המסוכן
תרומה
-
המלומד
[להבחין
ולהבדיל
בין
עץ
המתקיים
לעץ
שאינו
מתקיים];
הפרשה
זו
,
עץ
לא
ירקב
יבחר
-
עץ
אחד
מכל
עצי
הגן.
ואף
ראה
כמה
הוא
עלול
אלוה
זה
,
שצריך
לחזר
אחר
העץ
שלא
ירקב
,
ואף
משמצאו
,
צריך
שחרש
חכם
יבקש
לו
להכין
פסל
לא
ימוט
ציפויו
מעליו
,
כשיצפנו
זהב
או
כסף;
שאם
אינו
מחזר
אחר
חרש
חכם
,
ימוט
ציפויו
מעליו.
ועד
שאתם
משתחוים
לעץ
רקבון
,
לפסל
ימוט
,
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
תדעו
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
תשמעו
-
כלומר:
בבקשה
מכם
,
דעו
ושמעו
את
מי
ראוי
לעובדו.
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
הוגד
מראש
לכם
-
הלא
מראש
הגדתי
לכם
,
כשנתתי
לכם
תורה:
"לא
תעשה
לך
פסל
וכל
תמונה"
(שמ'
כ
,
ד).
הלוא
הבינותם
מוסדות
הארץ
-
עד
שאתם
משתחוים
לפסל
ימוט
,
הבינו
במי
שברא
מוסדי
ארץ
,
"בצקת
עפר
למוצק
ורגבים
ידובקו"
(איוב
לח
,
לח)
,
ומהם
נבראו
מוסדות
הארץ.
והרי
כמה
שנים
שהוצקו
ודובקו
,
ויסד
ארץ
על
מכונה
ולא
תמוט
לעולם
ועד
(ע"פ
תה'
קד
,
ה)
,
ואתם
מניחים
אלוה
,
שאפילו
בריותיו
אינם
מטים
ואינם
נעתקים
זה
מזה
,
ומשתחוים
לעץ
ירקב
ולפסל
ימוט
ולמֹלֶך.
הפסל
של
עץ
שנסך
חרש
מתכת
,
לצפותו
על
יציקה
והתכה
שמתיך
עליו;
וצורף
שבזהב
ירקענו
לצפותו
,
ואם
הוא
עני
,
רתוקות
וגדילי
כסף
צורף
,
לחושקו
ולחובשו
סביב
,
לנוי;
והמלומד
לתרום
ולברור
עצים
למלאכה
,
שעץ
לא
ירקב
לעולם
יבחר
,
וחרש
עצים
חכם
יבקש
לו
,
להכין
לו
במלאכת
נוי
פסל
מעץ
שלא
ירקב
,
שלא
ימוט
לעולם;
מה
לכם
לכל
הטורח
הזה!
הלא
תכירו
ותדעו
ותבינו
אלהינו
,
שהוא
חכם
לבב
ואמיץ
כח
,
אלהים
חיים
ומלך
עולם
,
שלא
ימוט
לעולם.
ועד
שאתם
מבקשים
חרש
חכם
לעשות
לכם
אלוה
,
דעו
והבינו
אלהינו
,
שהוא
חכם
לבב
ואמיץ
כח
לברוא
אחרים
,
שברא
שמים
וארץ
וכל
צבאם
,
והוא
מכלה
הכל
,
והוא
קיים
לעולם
,
כמו
שמפרש
והולך
,
ואתם
מניחים
אל
שבורא
הכל
ומכלה
הכל
,
ועובדים
אל
שאחרים
בוראים
אותו
ומכלין
אותו.
הלא
הגד
מראש
לכם
מי
הוא
האלהים
,
הלא
הבינתם
מסדות
הארץ
מי
בראם
,
שאֵילו
שאתם
עובדים
אותן
,
שאחרים
בראום
,
הם
לא
בראוה
ולא
יסדוה
,
ולאותו
אל
שבראה
ויסדה
היה
לכם
לעבוד.
הלא
תדעו
-
אמר
כנגד
עובדי
הפסל:
איך
תוכלו
לטעות
בזה
ולעבוד
הפסל
,
וכי
הוא
אדון
העולם?
הלא
תדעו
מדעתכם
מי
הוא
אדון
העולם!
ואם
לא
תדעו
זה
מדעתכם
,
הלא
תשמעו
ממה
שקוראים
בספרים;
ואם
לא
זה
וזה
,
הלא
הוגד
מראש
לכם
-
והוא
הקבלה;
לא
שמעתם
דרך
קבלה
,
שהיא
מראש
מימים
קדמונים?
כי
באלה
השלש
ידע
האדם:
או
יבין
מעצמו
,
או
ילמד
ממי
שילמדהו
,
או
ישמע
מן
המגידים
דרך
קבלה.
וחזר
ואמר:
הלא
הבינותם
מוסדות
הארץ
-
כלומר:
אם
יש
לכם
דעת
להבין
,
תוכלו
להבין
ממוסדות
הארץ.
ונאריך
מעט
בזה
הענין
ונאמר
,
כי
עובדי
הפסילים
אינם
חושבים
שהאבן
ההוא
,
או
העץ
ההוא
,
או
הזהב
,
או
הכסף
,
ברא
את
העולם
ושהוא
אדון
העולם;
לא
יעלה
על
הדעת
שיש
סכל
בעולם
שיאמין
זה!
אלא
הפסילים
נעשו
מתחילה
לשם
כוכב
מן
הכוכבים
או
צורה
מן
הצורות
העליונות
,
דמו
העושים
מתחילה
שהם
מורידים
כח
הכוכב
ההוא
על
הצורה
ההיא
,
ושעובד
הצורה
עובד
הכוכב;
והכוכבים
מנהיגים
העולם
התחתון
,
אם
כן
ראוי
לעובדם;
עד
שנשתקע
דבר
זה
בלבות
בני
אדם
,
לעבוד
את
הצורות
,
ולא
נתנו
לב
למה
שנעשו
מתחילה
,
אלא
חושבים
שהצורה
הזאת
,
הנעשית
מאבן
או
מעץ
או
משום
דבר
,
כיון
שנעשית
בצורה
הזאת
,
מריעה
ומטיבה;
ואחרים
-
בצורה
אחרת.
והנה
הראשונים
טעו
בדעתם
,
והאחרונים
טעו
מבלי
דעת
,
ועל
זה
היו
מוכיחים
עליהם
הנביאים
כמו
שאמר
"ולא
ישיב
אל
לבו...
חציו
שרפתי
במו
אש"
וגו'
(יש'
מד
,
יט)
,
וכן
אומר
"ממקומו
לא
ימיש"
(יש'
מו
,
ז)
,
וכן
אמר
"אף
להם
ולא
יריחון"
וג'
(תה'
קטו
,
ו).
נראה
שהם
היו
חושבים
כי
הצורות
ההם
ייטיבו
ויריעו
,
והיו
מקריבים
להם
ומנסכים
ומקטרים
להם
,
ולא
נתנו
אל
לבם
שיש
לעולם
בורא
,
והוא
מנהיג
העולם
ומטיב
לטובים
ומריע
לרעים
,
אלא
העולם
הוא
כמו
שהוא
היה
ויהיה
,
מאין
בורא
ומאין
מכוין
ומאין
מנהיג
,
כמו
הדבר
שיפול
במקרה;
והדברים
האלה
שאנחנו
עובדים
ומכבדים
,
כן
עשו
אבותינו
,
ובעבודה
זו
היו
מצליחים
,
וכן
אנחנו
אחריהם.
וכן
חשבו
בדברים
רבים
ובמעשים
יעשו
אותם
,
ואומרים
שהדבר
ההוא
יועיל
או
יזיק
,
יחלה
או
יבריא;
ואין
הדברים
ההם
לא
מדרך
חכמה
ולא
מדרך
רפואה
ולא
מדרך
כח
מן
הכחות
הידועים
,
אלא
כמו
שהורגלו
דור
אחר
דור
,
וחושבים
כי
הדברים
ההם
עיקר
,
ואין
לדרוש
בורא
או
מנהיג
או
מכוין;
ואלו
הם
'דרכי
האמורי'
שזכרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
משנה
שבת
ו
,
י).
ומי
שהוא
משתדל
בדעתו
להבין
העולם
בכלל
ובפרט
,
יבין
כי
לעולם
מנהיג
ואליו
ראוי
לדרוש
,
לפיכך
אמר
הנביא
כנגד
עובדי
הפסל:
הלא
הבינותם
מוסדות
הארץ
,
כלומר:
אם
יש
בכם
דעת
להבין
,
תוכלו
להבין
ממוסדות
הארץ
ומהשמים;
כמו
שאמר
"הנוטה
כדוק
שמים"
(להלן
,
כב)
,
וכמו
שאומר
גם
כן
אחר
זה
מן
הכוכבים
(ראה
להלן
,
כו)
,
אמר
הנביא:
מכל
זה
תוכלו
להבין
כי
בורא
יש
לעולם
,
שמנהיגו
ובראו
בסדר
מסודר
,
לא
נפל
כך
במקרה.
ומוסדות
הארץ
הם
ארבע
יסודות:
האש
והרוח
והמים
והעפר;
וכל
הנבראים
אשר
בארץ
הם
מארבע
יסודות
אלה
נמזגים.
ובין
היסודות
האלה
מחלוקת
,
וטבעם
משונה
זה
מזה;
והנה
האש
חם
ויבש
,
והמים
בהפך
-
קרים
ולחים
,
ושניהם
כדורים
זה
על
זה
,
והאויר
שביניהם
לא
ימנע
האש
ולא
המים
מלעבור
בתוכו;
אם
כן
מי
שם
גבול
לאש
שלא
ירד
ממקומו
,
ולמים
שלא
יעלו
ממקומם
,
עד
שיפגשו
זה
בזה
,
ונמצא
מחלוקת
ביניהם
וינצח
הגובר
,
כמו
שאנו
רואים
באש
ובמים
אשר
בינינו
כשיפגשו
זה
בזה?
אם
כן
מי
יוכל
לומר
שזה
היה
במקרה
,
בלא
הנהגת
מנהיג
ששם
טבע
באש
שלא
ירד
,
אלא
יעלה?
ובעלייתו
גם
כן
שם
לו
גבול
,
ולא
יוכל
לעלות
אלא
עד
גלגל
הלבנה
,
כי
שם
גלגל
הלבנה
חזק
בטבעו
מגלגל
האש
,
שלא
יוכל
האש
לעברו
,
אע"פ
שטבעו
הוא
לעלות;
וכן
שם
טבע
במים
לרדת
ולא
לעלות
,
ובירידתם
גם
כן
שם
גבול
,
ולא
ירדו
אלא
עד
הארץ
,
כי
שם
לארץ
טבע
קשה
וחזק
לעמוד
כנגד
המים
שהם
לחים
ורכים
,
והארץ
יבשה
ולא
יעברוה
המים;
וכן
שם
האויר
בין
האש
והמים
להפריד
ביניהם
,
לפיכך
האויר
חם
ולח
,
דומה
בחמו
לאש
ובלחותו
למים.
ומי
יאמר
שיהיה
כל
זה?
אלא
במסדר
חכם
,
שם
כל
אחד
מהם
בסדר
שיוכל
לעמוד
,
וכל
אחד
יעמוד
בסדרו
ולא
ישתנה
לעולם
,
ודבר
שהוא
במקרה
,
לא
יהיה
על
סדר
אחד
קיים
,
אלא
פעם
יהיה
כך
ופעם
יהיה
כך;
ועוד
שהארבע
יסודות
הם
נמזגים
בגוף
אחד
חי
,
וזה
כנגד
זה
,
וטבעו
בהפך
חבירו
,
ואיך
יעמוד
הגוף
שהם
בו
בשלום?
אלא
שיש
מסדר
ומנהיג
,
סדרם
בדרך
שלא
יגבר
האחד
על
חבירו
,
ויעמדו
ארבעתם
כאחד
בגוף
עד
עת
בא
קצו.
וגם
בגופות
המתים
,
כגון
האבנים
והמתכות
,
הם
נמזגים
ארבעתם
בכל
אחד
ואחד
כפי
משפטו.
והנה
העולם
בכללו
כמו
בית
בנוי
,
והשמים
כמו
התקרה
על
הבית
,
והכוכבים
כנרות
הנתונים
בבית
,
וצמחי
הארץ
כשולחן
ערוך
בבית
,
ובעל
הבית
שבנה
הבית
הוא
האל
יתעלה;
והאדם
בעולם
הוא
כמו
הפָקִיד
בבית
,
אשר
נתן
בידו
כל
ענייני
הבית
,
והוא
לא
ראה
בעל
הבית
בעיניו
,
אלא
שגדל
באותו
הבית
,
ואמרו
לו
כי
אביו
היה
פקיד
בזה
הבית
והוא
גם
כן
יהיה
כן
אחריו;
ואם
הפקיד
בעל
שכל
,
לא
ידרוש
לבעל
הבית
לעשות
מצותו
באמת?
כן
יעשה
אם
הוא
בעל
שכל!
ידרוש
לבעל
הבית
מי
הוא
,
כדי
שיבא
לפניו
תמיד
וכדי
שלא
יחטא
בפקידותו
,
כי
יודע
הוא
כי
לזמן
קרוב
או
רחוק
יבוא
לחשבון
עמו
על
פקידותו
,
וחושב
בלבו
כאלו
בעל
הבית
על
ראשו
תמיד
ונותן
עיניו
בו
ובמעשיו
,
ואם
עשה
מעשיו
בשכל
ימצא
חן
בעיני
בעל
הבית
,
ואם
ימצא
בו
רעה
יעבירנו
מפקידותו.
והפקיד
הסכל
לא
יעשה
זה
,
אלא
כיון
שרואה
עצמו
פקיד
,
יעשה
בו
כרצונו
וכתאות
לבו
,
לא
ישגיח
אל
בעל
הבית
מי
הוא
,
ואומר
בלבו:
כיון
שאיניני
רואה
בעיני
כי
יש
לבית
הזה
בעלים
,
מי
יביאני
לחשוב
זה
שיש
לו
בעלים?
אלא
אוכל
ואשתה
מה
שאני
מוצא
בבית
הזה
,
ואעשה
בו
כלבבי
בעוד
שאני
מוצא
,
איני
חושש
אם
יש
בו
בעל
הבית
אם
אינינו;
כשיִוָּדַע
זה
בעל
הבית
,
בא
ומוציאו
מן
הבית
בדחיפה
ובקצף
גדול.
כן
האל
יתברך
הוא
אדון
העולם
,
ושם
האדם
פקיד
בעולם
התחתון;
אם
נותן
אל
לבו
שיש
אדון
בעולם
,
והוא
הוא
שנתנו
פקיד
בעולם
,
וירא
ממנו
כעבד
שירא
מאדוניו
,
כי
יראה
בשכלו
כי
אי
אפשר
לזה
העולם
מבלי
אדון
מנהיג
ומסדר
,
ימצא
חן
בעיני
האדון;
ואם
הוא
סכל
ולא
ישיב
אל
לבו
לא
דעת
ולא
תבונה
(ע"פ
יש'
מד
,
יט)
,
ואומר:
איני
חושש
אם
יש
אדון
אם
אין
אדון
,
כי
בשרירות
לבי
אלך
(ע"פ
דב'
כט
,
יח)
,
ובכח
לבי
אעשה
כתאות
לבי
,
האל
טורדו
ועוקרו
מן
העולם
ומונע
הכח
והיכולת
ממנו;
לפיכך
אמר
אחר
זה
"הנותן
רוזנים
לאין"
וגו'
-
יראה
להם
שיש
אדון
בעולם
,
מוריש
ומעשיר
משפיל
אף
מרומם
(ע"פ
ש"א
ב
,
ז).