תנ"ך - דברו על־לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל־חטאתיה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דַּבְּר֞וּ עַל־לֵ֤ב יְרוּשָׁלִַם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָֽקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־חַטֹּאתֶֽיהָ: ס (ישעיהו פרק מ פסוק ב)

טקסט וניקוד:

דַּבְּרוּ עַל־לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה כִּפְלַיִם בְּכָל־חַטֹּאתֶיהָ: ס (ישעיהו פרק מ פסוק ב)

טקסט בלבד:

דברו על־לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל־חטאתיה: ס (ישעיהו פרק מ פסוק ב)

תיקון קוראים:

דברו על־לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל־חטאתיה: ס (ישעיהו פרק מ פסוק ב)
מַלוֹ עַל לִיבַּהּ דִּירוּשׁלֶם וְאִתנַבּוֹ עֲלַהּ אֲרֵי עֲתִידָא דְּתִתמְלֵי מֵעַם גָּלְוָתַהָא אֲרֵי אִשׁתְּבִיקוּ לַהּ חוֹבַהָא אֲרֵי קַבֵּילַת כָּס תַּנחוּמִין מִן קֳדָם יְיָ כְּאִלוּ לְקָת עַל חַד תְּרֵין בְּכָל חֲטָאַהָא :

צבאה - ב': יש' מ , ב; יר' נא , ג. כפלים - ב': יש' מ , ב; איוב יא , ו.

צבאה - ב'; נרצה - ל'; כפלים - ב' לתושיה.

כי מלאה צבאה - תרגם יונתן: "עתידה דתתמלי מעם גלוותה" , כמו: כי מלאה מצבאה , ויש פותרים: צבאה - זמנה , כמו "הלא צבא לאנוש" (איוב ז , א). נרצה - נתפייס. כי לקחה וגו' - "ארי קבילת תנחומין מן קדם יי' כאילו לקת על חד תרין בכל חובהא" (ת"י). [ולפי פשוטו יתכן לפרש: לקחה פורענות כפליים , לכך נחמוה כפליים. ואם תאמר: היאך מדתו של הקדוש ברוך הוא לשלם לאדם כפלים בחטאו? מצינו מקרא מלא: "ושלמתי ראשונה משנה עוונם וחטאתם" (יר' טז , יח)].

כי מלאה צבאה - עוד יום בא שתתמלאו צבאותיה. וכי נרצה עונה - כלומר: ועוד דבר זה דברו על לבה וקראו אליה: כי נרצה עונה; נמצאת אומר שמתנחמת בכפליים: דברו , וקראו; כי מלאה , כי נרצה - לפיכך דין הוא שתתנחם בכפלים. [דבר אחר: כי מלאה צבאה - עבר זמנה ולקתה בכל גזירותי ולכן נרצה עונה; ודומה לו "הלא צבא לאנוש עלי ארץ" (איוב ז , א); ויורה סופו על תחילתו , שהוא אומר כי לקחה וגו'.]

דברו - לעולם 'דבור על לב' להסיר העצב והדאגה שעברה , וכן "וידבר על לבם" (בר' נ , כא). וטעם ירושלם - כנסת ישראל. כי מלאה צבאה - מלאו ימיה , וכמוהו "כל ימי צבאי איחל" (איוב יד , יד); "הלא צבא לאנוש" (שם ז , א). והמפרשים (ראה רס"ג תרגום) אמרו שהוא כמשמעו; והראשון הוא הנכון. כי נרצה - נשלם ותם , כמו "עד ירצה כשכיר יומו" (איוב יד , ו); "אז תרצה הארץ" (וי' כו , לד); כטעם "תם עונך" (איכה ד , כב). כפלים - מצרות שלקח כל גוי. בכל חטאותיה - בעבור כל חטאותיה.

וקראו אליה - לפי שהיא נזופה ממני , קרבוה , ואִמרו לה כי מלאה צבאה , שישבה בדד מהם כמה שנים , לפי שנרצה עונה ונתפיסתי לה , כי לקחה מידי כפלים בכל חטאתיה , כדי להכניע בעמל לבה. וכאשר תאמרו לה שאני עצמי מודה שהלקיתיה כפלים , תדע ודאי שנתרציתי לה ואין בלבי עוד להכותה , ותתחזק בלבה.

דברו. צבאה - זמנה , וכן "הלא צבא לאנוש עלי ארץ" (איוב ז , א). ופירוש מלאה - כי השלימה זמנה , רוצה לומר: זמן שהיה לה להיות בגלות. ויונתן תרגם: ארי עתידא דתיתמלי מעם שבי גלוותהא" , תרגם צבאה כמשמעו , כמו "לצבא צבא" (במ' ד , כג). כי נרצה עונה - נשלם עונשה , כמו "אז תרצה הארץ את שבתותיה" (וי' כו , לד) , וכן עונה - עונשה , כמו "כי לא שלם עון האמורי עד הנה" (בר' טו , טז). ויונתן תרגם: "אישתביקו לה חובהא" כי לקחה מיד יי' כפלים בכל חטאתיה - הכֶּפֶל יוכל להיות פעמִים שתים או יותר , כמו "ותכפל חרב שלישיתה" (יח' כא , יט) , רוצה לומר: שלש פעמים תכפל; ובאמרו כפלים - רוצה לומר: שתים , והוא אומר על שתי גליות שגלו ישראל: גלות בבל וזה הגלות. ולמה היה זה? בעבור כל חטאתיה. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש: כפלים מצרות שלקח כל גוי. ואדוני אבי ז"ל פירש: כפלים - עוונותיהם ועוונות אבותיהם , כמו שאמר ירמיהו הנביא "אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו" (איכה ה , ז). ויונתן תרגם: "ארי קבילת כס תנחומין מן קדם יי' כאלו לקת על חד תרין בכל חטאתהא".

דברו על לב - כטעם "וידבר על לב הנערה" (בר' לד , ג) , נרצה עונה - הפועל בזה הוא "עמי" (לעיל , א) , וירושלם הוא הפעול , כטעם "והם ירצו את עונם" (וי' כו , מג) הנזכר אחר "או אז יכנע לבבם הערל" (שם , מא); ואין בשרש 'רצה' , רק ענין אחד , והוא ה'הכנע וההמסר לדבר' , וכן "תרצה הארץ את שבתותיה" (שם , לד). וטעם 'רצוי לעון ' - אין הכונה 'הכנע והמסר לעון' , אבל מצד העון , כי המתודה מודה שעשה עון. כפלים בכל חטאתיה - אין כפלים , שהוא מ'מאמר המצטרף' לחצי , נאמר בכאן בצרוף אל בכל חטאתיה הדבק עמו , ולכן יש 'טרחא' בשם כפלים , וזה כאלו אמר: כי לקחה מיד יי' בכל חטאתיה כפלים; וכן "פי שנים בכל אשר ימצא לו" (דב' כא , יז). ואיך יעניש השם ענש שיהיה בחטאים ומן החטאים ויהיה עָוֶל אף כחוט השערה? אבל צרוף זה לחצי אינינו , אבל הטעם: כֵּפֶל כל לקוּת ושבר נהוג , כטעם "ומשנה שברון" (יר' יז , יח) , והטעם בזה כלו: גדול מאד; כי כֵּפֶל בכאן - לאו דוקא; ובפירוש מלכים הארכנו בזה (מ"ב ב , ט).

כי מלאה צבאה - 'זמנה' , כמו "הלא צבא לאנוש עלי ארץ" (איוב ז , א).
ריכוז קישורים