וקויי
יי'
יחליפו
כח
-
וישראל
שקיוו
לגאולה
בגלות
בבל
שבעים
שנה
,
יחליפו
כח
יעלו
אבר
כנשרים
-
כנף
כנשרים;
כלומר:
ימהרו
לצאת
מגלות
בבל
,
כשם
שאמר
ישעיה
"צאו
מבבל
ברחו
מכשדים"
(יש'
מח
,
כ)
,
וכן
ירמיה
הוא
אומר
"צאו
מתוכה
עמי
ומלטו
איש
את
נפשו...
ואל
ירך
לבבכם
ותיראו
בשמועה
הנשמעת
בארץ"
(יר'
נא
,
מה
-
מו).
ומדרש
רבותינו
(ב"ר
נג
,
ב):
"האנוש
מאלוה
יצדק"
(איוב
ד
,
יז)
-
וכי
יש
אדם
שהוא
צדיק
מבוראו?
או
שמא
"מעושהו
יטהר
גבר"
(שם)?
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
בועז
מנחם
,
ואני
איני
מנחם!?
שנאמר
"ויען
בועז
ויאמר
לה
הוגד
הוגד
לי"
(רות
ב
,
יא)
-
למה
שני
פעמים?
אלא
"הוגד"
לי
בבית
,
ו"הוגד"
לי
בשדה;
"את
אשר
עשית
את
חמותך
אחרי
מות
אישך"
(שם)
-
ואין
צריך
לומר
בחיי
אישך;
"ותעזבי
אביך
ואמך
וארץ
מולדתך"
(שם)
-
זו
איפרכיא
שלך;
"ותלכי
אל
עם
אשר
לא
ידעת
תמול
שלשום"
(שם)
-
אילו
באת
אצלנו
תמול
שלשום
לא
היינו
מקבלים
אותך
,
שעדין
לא
נתחדשה
הלכה:
'עמוני
-
ולא
עמונית
,
מואבי
-
ולא
מואבית';
"ישלם
יי'
פעלך"
(שם
,
יב)
-
אמר
לה:
מי
שהוא
עתיד
לשלם
לצדיקים
שכרן
,
הוא
יתן
שכרך;
"ותהי
משכורתך
שלימה"
(שם)
-
אמר
רבי
יוסי:
אמר
לה:
שלמה
יעמוד
ממך;
"מעם
יי'
אלהי
ישראל..."
(שם)
-
אמר
רבי
בון:
כנפים
לשחר
,
כנפים
לארץ
,
כנפים
לשמש
,
כנפים
לכרובים
,
כנפים
לחיות
,
כנפים
לשרפים;
כנפים
לשחר
,
דכתיב
"אשא
כנפי
שחר"
(תה'
קלט
,
ט);
כנפים
לארץ
,
דכתיב
"מכנף
הארץ
זמירות
שמענו"
(יש'
כד
,
טז);
כנפים
לשמש
,
דכתיב
"וזרחה
לכם
יראי
שמי
שמש
צדקה
ומרפא
בכנפיה"
(מל'
ג
,
כ);
כנפים
לכרובים
,
דכתיב
"וקול
כנפי
הכרובים"
(יח'
י
,
ה);
כנפים
לחיות
,
דכתיב
"וקול
כנפי
החיות"
(יח'
ג
,
יג);
כנפים
לשרפים
,
דכתיב
"שרפים
עומדים
ממעל
לו
שש
כנפים
שש
כנפים
לאחד"
(יש'
ו
,
ב);
וגדול
כוחן
של
גומלי
חסדים
,
שאינן
חֹסִין
,
לא
בצל
כנפי
ארץ
ולא
בצל
כנפי
שחר
ולא
בצל
כנפי
הכרובים
ולא
בצל
כנפי
החיות
ולא
בצל
כנפי
השרפים;
ובצל
מי
חֹסים?
בצל
מי
שאמר
והיה
העולם
,
שנאמר
"מה
יקר
חסדך
אלהים
ובני
אדם
בצל
כנפיך
יחסיון"
(תה'
לו
,
ח)
,
וכן
כתוב
כאן
"מעם
יי'
אלהי
ישראל
אשר
באת
לחסות
תחת
כנפיו"
(רות
ב
,
יב);
"ותאמר
אמצא
חן
בעיניך
אדוני
כי
נחמתני...
(שם
,
יג)
-
אמר
לה
בועז:
חס
ושלום
מן
האומות
את
נמנית
,
אין
את
נמנית
אלא
מן
האימהות!
והרי
דברים
קל
וחומר:
ומה
בועז
דיבר
על
לבה
של
רות
דברי
ניחומין
,
דברים
טובים
ונחמה
,
כשיבא
הקדוש
ברוך
הוא
לנחם
את
ירושלם
על
אחת
כמה
וכמה!
הדא
הוא
דכתיב
"נחמו
נחמו
עמי"
(לעיל
,
א).
"דברתי
אני
עם
לבי
לאמר"
(קה'
א
,
טז)
-
הלב
רואה
,
הלב
מדבר
,
הלב
שומע
,
הלב
יודע
,
הלב
מהלך
,
הלב
עומד
,
הלב
נופל
,
הלב
צועק
,
הלב
שמח
,
הלב
מתנחם;
הלב
רואה
,
דכתיב
"ולבי
ראה
הרבה
חכמה
ודעת"
(שם);
הלב
מדבר
,
דכתיב
"דברתי
אני
עם
לבי"
(שם);
הלב
יודע
,
דכתיב
"לב
יודע
מרת
נפשו"
(מש'
יד
,
י);
הלב
שומע
,
דכתיב
"ונתת
לעבדך
לב
לשמוע"
(מ"א
ג
,
ט);
הלב
עומד
,
דכתיב
"היעמוד
לבך
אם
תחזקנה
ידיך"
(יח'
כב
,
יד);
הלב
נופל
,
דכתיב
"אל
יפול
לב
אדם"
(ש"א
יז
,
לב);
הלב
מהלך
,
דכתיב
"ויאמר...
לא
לבי
הלך"
(מ"ב
ה
,
כו);
הלב
צועק
,
דכתיב
"צעק
לבם"
(איכה
ב
,
יח);
הלב
שמח
,
דכתיב
"לכן
שמח
לבי"
(תה'
טז
,
ט);
הלב
מתנחם
,
דכתיב
"דברו
על
לב
ירושלם"
(לעיל
,
ב).
"מה
אעידך
ומה
אדמה
לך"
(איכה
ב
,
יג)
-
כמה
נביאים
העידותי
בכם!
רבי
ורבי
נתן;
רבי
אומר:
נביא
אחד
בשחרית
ונביא
אחד
במנחה
,
הדא
הוא
דכתיב
"ויעד
יי'
בישראל...
ביד
כל
נביא"
(מ"ב
יז
,
יג);
רבי
נתן
אומר:
שני
נביאים
בשחרית
ושנים
בערב
,
"השכם
ושלוח"
(יר'
ז
,
כה)
-
בבוקר
,
"השכם
ושלוח"
(שם)
-
בערב.
דבר
אחר:
"מה
אעידך"
-
הרבה
קישוטים
קישטתי
אתכם;
אמר
רבי
נתן:
ביום
שירד
הקדוש
ברוך
הוא
ליתן
תורה
לישראל
,
ירדו
עמו
ששים
רבוא
של
מלאכי
השרת
וביד
כל
אחד
ואחד
עטרה
לעטר
כל
אחד
בישראל;
רבי
אבא
בר
כהנא
בשם
רבי
יוחנן
אמר:
מאה
ועשרים
רבוא
,
אחד
להלבישו
עטרה
,
אחד
לאסרו;
רבי
חנא
רבא
בציפורי
אמר:
'זיינא'
,
כמא
דאת
אמר
"מוסר
מלכים
פתח
ויאסור
אזור
במתניהם"
(איוב
יב
,
יח).
דבר
אחר:
"מה
אעידך"
-
כמה
ביזות
נתתי
לכם!
ביזת
מצרים
,
ביזת
הים
,
ביזת
סיחון
ועוג
,
ביזת
שלשים
ואחד
מלך.
דבר
אחר:
"מה
אעידך"
-
נועדתי
לכם
באוהל
מועד
,
גלגל
ושילה
ונוב
וגבעון
ובית
העולמים
שְנַיִם.
"מה
אדמה
לך"
-
לאי
זו
אומה
דימיתי
אתכם
,
ולאי
זו
אומה
גאלתי
ביד
חזקה
ועל
אויביה
הבאתי
עשר
מכות?
לאי
זו
אומה
קרעתי
את
הים?
לאי
זו
אומה
הורדתי
את
המן?
לאי
זו
אומה
הגזתי
את
השליו?
לאי
זו
אומה
הקפתי
ענני
כבוד?
לאי
זו
אומה
קרבתי
לפני
הר
סיני
ונתתי
להם
תורתי?
"הבת
ירושלם"
(איכה
ב
,
יג)
-
שהיא
ראויה
ומושלמת
לכל.
"ומה
אשוה
לך
ואנחמך
בתולת
בת
ציון"
(שם)
-
בנים
המצויינים
לי
במילה
ובציצית
ובתגלחת.
"כי
גדול
כים
שברך
מי
ירפא
לך"
(שם)
-
אמר
רבי
אילעאי:
מי
שעתיד
לרפאות
שבר
שלך
הוא
ירפא
לך;
אמר
רבי
יהושע:
ומי
שאמרתם
לו
"מי
כמוך"
(שמ'
טו
,
יא)
,
הוא
ירפא
לך.
וקוי
יי'
-
וקוי
-
כתוב
ביו"ד
אחת
לבד
,
והיא
עי"ן
הפועל
,
ויו"ד
הרבים
נעלמת
מהמכתב
ונשארה
במבטא.
אמר:
הגוים
כשול
יכשלו
,
אבל
ישראל
,
שהם
קוי
יי'
בגלות
ואפס
כוחם
,
עוד
יחליפו
כח
-
כמו
העץ
"אם
יכרת
ועוד
יחליף"
(איוב
יד
,
ז)
,
והוא
עניין
התחדשות
הדבר
בתמורת
הדבר
שחלף
ועבר.
יעלו
אבר
כנשרים
-
כתב
רבינו
סעדיה
ז"ל
(בפירושו
לישעיה
,
ונותרה
רק
התחלת
הענין)
,
כי
הנשר
יעלה
לעשר
שנים
גבוה
מאד
על
פני
רקיע
השמים
,
ויקרב
לחום
האש
ויפיל
עצמו
בים
מרוב
חומו
,
וימרט
,
ויתחדש
אחר
כן
ויעלה
אבר
וישוב
לימי
עלומיו;
וכן
כל
עשר
שנים
עד
מאה
,
ובשנת
המאה
יעלה
כמנהגו
ויפול
בים
וימות.
ירוצו
בשובם
לארצם
ולא
ייגעו
,
ילכו
בדרך
ולא
ייעפו.