תנ"ך - נחמו
נחמו
עמי
יאמר
אלהיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נַחֲמ֥וּ
נַחֲמ֖וּ
עַמִּ֑י
יֹאמַ֖ר
אֱלֹהֵיכֶֽם:
(ישעיהו פרק מ פסוק א)
נַחֲמוּ
נַחֲמוּ
עַמִּי
יֹאמַר
אֱלֹהֵיכֶם:
(ישעיהו פרק מ פסוק א)
נחמו
נחמו
עמי
יאמר
אלהיכם:
(ישעיהו פרק מ פסוק א)
נחמו
נחמו
עמי
יאמר
אלהיכם:
(ישעיהו פרק מ פסוק א)
נְבִיַיָא
אִתנַבּוֹ
תַנחוּמִין
עַל
עַמִי
אֲמַר
אֱלָהֲכוֹן
:
נחמו
-
ב';
יאמר
אלהיכם
-
ל'.
נחמו
נחמו
-
חוזר
על
נבואותיו
העתידות
,
ולפי
שמכאן
ועד
סוף
הספר
דברי
נחמות
,
הפסיק
פרשה
זו
בינם
לבין
הפורענות.
נחמו
אתם
נביאיי
,
נחמו
את
עמי.
יאמר
אלהיכם
-
פתרון:
אומר
אלהיכם.
יאמר
-
לשון
הווה
הוא
ולא
לשון
להבא
,
כמו
"לכו
נא
ונוכחה
יאמר
יי'"
(יש'
א
,
יח)
,
שפתרונו:
אומר
יי'.
נחמו
נחמו
-
נדבקה
זאת
הפרשה
,
בעבור
שהזכיר
למעלה
(יש'
לט
,
ו
-
ז)
כי
כל
אוצרות
המלך
,
גם
בניו
,
יגלו
לבבל
,
על
כן
אחריו
זאת
הנחמות.
ואלה
הנחמות
הראשונות
,
מחצי
הספר
,
על
דעת
רבי
משה
הכהן
נוחו
עדן
,
על
בית
שיני;
ולפי
דעתי
הכל
על
גלותינו
,
רק
יש
בתוך
הספר
דברי
גלות
בבל
,
לזכר
כי
כורש
ששלח
הגולה
,
ואולם
באחרית
הספר
דברים
הם
לעתיד
,
כאשר
אפרש
(יש'
נב
,
א).
ודע
כי
מעתיקי
המצות
ז"ל
אמרו
(ב"ב
טו
,
א)
,
כי
ספר
שמואל
כתבו
שמואל
,
והוא
אמת
עַד
"וימת
שמואל"
(ש"א
כה
,
א)
,
והנה
דברי
הימים
(דה"א
ג
,
יט
-
כד)
יוכיח
,
ששם
דור
אחר
דור
לבני
זרובבל;
והעד:
"מלכים
יראו
וקמו
שרים
וישתחוו"
(יש'
מט
,
ז);
ויש
להשיב:
כאשר
ישמעו
שם
הנביא
,
ואם
איננו;
והמשכיל
יבין.
ומלת
נחמו
-
דברי
השם
לנביאיו
,
או
לגדולי
העם.
וטעם
פעמַיִם:
דרך
מהירות
,
או
רגע
אחרי
רגע.
נחמו
נחמו
-
רק
נחמו;
לשון
זירוז
וחיזוק
,
כמו
"בדרך
בדרך"
(דב'
ב
,
כז);
"סובב
סובב"
(קה'
א
,
ו).
יאמר
אלהיכם
-
אתם
,
נביאי.
נחמו
נחמו
-
אלה
הנחמות
עתידות
לימות
המשיח
,
והכפל
לחזק.
ויונתן
תרגם:
"נביאיא
תנחומין
על
עמי
אמר
אלהכון".
נחמו
וכן
"דברו"
(להלן
,
ב)
-
כמו
שפירשנו
בפסוק
"חזקו
ידים
רפות"
(יש'
לה
,
ג).
נחמו
נחמו
עמי
וגו'
-
אחר
שיעד
חרבן
בית
ראשון
,
ראוי
ונכון
שיבשר
להם
בנין
בית
שני
,
וזה
הוא
המכוון
מפה
עד
סוף
הספר
,
אין
עוד
דבר;
כלומר:
התנחמו
עמי
במה
שיעדתי
לכם
מחרבן
בית
ראשון
,
כי
אחר
שבעים
שנה
ישוב.
ואיך
ייעד
להם
בית
שלישי
,
ולא
נמצא
בשום
צד
בכל
הספר
יעוד
חרבן
בית
שני?
וראוי
שנדע
חרבן
בית
שני
קודם
שנדע
תשובתו!
ואולם
אע"פ
שלפנים
בספרו
יעד
נְפִלת
מלכות
בבל
,
ובכלל
אבוד
החיה
הראשונה
(ראה
הקדמתו
לישעיה)
,
וזה
באמרו
"משא
מדבר
ים"
וגו'
(יש'
כא
,
א)
,
ויותר
מפורש
באמרו
"משא
בבל"
וגו'
(יש'
יג
,
א)
,
עד
שבעבור
זה
עשה
שם
פֵרוש
,
לומר
"אשר
חזה
ישעיהו
בן
אמוץ"
(שם)
,
ושם
מפורש
כי
מלכות
בבל
ואשור
יפלו
בסבת
החיה
השנית
שהיא
מדי
(ראה
שם
,
יז)
,
וגם
אז
ישובו
ישראל
לירושלם
(ראה
יש'
יד
,
א);
הנה
נזכר
זה
לפנים
בקצור
גדול
ולסבות
פרטיות
כמו
שבארנו
(יש'
יג
,
ב)
,
ולכן
ישוב
להאריך
בזה;
כל
שכן
כי
עד
עתה
לא
יעד
ישעיה
לישראל
כי
מלך
בבל
יחריב
ירושלם
לגמרי;
ומכמה
פנים
היה
ראוי
שיאריך
ישעיה
מכאן
עד
סוף
ספרו
ביעוד
בנין
בית
שני
,
עם
שלא
היה
זה
בימיו
כמו
שהיה
בימיו
ובין
ידיו
ענין
חזקיה
,
ואם
בענין
חזקיה
הטיב
מאד
בדברי
גוזמות
והפלגות
,
כל
שכן
שראוי
כפל
כפלים
בענין
זרובבל
בבנין
בית
שני
,
וגם
הפליגו
בזה
חגי
(ראה
ב
,
ט)
וזכריה
(ראה
ו
,
יב
-
יג).
והענינים
מבוארים
בעצמם
אצל
בעלי
השכל
,
כל
שכן
כי
מי
שידע
ספר
יוסיפון
ימצא
מפורש
שכל
אלו
הַהִגדלוּת
היא
בזמן
בית
שני
,
עד
שיתאר
אצלו
מה
שיאמר
עוד
חגי
"גדול
יהיה
כבוד
הבית
הזה
האחרון
מן
הראשון"
(חגי
ב
,
ט);
גם
נכון
מאד
שלא
כתב
יוסיפון
את
הכל.
נחמו
נחמו
עמי
,
יאמר
אלהיכם
לנביאיו.