תנ"ך - אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־אָ֔נִי אַל־תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף־עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי: (ישעיהו פרק מא פסוק י)

טקסט וניקוד:

אַל־תִּירָא כִּי עִמְּךָ־אָנִי אַל־תִּשְׁתָּע כִּי־אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף־עֲזַרְתִּיךָ אַף־תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי: (ישעיהו פרק מא פסוק י)

טקסט בלבד:

אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי: (ישעיהו פרק מא פסוק י)

תיקון קוראים:

אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי: (ישעיהו פרק מא פסוק י)
לָא תִדחַל אֲרֵי בְסַעֲדָך מֵימְרִי לָא תִיתְּבַר אֲרֵי אֲנָא אֱלָהָך אֲתַקְפִינָך אַף אֲסַעֲדִינָך אַף אַחֲדִינָך בִּימִין קוּשׁטִי :

עמך - אני - ל'; תשתע - ל'; אמצתיך - ל'.

אל תשתע - אל ימס לבך להיות כשעוה זו (ראה ב"ר סה , טו). כל תיבות שתחילת יסודן שי"ן , כשבא לדבר בלשון 'מתפעל' או 'תתפעל' או 'יתפעל' , התי"ו חולקת ונכנסת בין שתי אותיות של שרשי התיבה , כמו "וישתומם" (יש' נט , טז); "וישתמר חקות עמרי" (מי' ו , טז); "תשתכרין" (ש"א א , יד); "תשתפך נפשי" (איוב ל , טז).

אל תירא כי אתך (בנוסחנו: עמך) אני - בגלות בבל. ואל תשתע - כמו "שעה מעלי" (ראה איוב יד , ו) , וכן "השע ממני ואבליגה" (תה' לט , יד); כלומר: אל יפול לבך , אל תֵחַת מגלות בבל. אמצתיך - בגלות בבל , אף עזרתיך - בגלות מדי , אף תמכתיך בימין צדקי - באדום.

אל תשתע - תי"ו לבניין 'התפעל' , ובא פ"א הפעל קודם התי"ו , כמשפט הלשון. והטעם: תַרְפֶה , כמו "שעו מני" (יש' כב , ד).

על כל הרעה אשר עשית אין לך לירא מן האויב כמו אותן האיים , כי עמך אני. אל תשתע ותתרפה בְּרוֹך לבב , כי אני יי' אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך , ולא כאותן שאין להם חיזוק מאלהיהם , שהן הם מחזקים את אלהיהם , אבל אתה אלהיך מאמץ ועוזר ותומך אותך. בימין צדקי - דוגמת "צדק מלאה ימינך" (תה' מח , יא) , ולא כאותן שאין להם אלוה מחזיק יד.

אל תירא - זהו כי עמך אני , ואשר אחריו בפרשת "החרשים שמעו" (יש' מב , יח): "אל תירא כי אתך אני" (מג , ה); וחד פסוק סימן: "וירדתי ודברתי עמך שם" וגו' (במ' יא , יז). אל תשתע כי אני אלהיך - לפי עניינו: אל תפחד; ויונתן תרגם: "לא תתבר"; ובבראשית רבא (ראה ב"ר מד , ג): אל תשתע כי אני אלהיך - אל תהיה כשעוה; כלומר: כדונג שנמס מפני האש , כן אל תמס אתה. ואדוני אבי ז"ל פירש מעניין "שעו מני" (יש' כב , ד) , שפירש: הרפו , ופירוש אל תשתע - אל תתרפה , כעניין "אל ירפו ידיך" (צפ' ג , טז).

בחרתיך ולא מאסתיך - כמו "בתולה ואיש לא ידעה" (בר' כד , טז). ואל תשתע - משרש "שעה" (בר' ד , ה) , וזה מבנין 'התפעל' ו'התפעלות' , כלומר: לא תתפעל בעיון לאלהים אחרים.

אל תשתע - כמו 'תשתעה' , לשון 'סיפור' הוא , תרגום "ויספר" (בר' כד , סו): "ואישתעי" , ויש לומר "ואשעה בחוקיך תמיד" (תה' קיט , קיז) - ממנו; ופתרונו: אל תרבה דברים להתלונן בגלותיך , כי אני אהיה בעזרך.
ריכוז קישורים