אחר
זה
,
כלומר:
זה
שאמרנו
,
יהיה
אם
רחץ
יי'
וגו'
,
וכן
וברא
יי'
וגו'.
ואמר
ברא
-
על
המצאת
ענן
ועשן
ונגה
אש;
ובאור
סוג
זה
ימצא
ב'גביע'.
מקראיה
הטעם:
המקומות
שהיו
שם
נקראים
להועד.
ועשן
-
הטעם:
ענן
ועשן
ביומם;
והטעם:
כדי
שלא
יכם
שרב
ושמש
בחזקה;
והפך
זה
צריך
בלילה
,
וכן
עשה
משה
(ראה
שמ'
יג
,
כא).
כי
על
כל
כבוד
חופה
-
שהראוי
והמנהג
לעשות
על
כל
כבוד
חופה
,
כענין
חופת
חתנים
,
וכן
יעשה
השם
חופה
מענן
ומאש
על
כל
מכון
הר
ציון
,
וכן
"וסכה
תהיה
לצל
יומם"
וגו'
(להלן
,
ו);
ולכן
בא
לכאן
מלת
כי
-
לנתינת
טעם
לדבריו
,
כמו
"כי
עצר
עצר
יי'"
וגו'
(בר'
כ
,
יח).
וברא
יי'
-
יחדש
על
כל
מכון
הר
ציון
ועל
אותם
שהם
נקראו
לה
ענן
יומם
ועשן
-
היינו
מין
ענן
,
שכל
העננים
הן
עשן.
ונגה
אש
להבה
יהיה
בלילה.
כי
על
כל
כבוד
שבעולם
חופה
-
זה
הר
ציון.
חופה
-
כמו
'כוסה'
,
והוא
מגזרת
'פוּעַל'.