תנ"ך - שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שְׂאוּ־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִֽי־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר: ס (ישעיהו פרק מ פסוק כו)

טקסט וניקוד:

שְׂאוּ־מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי־בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר: ס (ישעיהו פרק מ פסוק כו)

טקסט בלבד:

שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר: ס (ישעיהו פרק מ פסוק כו)

תיקון קוראים:

שאו־מרום עיניכם וראו מי־ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר: ס (ישעיהו פרק מ פסוק כו)
זְקוּפוּ לְרוּמָא עֵינֵיכוֹן וַחֲזוֹ לְמִדחַל קֳדָם מַן דִּברָא אִלֵין דְּאַפֵּיק בְּמִניָן חֵילֵי שְׁמַיָא לְכוּלְהוֹן בִּשׁמָהָן קָרֵי מִסְגֵי גְבוּרָן וּתקֵיף חֵיל חַד מִסִדרֵיהּ לָא מִתעַכַּב :

מי ברא אלה - כל הצבא אשר תראו במרום. מרוב אונים שיש לו , ושהוא אמיץ כח , איש מן הצבא לא נעדר - שלא יקרא בשם.

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה - "אלה תולדות השמים" (בר' ב , ד): השמש והאור הירח והכוכבים. המוציא במספר צבאם ולכולם בשם יקרא ואיש לא נעדר - ואחד בהם לא נעדר לימנות. ועד שאתם רואים שכוכבי השמים לרוב , לכולם בשם יקרא , לא נשכח אחד מהם אשר לא יקרא בשם ובמנין , ואם הוא קורא לצבא השמים , לכולם בשם יקרא , למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיי' ומאלהי משפטי יעבר (בנוסחנו: יעבור)? למה תאמר יעקב: נסתרה דרכי מיי' - אין הקדוש ברוך הוא רואה את מעשיי הטובים , שאילו נגלו לפניו , לא היה משליט עלינו את המלכיות.

שאו. מי ברא אלה - הבריאות שהם שָם , ומי הוא המוציא בכל יום במספר צבאם , וזה כנגד הרואים; גם יתכן להיותו רמז לכוכבי לכת , שיש מספר ידוע לכל אחד אצל השם , רק בני קדם וכל חכמי המזלות עד היום לא יוכלו לעמוד על אמונת מספר צאת כל אחד; או ידבר על מספר הכוכבים שהם בגלגל העליון , כי אין יכולת בחכם לדעת מספרם. מרוב אונים - שיש לשם , ושהוא אמיץ כח , איש לא נעדר - והטעם , על המספר , או על עצם כל כוכב , כי איננו מת לעולם; והנה איש - כמו עצם , וכן "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא).

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שבמרום , חמה ולבנה כוכבים ומזלות , בימי בראשית , ועל כרחכם יש לכם לידע שאני הוא. ומי המוציא גם היום במספר צבאם לשרת , לכלם בשם יקרא , איש על עבודתו ועל שימושו , מרוב אונים ושהוא אמיץ כח , איש מהם לא נעדר - שלא ישרת על פי כבתחילת בריאתכם? הלא אני הוא! ותדעו ותבינו כי כחי אז כחי עתה ולעולם , לנהוג עולמי שבראתי ולכלכלו בעוז ובזרוע.

שאו מרום עיניכם - אמר: הסתכלו בכוכבים לפי שהם גופים עצומים וגדולים בגוף ובמראה מנבראי מטה. וכבר אמר להם שיבינו בארבעה יסודות (ראה לעיל , יב) , ובארץ ובשמים הנטוי עליה כאהל (ראה לעיל , כב) , ועתה אמר להם שיסתכלו בכוכבים שהם נבראים עצומים. וראו - בדעתכם. מי ברא אלה - כי ברואים הם ואינם בוראים. כי יש לאדם להבין בדרכי החכמה כי העולם מחודש , וכיון שיתברר לו שהעולם מחודש , ידוע שיש לו מְחַדֵּש , כי אין הדבר מחדש עצמו; והמחדש לא יתכן להיות אלא אחד , כמו שיתבאר במופת בדרכי החכמה; אם כן הכוכבים שהם רבים , ברואים הם ולא בוראים. וראו גם כן בדעתכם המוציא במספר צבאם - מה שאין יכולת באדם לספור אותם. ומה שאמרו חכמי התכונה והסכימו כי יש מספר ידוע לכוכבים , והם אלף ותשעים ושמונה , זהו לכוכבים הגדולים המאירים על הארץ; אבל ידוע מדרך החכמה , כי יש כוכבים רבים אין מספר להם אצל בני אדם , אבל מי שבראם יודע מספרם. ופירוש המוציא - כי כשבראם הוציאם מן הכח אל הפועל; או פירוש: כיון שרואה אותם בלילה ואינו רואה אותם ביום , הרי הם בלילה כאלו מוציאם. ופירוש לכולם בשם יקרא - כמו שאמר דוד עליו השלום "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא" (תה' קמז , ד) , רוצה לומר: כי לכל אחד מהם קרא שם הנאות לו , לפי הדבר שנברא בעבורו , לסבת אותו הדבר אחר סבת עצמו; כי כל כוכב וכוכב יש לו כח וממשלה על נבראי מטה , כל אחד על מין ידוע , שנותן בו כח לעשות מלאכתו ותולדתו; וכן אמרו רבותינו ז"ל (ראה ב"ר י , ו): אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה , מכה אותו ואומר לו: גדל; שנאמר "הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ" (איוב לח , לג). וזהו שאמר הנה גם כן: מרוב אונים - השמות שקורא להם מרב כוחות שיש לכל אחד מהם על יצורי מטה , ולפי הממשלה והכח שיש לכוכב , נקרא שמו לפי אותו עניין; ושכל אחד מהם הוא אמיץ כח , כי לא יפסד כוחו ולא ישתנה כמו שהוא בנבראי מטה , שהם נפסדים באישיהם אע"פ שעומד מיניהם; אבל נבראי מעלה איש מהם לא נעדר לעולם בשום העדר , לא בכולו ולא במקצתו , כמו שהיה ביום הבראו כן יהיה כל ימי עולם , לא יוסיף ולא יגרע; כי אין התוספת אלא לבעלי החסרון , והם שלמים בבריאתם. וכל זה חייב אדם ללמוד מספרי החכמות , ולהבין בדעתו בנבראים , בין בנבראי מעלה בין בנבראי מטה , ומהם יכיר הבורא. והנה הנביא הזהיר בני אדם בזה ואמר "הלא תדעו הלא תשמעו הלא הבינותם" (לעיל , כא) , ואמר: שאו מרום עיניכם וראו - פירוש וראו כמו שפירשנו: ראיית הלב. ואמרו רבותינו ז"ל (ראה שבת עה , א) כל מי שאינו מחשב בתקופות ומזלות ויודע לחשב , עליו הכתוב אומר "ואת פועל יי' לא הביטו" (יש' ה , יב); ואמרו (שם): מניין שמצוה לאדם לחשב בתקופות ומזלות? שנאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דב' ד , ו); אי זו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? זה חשוב תקופות ומזלות; ואמרו (שבת עה , א): כל היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו מחשב , אסור לספר הימנו.

איש - פרט , וכן "איש מלחמה" (שמ' טו , יג).
ריכוז קישורים