תנ"ך - העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלהי ישראל לא אעזבם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם: (ישעיהו פרק מא פסוק יז)

טקסט וניקוד:

הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם: (ישעיהו פרק מא פסוק יז)

טקסט בלבד:

העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה' אענם אלהי ישראל לא אעזבם: (ישעיהו פרק מא פסוק יז)

תיקון קוראים:

העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם: (ישעיהו פרק מא פסוק יז)
עִנוְתָנַיָא וְחַשִׁיכַיָא דִּמחַמְדִין לְאֻלפָנָא הָא כְּצָהֲיָא לְמַיָא וְלָא מַשׁכְּחִין רוּחֲהוֹן בְּסִגּוּפָא מְשַׁלהֲיָא אֲנָא יְיָ אֲקַבֵּיל צְלוֹתְהוֹן אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל לָא אֲרַחֵיקִנוּן :

אלהי ישראל (שלא קדם לו שם אלהות. הספירה לא כוללת את הצירוף 'ארון אלהי ישראל') - כ"ח (בלישנא): ראה יש' כט , כג.

נשתה - ל'.

מבקשים מים - נתנבא הנביא על אחרית הימים "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר יי'... ישוטטו לבקש את דבר יי' ולא ימצאו" (עמ' ח , יא - יב) , וכשישוב אפו יכין להם מים , ישכין שכינתו ורוחו בפי נביאיהם (ראה שבת קלח , ב). נשתה - לשון "ונשתו מים מהים" (יש' יט , ה); לשון "השאת והשבר" (איכה ג , מז); וכולן לשון חורבה ויובש. ולכך נקוד התי"ו מדגשת , שהרי באה במקום שתים , שאין 'שאת' בלא תי"ו; והיה לו לומר לנקבה 'נשתתה' , שהרי לזכר יחיד יאמר 'נִשְתָה' , ולרבים - "ונשתו" (יש' יט , ה).

העניים והאביונים מבקשים מים ואין - בגלותם מבקשים דברי תורה ואין , שאין נביאיה מוצאים חזון מיי' (ע"פ איכה ב , ט). אני יי' אענם , אפתח על שפיים נהרות - הריני מגלה להם דברי תורה. שפיים - 'אשטרידש' בלעז. אפתח על שפיים - חוזר לענין שלמעלה: העניים והאביונים; הם בקשו מים , ואני אפתח להם.

העניים - כאשר תשובו מבבל אל ירושלם. נשתה - חרבה , כמו "ונשתו מים מהים" (יש' יט , ה). אני יי' אענם אני אלהי ישראל - כי אני מושך אחר עמו כמשפט.

ואתה תגיל ביי' מוסב על "הן יבשו ויכלמו" (לעיל , יא) , לומר: הן יבשו ויכלמו לבטחונם , ואתה תגיל ותתהלל ותתפאר במבטחך; כמו שמפרש והולך , שלא יבושו קויו ולא יכלמו בוטחיו העניים והאביונים.

העניים והאביונים - בני הגלות , בצאתם מהגלות לשוב לארצם , וילכו דרך מדברות , מקום שאין מים , יבקשו מים במדבר ולא ימצאו , ולשונם יבשה בצמא , ויצעקו אלי ואני אענם , כי אני אלהי ישראל ואני הוצאתים מהגלות , לא אעזבם למות בצמא במדבר; אלא מה אעשה להם? אפתח על שפיים נהרות. נשתה - כמו "נשתה גבורתם" (יר' נא , ל) , ודגש התי"ו מפני ההפסק. ויונתן תרגם הפסוק דרך משל: "ענותניא וחשיכייא דמחמדין לאולפנא הא כצהיא למיא ולא משכחין רוחהון בסיגופא משלהיא". אפתח... שפיים - המקומות הגבוהים , כמו "וילך שפי" (במ' כג , ג). נהרות - מים , שילכו נהרות מהם. ובתוך בקעות - וכל שכן הבקעות , שיצאו מעיינות רבות. והכל יהיה דרך פלא , כי לא יצאו מים במדבר , לא בהר ולא בבקעה. ויונתן תרגם: "אקרב גלוותהון מביני עממיא ואדברינון באורח תקנא אפתח על נגדין נהרין ובגו מישרין מבועין"; וכן תרגם "ועל יובל" (יר' יז , ח): "ועל נגדין".

מבקשים וגו' - מורכב הרכבת באור ותנאי , כלומר: המבקשים וגו' ולשונם וגו' , כי הנשוא: אני יי' אענם. נשתה - שרשו 'נשת' , כמו "ונשתו מים מהים" (יש' יט , ה); "נשתה גבורתם" (יר' נא , ל); והוא ענין יובש והשחתת הדבר.

העניים והאביונים מבקשים מים ואין - כשהיו הולכין בגלות. לשונם בצמא נשתה - לשונם יובש , כמו "ונשתו מים" (יש' יט , ה) , שהוא בניין 'נפעל': 'וננשתו'; וב'רפי' היה צריך להיות , אלא מפני הפסק הדברים נדגש , כמו שכתבנו למעלה (יש' לג , יב).
ריכוז קישורים