תנ"ך - החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה: (ישעיהו פרק מא פסוק א)

טקסט וניקוד:

הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ יַחְדָּו לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה: (ישעיהו פרק מא פסוק א)

טקסט בלבד:

החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה: (ישעיהו פרק מא פסוק א)

תיקון קוראים:

החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה: (ישעיהו פרק מא פסוק א)
אַצִיתוּ לְמֵימְרִי נְגָוָון וּמַלכְוָן יוֹסְפָן חֵיל יִתקָרְבוּן בְּכֵין יְמַלְלוּן כַּחדָּא לְדִינָא נִתקָרַב :

למשפט - ה"י: ראה יש' כח , כו.

למשפט - ה"י; נקרבה - ל'.

החרישו אלי - לשמוע דבריי. איים - אומות. יחליפו כח - יתקשטו ויתחזקו בכל גבורתם , אולי יעמדו בדין בכח. יגשו הלום , ואז , משיגשו , ידברו. למשפט נקרבה - להוכיחם על פניהם.

החרישו אלי איים - פתרון: חכו לי. ולאומים יחליפו כח - מי הוא שמחליף כח אומות , שמעביר כח מאומה זו ונותנה לזו?

החרישו - כאילו אמר: החרישו ושמעו אלי. ולאמים יחליפו כח - אם יש בהם יכולת. יגשו - אחרי שיחליפו כח , אז ידברו ונקרב למשפט , לדעת אי זה גבור.

החרישו ושמעו דבריי איים; וכלפי ישראל , שיחזק לבם , מדבר אף לאומות , כמו שמוכיח למטה (להלן , ה - ו). ולאומים יחליפו כח - כלומר: יתחזקו ויאזרו כגבר חלציהם (ע"פ איוב לח , ג) , ואשאלם ויודיעוני; וכן מסיים העניין "ואשאלם וישיבו" לי "דבר" (להלן , כח). למשפט - לתוכחה; 'אה פרובנצא' (בלעז). ...(כנראה חסר קטע בכה"י) כמו "וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן" (דב' לג , ב) - שלא בא משעיר ומפראן ממש , אלא מדרך שעיר ופארן; ומכל מקום , ארם וכשדים קרובים להיות אחד. שמא צדק שהיה לו לאותו הגוי ולאותו המלך לפני אלהיו , יקראהו אלהיו לרגלו - עִמו בדרך , לכבוש לפניו ארצות; כענין "והלך לפניך צדקך" (יש' נח , ח); וכענין "אנכי העירתיהו בצדק" (יש' מה , יג); ואלהיו יתן לפניו גוים , ומלכים ירד , יתן כעפר חרב הבאה עליו , וכקש נדף קשת הנדרכת עליו להרגו , וירדפם - לבעלי החרב והקשת , ויעבר מהם בשלום בלי נזק , ארח שעבר ביניהם ברגליו , לרדוף ולהכות , לא ישוב אחור - שיהפוך עורף ויסוג אחור וישוב על עקיבו , אלא יעבור ויבקע ביניהם , ועבר ורמס ושטפם והלך לו.

החרישו אלי איים - שתקו והאזינו אלי , כי המְדַבֵּר לא יאזין. ופירוש איים - שוכני איים. יחליפו כח - יתאמצו בטענות , כי לא יוכלו להשיבני. יגשו - יגשו אלי לשמוע דברי. אז ידברו - אז , אחר שישמעו דברי , ידברו , אם יש להם טענה. יחדו - אני והם נקרב למשפט על טענותי וטענותיהם , כי הם מְחַסְרִים כחי ויכלתי , ואומרים שאין בי כח להציל ישראל מידם , ועובדים פסילים שאין בהם ממש; ויאמרו לי: מי העיר ממזרח - והוא אברהם אבינו שהעיר אותו האל לצאת מארץ מזרח שהיתה ארץ מולדתו , כמו שאמר "ארצה בני קדם" (בר' כט , א) , והעיר אותו האל מבין עובדי פסילים. צדק יקראהו לרגלו - ובכל מקום שהיה הולך , זהו לרגלו , בכל מקום שהיה רגלו , שם היה קורא צדק ואמת , כמו שאמר "ויקרא שם אברם בשם יי'" (בר' יג , ד); וכינוי יקראהו - לצדק. זהו הצדק והאמת , שהיה אומר להם: עזבו עבודת האלילים כי אין בהם ממש , ועבדו מי שברא העולם והיה; מלמד אותם דרכי האמונה. היש פלא כזה: איש אחד קם בין כל בני הארץ שהיו כולם עובדי אלילים , ומוכיחם על אמונתם , ולא פחד מהם וממלכיהם? מי העיר לבבו לעשות זה? הלא אנכי יי'. יתן לפניו גוים - ומי הוא שנתן לפניו גוים והִרְדָה אותו במלכים? והם ארבעה מלכים "כדר לעומר והמלכים אשר אתו" (בר' יד , ה) , רדפם אברהם בשלש מאות ושמונה עשר איש , והכם והציל מהם כל השבי וכל הרכוש אשר לקחו (ראה שם , יד - טז); וזה היה ברוב בטחונו בי. ירד - עניין 'ממשלה' , והוא מבניין 'הפעיל' , ומעניינו "לא תרדה בו בפרך" (וי' כה , מג); "ורדו בכם שונאיכם" (וי' כו , יז). ופירוש ומלכים - ובמלכים; רוצה לומר , שהשליטו במלכים והוא במעט עם , יקראהו , יתן , ירד , ירדפם , יעבר , יבא - כולם עתיד במקום עבר , וכמהו רבים. והטעם שאמר אלה כולם בלשון עתיד , כי כמו שעשה עם אברהם האל אז , כן יעשה בכל דור ודור עם כל צדיק שיהיה כן אוהב האל כמו אברהם. יתן כעפר חרבו - נתנם האל כעפר לדוש לפני חרב אברהם , ונתנם כקש נדף לפני קשתו; וכן תרגם יונתן: "רמא כעפרא קטולין קדם חרביה דאברהם כקשא רדופין קדם קשתיה". ויש מפרשים (ראה ראב"ע): נתן חרב שלכל אחד מהמלכים וקשתו כעפר וכקש נדף. ירדפם יעבר שלום - רדף אותם ועבר בשלום , כי לא מת במלחמה אחד מאנשיו. שלום - בחסרון בי"ת השמוש , וכן "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא) , כמו 'בבית יי''; וכמוהם רבים. ויש לפרש: שלום - שם תואר , כמו "ויבא יעקב שלם" (בר' לג , יח); ויהיה בשקל 'קרוב' , 'רחוק' , וכמוהו "שלח ידו בשלומיו" (תה' נה , נא). אורח ברגליו לא יבא - וזה תמה: אורח שלא בא בו רגליו מעולם , ולא טעה בו בלילה שבא עליהם והכם! ויש מפרשים: אורח רע ברגליו לא יבוא , שלא קרה לו שום רע בדרך ההיא. ויונתן תרגם: "חילת אורח ברגלוהי לא עלת". ויש מפרשים (ראה ראב"ע) העניין הזה: נבואה על כורש , שיעירהו האל ממזרח לבוא על בבל ויתפשה , ולא יעמדו לפניו גוים ומלכים. והנכון כמו שפירשנו , וכן פירש אדוני אבי ז"ל , וכן פירש יונתן , שתרגם מי העיר ממזרח: "מאן אייתי בגלאי ממדינחא אברהם בחיר צדיקיא".

החרישו אלי איים לשמוע דבריי , וכל האומות יחליפו כח ויגשו להתווכח עמי. אז ידברו יחדו למשפט נקרבה - אם יש ממש בעבודה זרה שלהם.
ריכוז קישורים